אברבנאל על תורה, שמות כו:לא

1ועשית פרכת וגו' עד ועשי' את המזבח עצי שטים אחרי שזכר מלאכת המשכן אשר יעשו מזהב וכסף ונחשת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועצי שטים זכר אחריו מלאכת הפרכת שהיה כמעשה יריעות המשכן בשוה ואחריו זכר מלאכ' מסך פתח האהל שהיה מבדיל בין החצר וההיכל שלא היה בהם לא זהב ולא כסף כ"א תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועמודי עצי שטים אדני נחשת. והנה הפרכת היה כמעשה יריעות המשכן אם בחומרו ואם במלאכתו שהיה גם כן מעשה חושב כרובים. ולא היה הבדל בין הפרכת ובין יריעות המשכן אלא שהיה הפרכת יריעה אחת מרובעת עשר אמות על עשר והיה תלוי על ארבעה עמודי שטים והיו מצופים זהב לכבוד המקום שהיו שם. ולא ידענו אם היו העמודים מחוץ לפרכת. או בפנים והיו וויהם זהב ר"ל בראש העמודים לתלות בהם הפרכת ואמר על ד' אדני כסף. להגיד שהיו אדנים של כסף לפי שהכסף יותר חזק מהזהב והיו חדודי האדנים תקועים בארץ כמו יתדות ורגלי העמודים משונים וחדים תקועי' בחלל האדנים. והנה לא היו אדנים מנחשת מפני כבוד המקום שהיה סמוך לקדש הקדשים. ואמר ונתת את הפרכת תחת הקרסים להגיד שימתח הפרכת תחת הקרסים שהיו ביריעות המשכן ויהיה בשליש אורך המשכן וישארו משם לאורך המזרח עשרים אמה כשיעור רחב חמש יריעות חוברות. והבאת שמה מבית לפרכת ואחריו במחיצתו סמוך לכותל המערבי את ארון העדות רוצה לומר הארון שהיה בו העדות שהם הלוחות ועליו הכפרת עם הכרובים וזכר מצורך הפרכת באמרו. והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים רוצה לומר שהאדם המביט אל ההיכל ולפנים לא ירא' דבר מהכפרת והכרובים. ומאשר אמר והבדילה הפרכת לכם מורה שעל כל ישראל והכהנים ידבר לא על משה רבינו בפרט כי הוא היה נכנס שם בכל עת ומדבר עם השם פנים בפנים. וצוהו מה שיניח מצד חוץ לפרכת והוא השולחן לצד צפון והמנורה לצד דרום ואמרו על צלע המשכן ענינו אצל צלע המשכן כי אורך השלחן היה לאורך הצלע הצפוני ואורך המנורה לאורך הצלע הדרומי ומזבח הקטרת היה לפני הפרכת מחוץ בנכחיותו באופן שיהיה הקטורת והענן העול' ממנו מבדיל בין הרוא' והנראה. ואחרי שצוה על הפרכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים צוה על המסך לפתח האהל והוא היה לצד מזרח מבדיל בין היכל הקדש ובין החצר כי ההיכל היה נקרא אהל להיותו מיריעות ועל עמודים והיה זה המסך גם כן מפני הצניעות כדי שכל אדם בהיותו בחצר וגם הכהנים הנגשים להקריב על המזבח לא יביטו משם אל השולחן והמנורה ומזבח הקטרת והפרכת המבדיל. לכן היה בין החצר וההיכל המסך ההוא. והיו הבדלים בין הפרכת הפנימי והמסך החיצוני הא' שהפרכת היה מעשה חושב כרובים אמנם המסך לא היה אלא מעשה רוקם לא חושב ולא כרובים. וכבר ביארתי מה הוא מעשה חושב ומה הוא מעשה רוקם. הב' שהפרכת היה על ד' עמודים אמנם המסך היה על חמש' עמודים הג' שאדני הפרכת היו מכסף ואדני המסך היו מנחשת. והסבה בחלופים האלה ע"ד הפשט יהיה אצלי כן כי מפני שהפרכת היה מבדיל בין קדש הקדשים לקדש היו בו כרובים ולכן היה מעשה חושב שיראו צורות הכרובים משני עבריהם. להודיע שהיו אחריו הכרובים אשר על הארון. אמנם המסך לא היה סמוך לכרובים ולכן לא היו מצוירים בו ולא היה אם כן מעשה חושב כיון שלא יהיו עושים בו צורות הכרובים שייוחד לחושב. ובעבור שהיה הפרכת יותר קטון מהמסך כי המסך היה יותר מעשר אמות על הפרכת כדי שיעדיף על פתח האהל לצניעות לכן הוצרך המסך אל חמשה עמודים ולפרכת היה די בארבע עמודים. והכל משום הצנע לכת עם אלהיך וכבוד אלהים הסתר דבר. גם אדני הפרכת מפני כבוד המקום שהיה מונח שם בין הקדש ובין קדש הקדשים הוצרך שיהיו מכסף לא מנחשת אמנם המסך להיותו בין ההיכל ובין המזבח החיצון היו עמודיו מצופים זהב וויהם זהב. להורות שמצד ההיכל היו הדברים רומזים אל נצחיות השמים. והיו אדניהם נחשת להורות שמצד המזבח היה הכל השחת' והפסד. וכמו שביארתי ברמזים והותר' השאלה הו':