תורת משה - אלשיך, דברים יב:כז

1רק קדשיך אשר יהיו כו'. ראוי לשום לב. (א) הנה זה נאמר למעלה זה שלש רגלים כי כל הקדשים יעלום אל המקום אשר יבחר ה'. (ב) אומרו אשר יהיו לך שהוא מיותר. (ג) אומרו ובאת ומהראוי היה יאמר והבאת. (ד) אומרו ועשית עולותיך כו' מה ענין אומר עבודה זו ולא כל שאר פרטי עבודת הקרבנות. (ה) אומרו שמר ושמעת כי מהראוי היה להפך ולומר שמע ושמרת. (ו) אומרו למען ייטב לך כו' שמירה כי טוב לשמש על מנת לקבל פרס. (ז) אומרו כי תעשה הטוב והישר כו' כי הלא הטוב והישר הוא לפנים משורת הדין וכל הענין האמור הוא שורת הדין:

2אמנם יאמר הלא התאוית לאכול בשר ולא חשת אל כבודו ית' להביא בקרך וצאנך אל מזבח ה' אלהיך. וגם שהראית כי לא להנאת כריסך היית עושה רק כי תאוה נפשך לתת שלמות אל הבעל חי ההיא לעשותו חלק אדם בעל נפש קדושה. ולא שמת לבך להשלים חלק נפש הבהמה לזרוק דמה על המזבח ולהשלים את בשרה באכלך אותו כי אם לשוחטה חולין ולשפוך דמה שהוא הנפש על הארץ כמים. ושלא להקנות שלמות רק לבשרה שהוא חומרה בלבד. והנה התואנה שבקשת לעשות כן הוא כי ירחק ממך המקום על כן דע לך כי אשר לא עשית מעצמך תעשנו על כרחך. והוא כי עד כה שהיית כחס על הבהמה להעלותה במעלת אדם שמת תואנות ריחוק ולא חסת על דמה הוא הנפש. דע איפה כי תבא לידי חטא שתצטרך עולה על הרהור הלב או על מצות עשה למ"ד או חטאת או אשם באופן שאז להיות הדבר נוגע אליך לתקונך להנאת עצמך תצטרך לטרוח וללכת אל המקום שרחק ממך. כי אשר לא עשית על הבעל חי להעלותו גם את דמו דע כי רק קדשיך אשר יהיו לך כלומר שיהיו לך להנאתך לתקונך או נדריך אשר תדור בעת צרה אז תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה' על כרחך גם כי ירחק ממך. ואז מה שלא חסת על הבהמה להשלימה גם את דמה הוא נפשה רק לאכול את בשרה ולשפוך דמה כמים אז תבא שועשית עולותיך הב"ו גם שניהם על מזבח ה' אלהיך שיושלמו כל חלקיה ולא תאכל ממנו. ואשר לא יהיה לו עולה כי אם חטאת או אשם או נדרים לפחות לא יבצר מהבהמה שתחת אשר היית שופך דמה כמים עתה דם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך. וגם אתה תעלה תחת אשר חשבת כי היית מקנה שלמות בבהמה באוכלך את בשרה עתה שיתהפך כי אתה תעלה במעלה על ידה כי הנה והבשר תאכל כי הוא בשר קדש ומהקדשים תאכל זבחי אלהים משולחן גבוה וז"א והבשר תאכל בה"א הידיעה ולא אמר ובשרה תאכל: