אברבנאל על תורה, דברים יב:ד
אברבנאל על תורה · Abarbanel on Torah, Deuteronomy 12:4
Open in the reader →1לא תעשון ככל אשר אנחנו עושי' וגו' עד השמר לך פן תעלה וגו'. הנה במאמר הראשון שזכר מבית הבחירה היתה הכונה בלבד כמו שזכרתי שלא תהיה העבוד' לשם במקומות המיוחדי' לגוים בעבודתם כ"א במקו' אשר יבחר. ועתה יאמר אליהם מאמר אחר. והוא שעד עתה בהיותם במדבר לא נצטוו לזבוח בקר וצאן לשלמי' לפני המשכן. ומי שלא היה רוצה לאכול בשר לא נתחייב להביא קרבן. וג"כ לא היה מחוייב במדבר להביא בכורות ולא מעשר בהמה ומעשר שני כי המצות האלה כלם תלויות היו בארץ ולא היו נוהגים במדבר דרך חובה כ"א דרך רשות אם ירצה האדם לעשות' מרצונו. וגם לא היו מחוייבי' במדבר לבא בחיוב למשכן ואפילו ברגלי'. ולזה אמר כאן שלא יחשבו שאחרי בואם אל הארץ תהיה העבודה בבית הנבחר רשות ולא חובה כמו שהיתה בהיותם במדבר שאיש כל הישר בעיניו יעשה בזה ולא היה עליו חובה. כי הנה זה לכם במדבר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה שהיא בארץ כי במדבר לא היה להם מנוחה בעבור שהו נוסעי' כל היו' ממסע למסע. ולא היה המדבר מקו' נחלתם לשיהיו המצות תלויי' בו. אבל כאשר יעברו את הירדן וישבו בארץ אשר ה' מנחיל אותם. ר"ל אחרי הכבוש והחלוק שכל אחד מכיר ויודע חלקו ונחלתו שזו היא הנחל'. ועוד יניח להם מכל אויביה' מסביב והם הגוי' אשר הניח הש"י אותם לנסות בם ישראל שזו היא המנוחה באמת. הנה אז במקו' אשר יבחר ה' לשכן את שמו. שמה יביאו בהכרח ובחובה העולות והזבחי' ושאר הדברי' אשר זכר. ואמר וכל מבחר נדריכ' לומר שהנדר ראוי שיהיה מן המובחר ושם תהיה השמחה השלמה. וזכר הבנות והבנים והאמהות לפי שעם כל הבית ילך שמה אם ירצה. עם היות חובת הרגל בלבד בזכרי'. כמו שאמר יראה כל זכורך. הנה הנשים ההולכו' שמה היה להן שכר טוב בעמלן כנשי אלקנה. וגם הלוי באותה מצות חובה ישמח עמהם כי מפתם יאכל אחרי שאין לו חלק ונחלה בארץ כמו שנתנה לשאר השבטים. והנה לא זכר בזה העניי' לפי שכבר צווה שיהיו עניי' בני ביתו והם בכלל הבני' הנה התבאר שבענין בית הבחירה היה המאמר הראשון לשלול שלא יהיה במקו' מהמקומות אשר עבדו שם הגוי' כ"א במקום אשר יבחר ה' וגו'. והמאמר השני בא להודיע שגם באותו מקו' הנבחר לא תהיה ביאתם וקרבנותיהם רשות כמו שהיא עתה במדבר אצל המשכן אבל אחרי המנוח' והנחלה תהיה חיוב גמור ולא רשות אם בקרבנות ואם במעשרות ובביאה שמה: