עקידת יצחק, מפתח

1מבוא שערים. בזה השער יבאר שהתכלית כל עוד שיתעלה יתעלו הפעולות המביאות אליו ויהיה בטוח בהגעתו:

2בשער ראשון יבאר כי עמידת המציאות בסבותיו הטבעיות הכרחי להכרת הסבה הראשונה יתעלה:

3בנעילת השער יבאר בו בביטול דעת הסכלים המייחסים העולם והמצות אל המקרה וההזדמן:

4בשער השני יבאר שאין מן ההכרח שגרמי השמים יהיו חיים משכילים מתנועעים לתשוקת הנבדלים לא מצד השכל וכל שכן מן התורה ושאם היה כן ראוי לזכור מציאת המלאכים בפסוק הראשון לפי טבע המציאות:

5בשער השלישי יבאר בו שאי אפשר המצא הבחירה אם לא תמצא ההנהגה הטבעית אשר במאמרות העשרה:

6במאמר השני יבאר ענינים חמורים נאותים תורניים בחלוף מה שכתבו הראשונים:

7בשער הרביעי יבאר איך שביתת המעשים ביום השבת הוא מופת חותך על אמונת החדוש מהאפס המוחלט ברצון גמור וצורך זה המופת:

8בשער החמישי יבאר בו שאין ההכרח שהגלגלים יהיו יקרים מהאדם ולא שיהיו חיים משכילים:

9בשער הששי יבאר שהספק הנופל במהות הנפש הוא מונע להצלחת האדם כמו שכן הענין בכל תכלית. גם ידבר בגדר הנפש התורני:

10בשער השביעי יבאר בו מעלת ספורי התורה על כל שאר הספורים והספרים. ואיך הגן ועניו וארבע נהרותיו יורו על מהות האדם וחלקי כחותיו ומיני פעולותיו. והמה מישרים מאד להצלחת הנפש:

11בשער השמיני יבאר עניני הזווג הראשון מעניני הזווג השני:

12בפרק החבור הכוונה בזה להורות שהאהבה והחברה השלמה יתחזק בין האוהבים והחברים כפי דמיונם או שווים או ההפך:

13בפרק החבור הטבעי הכוונה בזה לבאר ענין החבורה האנושית והבדלה מהמלאכיית. בשער התשיעי יבאר שתשוקת הטבע המורכב מאלו ההפכים אל החטא וההפסד בתשוקת האשה המנאפת אל הזנות. וסוד חטא האדם על ידי חוה ושניהם על ידי הנחש. וקלקלתם ותקנתם:

14בשער העשירי ידבר בחלוף הידיעות. ואיזו ידיעה תתייתם לה'. ואיזו לאנשים. ואם המלאכים יודעים טוב ורע. והכרובים. ולהט החרב:

15בשער האחד עשר יבאר ספור תולדות בני אדם ומלאכותיהם וכל הקורות אותם והתכת השמות המונחות לו ראשונה ודרך אבדון:

16בשער השנים עשר יבאר בו חלוק כתות חיי האדם והפרדתם כפי רשעתם וצדקתם גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם אשר על פיהם העולם נידון. בנגון העולם יבאר בו שהעולם הגדול והקטון הם כשני כלי נגון הנערכים על יחס אחד. בשער השלשה עשר יבאר שהמבול הוא מופת חותך לחדוש העולם ולקיום הנסים המפורסם על ידי ידיעת ההפכים. וביאור שמש בגבעון. וחזרת השמש:

17בשער הארבעה עשר יבאר איך יהיה הקשת הנראה בענן ביום הגשם לפי טבעו נאמן בבריתו וקיים במאמרו שלא להביא עוד מבול וכל מעשה תקפו וענין דור הפלגה:

18בשער החמשה עשר יבאר בו המחוייב בטבע הבריאה האלהית הוא מציאת הענינים הנסיים הנפלאים:

19בשער הששה עשר יבאר איך הגיע אברהם דרך פילוסופותו אל מה שהגיע ראשונה מהשלמות ומעלתו ושאר רוח לו להיישיר את כל בני דורו:

20בשער השבעה עשר יבאר שהמעלות לא תמצאנה נפרדות וכן המצות התוריות. ושנגלה לאברהם השכר הרוחני והאמין בה':

21בשער השמונה עשר ידבר מתכלית זה המציאות אשר נבוכו בו רבים ותועלת המילה אשר בה נשלמה הבריאה האנושית:

22בשער התשעה עשר יבאר הפרש בין הנבואה אשר הניחוה קצת הפילוסופים ובין מה שהורו עליה המדברים התורניים. ויבטל דעת הרלב"ג בענין ידיעת האל העתידות. ומי ומה הביא קצת חכמינו להחליט על הענינים המסופרים שהם במראה הנבואה ויבאר באי אלו הדברים ראוי לומר כן:

23בשער העשרים יבאר חטאת סדום ההפוכה כמו רגע מה היתה. ובענין הזכור וכמה נשתנו מבעלי הגבעה:

24בשער האחד ועשרים יבאר בעניני הידיעה האלהית ואיך תהיה ידיעתו בעבר והווה ועתיד מבלי שיגיע חדוש ושנוי וחלוף בידיעתו ית':

25בשער השנים ועשרים יבאר איך תשאר הבחירה חפשית אף כי עקריו תלוים במזל:

26בשער השלשה ועשרים יבאר הגנאי והדופי המשיגים אל מפר האחוה והבא עליה בעקיפין. ויתן טעם ללקיחת הבכורה מעשו בשעת דחקו וצרכו אליה:

27בשער הארבעה ועשרים יתן תמונת כללות הטובות הזמניות וטוב הראותם בתחלה וחיוב אבדנם בסוף על פי משלי חכמינו ז"ל ומדברי שלמה. ויבאר הברכה אשר ברך יצחק ליעקב:

28בשער החמשה ועשרים יבאר כי כמו שחויב להכזיב הרבה מהדמיונות מפני מופתי השכל כן חויב להכזיב המופתים השכליים מפני ההוראות הנבואות:

29בחלק השני יבאר שחריצות המשתדל על הדברים היא ראיה גדולה על גודל ערכה בעיניו וכן ההפך. ויפרש כוונת עוצם חריצות יעקב באלו הקנינים:

30בשער הששה ועשרים יבאר עד היכן יד החריצות צריכה להשתדל בקירוב המועיל ודחיית הנזק. ושהחסרון בזה יביא חסרון בחוק ההשגחה האלהית עליו:

31בשער השבעה ועשרים יבאר דרך התורניים האלהיים להקדים יסוד האמונה ועל פיה מנהיגים תוכן המדות. הפך הפילוסופים המחשיכים עיונם על תוכן מדותיה קדמו להם:

32בשער השמינה ועשרים יבאר שהכוונות האלהיות בהגעת הענינים הכוללים לא יכריחו הפעולות החלקיות אשר ע"י האנשים עם היות שאין בכלל אלא מה שבפרט:

33בשער התשעה ועשרים יבאר ההבדל בין האור המגיע מהישרת בעלי העצות ופותרי חלומות למגיע מהשפעה הנבואיי:

34בשער השלשים יבאר שהשלמים הם גרי הצדק אשר בארץ המה ימי שני מגורם והחסרים הם כתות ראשי עם הארץ התושבים בה ושזה יוכר במעשיהם ובדבורם:

35בשער האחד ושלשים יבאר איך נבנה בית ישראל על תכונת עולם העליון בכללו וחלקיו להיות מרכבת המשנה לו יתברך להנהגת ההשגחה וצורך המצאם בשלמותם:

36בשער השנים ושלשים יבאר טעם עמידת הנפש השכלית בגוף על ידי המזונות ויאמר שההסתכלות בזה יביא האנשים לחבב העניינים הדמיונים יותר מהאמתיים. ויחקור אם זאת ההתחלה ההיולאנית הנמצאת באדם ראשונה נתחברה אל הגוף האובד כאשר היתה באמנה או אל השכל הנקנה אשר נתחדש בה:

37בשער השלשה ושלשים יבאר שיש פעולות יוצאות לחוץ מסודרות מהחלק השכלי העיוני מה שנעלם מארסטו וחביריו אשר אור התורה לא נגה עליהם. ואשר יחוייבו למעשים התוריים שני קצים נבדלים במהותם ואיזה גלה יעקב לבניו ואיזה נסתם ממנו וטעם סתומו והסתרו:

38בשער הארבעה ושלשים יבאר איך יאמר שה' ית' נושא העולמות וסובלם עד שיאמר שיש דורות לא יוכל שאת ודורות חוזר למשאו:

39בשער החמשה ושלשים יבאר דעת תורני בנבואה. והמעלות המחוייבות שיקדמו אליה אשר לפיהן אי אפשר שיטעה הנביא לפעמים לדבר דבר שלא כהוגן. בשער הששה ושלשים יבאר שסלוק הבחירה לאיזו סבה שיהיה איננו ראוי שיתואר ה' ית' בה כמו שהניח הרב המורה ז"ל ויפתח בענין דרך נכונה וישרה. בשער השבעה ושלשים יבאר התועלת הנמשכות מקידוש הלבנה באמונה. ויזכור היחסים אשר לאומה הזאת עמה:

40בשער השמונה ושלשים יבאר כי כמו שמציאות הטבע יעיד על אמתת מציאותו יתברך כן ענין סדורו והריסתו יעיד על היותו פועל ברצון. והסמנים הנמסרים בזה האומר:

41בשער התשעה ושלשים יבאר שהשלמות האנושי יושג מפאת ההשקפה במעשיו יותר ממה שיושג מצד ההשכלה במהותו או העיונים העצמותיים אליו ית':

42בשער הארבעים יבאר שחטא האנשים הבאים אל חטאם בטענה ומופת הוא חטא עז וקשה מהבאים בבלי דעת. ושלתקון זה היתה כוונת זאת השירה השגורה בפי כל:

43בשער האחד וארבעים יבאר מה שחויב שימצאו בפני כל בעל נפש ערוכות שני שלחנות. באחת מספוא לחמורו והשני לשובע נפשו. ומעלת המן בשני הענינים:

44בשער השנים וארבעים יבאר החסרונות המגיעות אל הפועל אשר יעשה אותו במקרה או בהכרח: כי על כן נאמר כי יד על כס יה וגו':

45בשער השלשה וארבעים יבאר שקדימת שלום הבית והמשפט המדיני הם הכרחיים לחיי התורה ויבאר מהותם ויורה תועלת עצת יתרו אשר כל כך שובחה אצל האומה הזאת:

46בשער הארבעה וארבעים והוא נחלק לג' חלקים: בחלק הראשון

47יבאר הכרחיות השתוף בין עליונים ותחתונים להצלחת האדם. בחלק השני יבאר איך ימצא זה השתוף על ידי המצוות האלהיות:

48בחלק השלישי יבאר על איזה אופן ובאיזה בחינה יקנו אלו המצות ההצלחה הנפשיית:

49בשער החמשה וארבעים יבאר כי יגיע יותר תועלת היות עשרת הדברים ענינים אנושיים והמוניים מהיותם דרושים עמוקים. ויבאר סדר הדברות על ערך מערכות השמים וגו':

50בשער הששה וארבעים יבאר שעם שהיה הנושא לזה החלק המשפטי הקנינים המדומים שהמה הבל עם כל זה עלו במעלה על כל החכמות ההרגליות הפלא ופלא:

51בשער השבעה וארבעים יבאר אם העיון הוא בעבור המעשה או בהפך. וכן אם יאמר שהמלאך הוא בעבור האדם ואיך יהיה זה המאמר מגונה. בשער השמונה וארבעים יבאר התועלות המגיעות ליחס לו ית' בואו במשכן עם היותו נמנע אצל השכל. וההוראות אשר במעשה המשכן מתמונת העולם וחדושו כנדבת רוח ה' ואופני הנהגתו:

52בשער התשעה וארבעים יבאר מדרך החכמה והסכמת הנבואה כי צורת המנורה הזאת קומתה גביעיה כפתוריה ופרחיה זאת תורת האדם בלי ספק:

53בשער החמשים יבאר בראיות שכליות ונבואיות שהבית אשר הסכים ה' ית' עליו שיבנה על ידי בנו של דוד היוצא מחלציו אינו הבית שדבר ממנו יחזקאל בסוף נבואותיו:

54בשער האחד וחמשים יבאר שע"י תחבולות המעשים תפול המצוה בדברים הנמסרים אל ההפעליות ואל הכחות הטבעית. ושזה תועלת אלו הבגדים לכל זמן ומקום. בשער השנים וחמשים יבאר היות המשכן הקרבנות והשקלים לעומת פרנסה מדע וחיים. ויבאר טעם מחצית השקל:

55בשער השלשה וחמשים יבאר תכלית עובדי אלילי עץ ואבן וזולתם ומעשה העגל: ובאותו השער בהצעה יראה לתת מסוה על פני העם. וישקיף גם כן לכבוד אהרן.

56בשער הארבעה וחמשים יבאר ענין תוארי האלהית והשגחתו. יפרש גם כן הי"ג מדות. וענין המסוה וקירון פני משה רבינו ע"ה:

57בשער החמשה וחמשים יבאר שמצות שבת הסמוכה למלאכת המשכן לימוד לעזר לאדם לעמוד כנגד המטרידים אותו להשיג שלמותו, ויבאר שלשה עיקרי הדת. חדוש העולם. ותורה. ועולם הבא:

58בשער הששה וחמשים יבאר איך יסכימו יחד ההנהגה הטבעיית וההשגחיית בהנהגת העולם בכלל ובפרט. בשער השבעה וחמשים יבאר בצורך מיני הקרבנות ותועלתם וכוונתם:

59בשער השמונה וחמשים יבאר סגולת התפלה ותועלתה. ואיך היא תמורת הקרבנות ויותר מעולה. ויתן טוב טעם בסדר התפלה ולמה אמרו שאין מתפללין בלשון ארמי:

60בשער התשעה וחמשים יבאר סגולת הזמן והיותו יקר הנמצאות לזה ישוערו בו כל ההויות וההפסדים:

61בשער הששים יבאר תועלת אסורי המאכלות. אם לתקון טבע אומה הישראלית ואם להמציא לה חיי הפרישות. ויבאר סעודת לויתן:

62בשער האחד וששים יבאר ה' מיני פחיתיות הנמצאים בילודים ולתקנם באו כנגד' ה' מיני טומאות וטהרתן על ידי הכהנים:

63בשער השנים וששים יבאר שהדבור החיצון הוא שלוחו של פנימי. והחלוף בהם גורם נזקים גדולים:

64בשער השלשה וששים יבאר שנלמוד מעבודת יו"כ שגופות האנשים הם כלבושים לצורך שליחותם ואח"כ טעונים גנוזים ויחלק השער לג' חלקים. תורת היום עבודת יו"כ וד' חלוקי כפרה. בשער הארבעה וששים יבאר ויתן עצה שהאדם יחשוב עצמו היותו כאלהים ולא בן מות:

65בשער החמשה וששים יבאר כמה משובחות מדות התורה האלהית מאותה שנזכרו בפילוסופיא המדינית. והבדל אלו המצות מאותן שבאו בין הדברות. ויבאר ענין אוב ועלית שמואל הנביא:

66בשער הששה וששים ידבר בחלוקי הנמצאות. ויזכיר מדרגת ישראל אצל המלאכים ומדרגת שאר האומות:

67בשער השבעה וששים (ונחלק לז' פרקים) יבאר חבה יתירה נודעת לאומה ישראלית למסור בידם זכרון פנות התוריות. ויבאר נוסח אתה בחרתנו:

68בפרק הראשון יבאר איך נמסר קביעות המועדים לב"ד של מטה אפילו שוגגין אפילו מזידים:

69בפרק השני יבאר הענינים ראוים להשים פנות מיוחדות לזאת התורה:

70בפרק השלישי יבאר כי חג הפסח הוא המפרסם יכולתו יתברך בפרק הרביעי יבאר ענין העומד וספירתו כי ממנו יבא לאדם הישרה בעסקיו וזה על ג' בחינות לקוחות מזאת הפרשה:

71בפרק החמישי ביום הדין יבאר היות אמונה כוללת לכל האומות שיש דין למעלה. ולא נתחלפו רק בקביעות היום. ויבאר מהות זה הדין. וסדר מלכיות זכרונות ושופרות וטעם השופר ויבאר טעם זה הדין:

72בפרק הששי ביום הצום יבאר עקר הכפרה ויעורר לבות האנשים אליה להיותו יום החתימה:

73בפרק השביעי חג הסוכות יבאר כי החג הזה סימן לענין עסקי עולם הזה והצלחת הבא. ויבאר תועלת מצות לולב. טעום שמחת החג:

74בשער השמונה וששים יבאר כי הנפשות נבדלות בקבלת אור האלהי. כהבדל הגופים בקבלת אור השמש:

75בשער התשעה וששים יבאר התועלת המגיע ממספר הסבובים קטנים אמצעיים וגדולים ומשמירת מצותיהן כל אחד לפי ענינו:

76בשער השבעים יבאר למה ייעדה התורה השכר הגשמיי. וירבה מחלוקת על זה עם הפילוסוף. ובעלי הדתות ועם בעלי התורה האלקית:

77בשער האחד ושבעים יבאר כי עקר האנושיות תלוי בהצנע לכת עם אלקיו. כי עשות משפט ואהבת חסד כבר ישותפו בו בצד מה הב"ח ג"כ:

78בשער השנים ושבעים יבאר היות הדגלים וחנייתם לימוד נפלא ליחד לבם אל אביהם שבשמים:

79בשער השלשה ושבעים יבאר היות האדם בטבע לוחם מלחמות השם ומה הם ראשי צבאיו. ויתן עצם להיותו תמיד נוצח במלחמתו:

80בשער הארבעה ושבעים יבאר כי השלום הוא חוט של חסד החורז הנמצאות ומעמידן. ויבאר תועלת זאת הברכה וסגולותיה:

81בשער החמשה ושבעים יבאר איך יצדק מאמר יבא טוב וכו' ולפי המסופר יראה שכל אחד גרע חלקיו ויבאר כוונת המתאוים:

82בשער הששה ושבעים יבאר כי כמו שמדרגת הנביאים נבדלת מכלל האנשים. כן מדרגת נבואת מרע"ה נבדלת מלהקות הנביאים. בשער השבעה ושבעים יבאר כי המרגלים והנמשכים אחריהם לא את הארץ מאסו כי אם אליה ממעל. ויבאר טעם מצות ציצית. בשער השמונה ושבעים יבאר עוצם חטא קרח. ויבאר בהכרח עצם האנשים החטאים ודרך הנצוח אשר לקחו למחלוקתם. ואיך עלה בידם הפך כוונתם:

83בשער התשעה ושבעים יבאר ענין הפרה בשני פנים אם בענין הסתרה. ואם בענין הגלותה. וידבר בענין סגולתה טומאתה וטהרתה:

84בשער השמונים יבטל דעת החושב שמשה רבינו לא חטא: ויבאר ענין החטא ומהותו:

85בשער האחד ושמונים יבאר טעמים נכבדים למה שצריך בענין השלום יותר מבשאר מדות מעולות:

86בשער השנים ושמונים יבאר כי לא נאמר נבואה על אחד מהאומות עכו"ם כי אם בהשאלה. ויבאר מאמר אבל באומות קם:

87בשער השלשה ושמונים יבאר כי מדרך הדבר השלם להיות אחד אף שיחובר מחלקים:

88בשער הארבעה ושמונים יבאר כי הכשרון האומה הוא תקפה וגבורתה: ובהסתלקו ישארו קרחים מכאן ומכאן:

89בשער החמשה ושמנים יבאר שההשתדלות בענינים הזמניים לצורך הגופים הוא הכרחי אמנם המוציא כל זמנו בזה. אולת תחשב לו ויתן משל הכבש:

90בשער הששה ושמונים יבאר כי שעור האשם המושב לכל חוטא יהיה כפי שהודע אליו ראשונה חטאתו. ויבאר טעם זכרון ערי מקלט בכמה מקומות:

91בשער השבעה ושמונים ידבר בהתקשרות הנמצאים כולם וקיומם באור פני מלך שהשלום שלו. ויבאר איך יתואר לו ית'. שמחה עצב ובכיה:

92בשער השמונה ושמנים יבאר עסקנו עם אלקינו פעם בחזקה פעם בבקשה ופעם באונאה. ויתן תשובה נצחת על הטוענים עלינו מאורך הגלות:

93בשער התשעה ושמנים יבאר שכל ישראל שמעו עשרת הדברות מפי הקב"ה. ויבאר מאמר אנוכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום:

94בשער התשעים יבאר תועלת תחבולת הזכרון אצל המצות התוריות. ויבאר שתי סגולות האחרות:

95בשער האחד ותשעים יבאר שהתורה ועבודת האדמה הם כשתי צרות: האחת צנועה. והשנית פרוצה. ודבר המלך שלא ליקר הפרוצה על פני הצנועה:

96בשער השנים ותשעים יבאר ענין היראה ומאמר וכי יראה מלתא זוטרתא היא. ויבאר כי היראה סוד האמונה ויסוד כל התורה:

97בשער השלשה ותשעים יבאר שלא תושלם הבחירה במעשה האדם אם לא תהיה לו בהם ידיעה שלמה:

98בשער הארבעה ותשעים יבאר במאמר כי אהבת ה' ית' לצדיק קודמות לצדקתו קדימת סבה הוא אמת מצד כלל הבריאה אך שקר מצד חלקיה:

99בשער התשעה ותשעים יבאר שהנהגה הטבעית והיותר נאותה להפיק רצון ההשגחה האלהית היא הנהגת המלך. ויבאר טעם מעשה העגל:

100בשער הששה ותשעים יבטל דעת האומר שמדה טובה היוצאת מהקב"ה על פי נביא אינה חוזרת:

101בשער השבעה ותשעים יבאר שהמלחמות המפורסמות הם למוד אל המלחמות הנסתרות כי הם היותר מסוכנות:

102בשער השמונה ותשעים יבאר שההשתעבד וההכנע למי שיאות לו האדנות הוא עצם החפשיות. ויבאר ענין תפלין ובכורים ופרשת הברית:

103בשער התשעה ותשעים יבאר איך היו כל ישראל מושבעים בשמירת התורה והלא אין אדם מוריש שבועה לבניו:

104בשער המאה יבאר ענין התשובה וסודה. בשער המאה ואחד יבאר שיש חיים וחיים טובים וכן מות ומות. ושראוי שיבחר האדם החיים הטובים ויבדל מהמות הרע בשער המאה ושנים יזכור ארבע אבות נזיקים המטרידים האדם משלמותו. אשר לסלקם כוונה התורה במצות הקהל:

105בשער המאה ושלשה יבאר בהסרת המבוכה מאמונה ידיעתו ית' העתידות: בענינים האפשריים והתלויים בבחירה האנושית:

106בשער המאה וארבעה יבאר כי ברבות הטובה על השלמים כן ירבה וכן יפרוץ על זולתה ושעת המיתה היא מסוגלת:

107בשער המאה וחמשה יבאר למה לא ניצל מרע"ה מהמיתה הגופיית כמו שניצל אליהו וחנוך:

108בנעילת שערים ידבר באושר אשר בו סיים משה אדונינו את תורתו באשר הוא התכלית הנכסף לשלמים המגיע בסוף המעשים כלם: