אברבנאל על תורה, דברים לב:טו
אברבנאל על תורה · Abarbanel on Torah, Deuteronomy 32:15
Open in the reader →1וישמן ישורון ויבעט וגו' עד וירא ה' וינאץ. זהו החלק השלישי מהשיר' שהוא חלק החטאים והתחיל ואמר כמתרעם וישמן ישורון ויבעט רוצה לומר מי שמע כזאת ומי ראה כאלה העם הישר במדותיו ובשכלו הזך והנקי מכל האומות שעל כן נקרא ישרון נטה אל התאוות הגשמיות אכול ושתה כבהמות השדה עד שבא לכלל שומן הלב ועבות השכל ומפני זה בעט במלכו ובאלהיו ואמר כנגד היושבים לפניו ואין להכחיש זה כי הענין התחיל ממך עם ה' ששמנת עבית כשית במדבר הזה והכעסת הרבה לפניו יתעלה. ולכן אמרתי שהעם שיקום אחריך יעשה כן וזהו ויטוש אלוה עשהו. ומלבד זה כבר ידעת שאין לתמוה מאשר יזכור פעם לנכח ופעם לנסתר. כי כן דרך דברי הנביאים. ואפשר שכוון גם כן באמרו שמנת עבית כשית ויטוש אלוה עשהו לספר רוע ענינם כי בהיותם נמשכים אל התענוגי' היה ראוי שיחניפו וירצו את המביא והנותן אותם והם לא עשו כן וזהו שאמר ויטוש אלוה עשהו, רוצ' לומר ואתה לא עשית כן כי אתה שמנת עבית כשית ועם כל נטייתך ותאותך לשומן ולתענוג. נטשת ועזבת האלוה שעשה אותו שומן ונותן לך אותם התענוגים. ויהי' לפי זה שיטוש אלוה עשהו כנוי עשהו חוזר לשומן. וזכר עוד מפשעיהם שעם היות הטובות השם על דרך הנדיבות והחסד הם היו מיחסים אליו הכילות והנבלה כאלו הטובות אינם מאתו ומידו. וזהו וינבל צור ישועתו רוצ' לומר שיחשדהו לנבל ומלבד זה כוון ג"כ אל היותם מחללים אותו והופכים אחוריהם אל היכל ה' שהוא ענין וינבל גם כן והנה אמר יקניאוהו בזרים כנגד אנשי בית ראשון שהיו עובדי עכו"ם ועליהם אמר שהכעיסוהו באלהים אחרים כמו שאמר למעלה (פ' וילך) אלהי נכר הארץ. ואמנם כנגד אנשי בית שני אמר בתועבות יכעיסוהו ר"ל עם היות שלא היו עובדים עכו"ם הנה היו עושין תועבות אחרות משפיכות דמים וגלוי עריות ושאר המדות הרעות שהם תועבות לפניו יתעלה. בזמן בית ראשון יזבחו לשדים לא אלוה שהיה נמאס משלש' פנים אם לפי שלא היה בהם כח אלהות כמו בככבים ובמזלות ושרי מעלה שיש בהם כחות והשדים לא היו כן כי הם לא אלוה וכמו שאמרו חז"ל בספרי לא דיים שעבדו חמה ולבנ' וככבים ומזלות אלא שעבדו בבואה שלהם. ואם לפי שהם אלהי' לא ידעום רוצ' לומר לא חמלו ולא רחמו עליהם כי הידיעה תאמר על הרחמים כמו (פ' שמות) וידע אלהים. ואם לפי שלא שערום אבותיכם והאדם ראוי שימשך באמונתו ותורתו אחרי אבותיו. ור' אברהם אמר שאלהים לא ידעום ענינו שלא ידעו בידיעה וראיה אלהותם וגם לא בקבלה כי לא שערום אבותיהם והוא מגזרת שעירים שלא ידעו בימיהם דבר מהשעירים וכל זה היה כנגד בית ראשון. אמנם בבית שני עם היות שלא היו זובחים לשדים הנה לא היו עובדים לשם יתעל' ולא שומעי' בקולו ועליהם אמר צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך כי היה בבית שני שכחו ועזבו את השם יתעלה נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור. ואמר אל מחוללך להגיד ששכחו מי שילדם ובראם ועבדו החדשים שמקרוב באו או יהיה מחוללך מגזרת חיל ולשון כאב יאמר ששכחו השם יתעלה שעש' עמהם הטובות וזהו צור ילדך תשי. וג"כ שכחו האל שהענישם בכמה עונשים והיה להם לירא מלפניו וזהו ותשכח אל מחוללך רוצ' לומר מכאיבך ומענישך מלשון (משלי כ"ו) רב מחולל כל. הנה התבאר שהכתוב הראשון ויטוש אלוה עשהו נאמר על אנשי בית ראשון. ואמר צור ילדך תשי נאמר על בית שני, והותר בזה ספק הי':