תורת משה - אלשיך, דברים יא:י
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 11:10
Open in the reader →1כי הארץ אשר כו'. אחרי אומרו שצריך זהירות רב במצות ליירש את הארץ אמר ושמרתם את כל המצוה כמדובר. בא ויאמר כי הארץ כו' והוא פן יאמרו נא בית ישראל מה זה הפחדתנו מן החטא ומן הייסורן בארץ ביותר מבהיותנו חוצה לה. לז"א דעו איפה כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה כלו' ולא אני כי על עון קל הקפיד עלי. הקב"ה כי ביאת הארץ צריכה דקדוק במעשים וזכות רב. ואין כל טובכם שם קרוב אל הטבע כאשר בארץ מצרים שתזרע זרעך והשקית ברגלך כגן הירק הטבעי. והטעם הוא כי אז היתה ארץ אשר יצאתם משם. ופה הוא אשר אתם עוברים שמה לרשתה. והוא כי שם שהייתם שם עראי בכונה לצאת לא היה הוא ית' מתנהג כ"כ בדקדוק. אך עתה שאתם באים לקבל ירושה צריך שתהיו כדאי' לקבלה. כי היא ארץ הרים ובקעות אשר לא תוכל לזורעה כגן הירק כי מי יעלה הרים בראש הרים אך עושה כן הוא ית' למען תהי' יראת ה' תמיד על פניכם. והוא מה שאמרו ז"ל בב"ר למה אין העולם שותה אלא מלמעלה אל האלהים עשה שייראו מלפניו כדי שיהיו עיני הכל תמיד תלויו' לשמים ולא יחטאו. וזה יאמר ראו כמה הוא יתברך חפץ תהי' יראתו על פניכם תמיד כי הלא למטר השמים כי הלא בשביל היות מטר השמים הוא שותה מים כי אילו לא היה המטר מן השמים כ"א מן הארץ היו העם בטוחים באומרם מן הנחל נשקה ואז לא היתה שותה שעל העדר יראת שמים הוא יתברך היה מונע מים. אך בשביל היות המטר מן השמים שע"כ עיני כל בשר תמיד תלויות ונזהרים מלחטא ע"כ שותה מים ולא תשקנ' אתה וז"א למטר בל"מד שהוא כאומר בשביל היות מטר השמים תשתה מים. הנה כי דעתו יתב' כי הדר בארץ ישראל יהיו עיניו תמיד על דרכיו:
2או יאמר תדע מה בין הארץ לח"ל. שע"כ היא ע"י ייסורין ופקיד' עון וצריך להיות האדם תמיד ירא וחרד. כי הלא לא כארץ מצרים שהוא תחת רגליך כי השקית ברגליך כי אדמה טמאה היא וע"כ יצאתם משם. אך הארץ אשר אתם בא שמה כו' תרא' חשיבות' כי הלא אין הקב"ה ממטיר על הארץ מח"ל עד תשתה היא תחלה כמשז"ל ע"פ הנותן מטר על פני ארץ ואח"כ ושולח כו'. וזה יאמר ראה איכותה כי קדושה היא. כי הנה למטר השמים שהוא שכדי שיבא בעולם מטר השמים תשתה היא מים כי שתייתה היא הכנה למטר השמים בעולם וז"א למטר בלמ"ד. ועוד הפרש שני והוא כי לא יצדק בה השקאת כ"א שתי' כאלו בעלת חיות ורוחניות היא לשתות מפאת הקדושה כאדם השותה. ומי מכריח זה הלא הוא כי ארץ הרים ובקעות היא ואיך תבלע המים וברדתן לא יתעכבו כי ירדו למטה ואיך יזרע ויצמיח בראש הרים ובקעות אך הוא כי היא שותה כדבר בחיריי שואבת צרכה ברדת המטר. או יאמר בהזכיר מז"ל ע"פ תהום אל תהום קורא כו' בב"ר שאמרו כי אין מים עליונים יורדים טפח שאין מים תחתונים עולים טפחיים. שאל"כ מה יעשה סדן של שקמה וכמה אילנות ששרשן עמוק הרבה והגשמים נכנסים ג' טפחים בלבד. אך אמרו שז"א תהום אל תהום כו' כי מי תהום העליונים באים ברעם ובזעף אומרים למים התחתונים לגיון של מלך אנו קבלונו מיד תהום התחתון עולה ומשקה הארץ עד שברדת מי גשמים מגיעים עליהם. והוא ענין מאמר פרקי ר"א כי מים עליונים זכרים ותחתונים נקבות ועל יד שניהם מולידה הארץ כזרע איש ואשה כד"א כי כאשר ירד הגשם כו' והולידה כו'. וזה יאמר ארץ הרים ובקעות שצריך עינים תלויות. וש"ת ע"כ איך מגיע המטר תוך הרים משופעים לז"א למטר השמים כו' והוא מאמר שהזכרנו שכדי שיבאו ממי מטר השמים מקדימים מי תהום תחלה לעלות וזה יאמר למטר השמים שהוא הכנה למטר השמים שיבא לכך תשתה תחלה מים שהוא מהתחתונים העולים. ובזה אין אומר מים מיותר כי אינו מהמטר הנזכר רק ששותה מים לבא עליהם מטר השמים: