תורת משה - אלשיך, דברים יג:ב

1כי יקום בקרבך כו'. ראוי לשית לב. (א) אל אומרו כי מנסה ה' כו' והיתכן כי לנסות את ישראל יעשה ה' ינבא שקר האיש ההוא או יחלו' שוא כדי לנסות את ישראל ואח"כ יצוה להמית את האיש ההוא והוא לא חטא רק שהיה מאתו יתברך למען נסות את ישראל וחלילה לאל יתברך לעשות כדבר הזה. (ב) כי הלא אין דבר נעלם מלפניו יתברך גם קרב איש ולב עמוק ואיך יאמר כי ינסה ה' לדעת כו'. (ג) אומרו אחרי ה' אלהיכם תלכו כו' אם הענין הוא שלא נשמע אל הנביא ההוא כי אם אל ה' אשר צוה לנו לעבוד אותו יתברך הנה זה כבר אמור לא תשמע אל דברי הנביא ההוא כו'. (ד) אומרו ואותו תיראו כי הלא בכלל אומרו אחרי ה' אלהיכם תלכו הוא שאותו ייראו. (ה) אומרו ואת מצותיו תשמורו כי גם זה בכלל אומר ואחרי ה' כו'. (ו) אומרו ובקולו תשמעו כי הלא היה ראוי ליאמר קודם לכל האמור בכתוב. (ז) אומרו ואותו תעבודו כי הלא זה בכלל אומרו ואת מצותיו תשמורו וגם אומרו ובו תדבקון מה הוא הדבקות הלז. (ח) אומרו כי דבר סרה על ה' כי מהראוי יאמר כי דבר שקר מה הוא לשון דבר סרה. (ט) אומרו המוציא אתכם האם לא היה ה' מוציא אותנו ממצרים האם ראוי לינבא שקר בשמו. (י) אומרו והפודך מבית עבדים כי הלא בכלל המוציאך כו' הוא זה. (יא) אומרו להדיחך מן הדרך כו' מה ענין אומרו דרך והיה ראוי יאמר להדיחך מאלהיך. (יב) אומרו ללכת בה שהוא מיותר:

2אמנם יאמר כי יקום בקרבך נביא או חולם חלום ויתן אות או מופת לומר למען תאמינו כי הנבאתי או חלמתי זה ולא בדיתי מלבי הנה לכם אות כי יום פלוני דבר פלוני יהי' ותהי ראייתכם כי נתקיים דברי בדבר ההוא לאות כי גם דברי נבואתי או חלומי אמת המה. או מופת כיוצא באות אלא שהוא יגיד דבר משונה מהטבע ובא האות והמופת ההוא כדברו אשר דבר. ופירש מה היתה נבואתו או חלומו לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם לומר כי אשר ידעתם כבר ראית פחיתותם כי בכל אלהי מצרים עשה ה' שפטים וכל אלהי נכר הארץ לא הועילו לעובדיהם וגם אתה ישראל נתצת מזבחותם כו' אך יש אשר לא ידעתם שיש בם מועיל חלילה ונבואתו היא שאומר כי ה' דבר בו ומצוה יעבדו את האלהים ההם כלומר כי קרובים המה אליו חלילה ועל ידם נתקרב אל ה'. ואמר נאמר כלומר כי טרם יספר נבואתו יתן האות והמופת כדי לאמר אח"כ נלכה כו' שהוא דבר החלום או הנבואה. וזה שלא אמר מה היה החלום שהוא נלכה כו' קודם אומרו ונתן אליך כו' כי גם הוא לא גלה הדבר עד בא המופת להחזיק שקרו. ואמר לא תשמע כו' כי מנסה כו' והוא כי אם תראה שבא האות והמופת אל יתאמת לך עניינו על דברי חלומו או נבואתו כי הלא מנסה כו' ה' אתכם בהביאת האות ההוא על הפועל למען נסותך לדעת והוא כי הוא יתברך מנסה אותך למען תדע אתה בעצמך אם אתה אוהב את ה' אם אין. והוא כי הלא תאמרו כי אתם אוהבים את השם יתברך ואם תבואו לידי נסיון תעמדו קיימים באהבתו יתב' בכל לבבכם ובכל נפשכם. על כן מביאכם ה' בנסיון כזה למען יהיו השתי הלבבות שלכם היצר הטוב והיצר הרע במלחמה ואז תכירו כי עדיין לבבכם שהם הב' יצרים לא היו שניהם אוהבי ה' כי הנה היצר הרע עומד לנגדיכם באופן שתראו שלא בכל לבבכם שכולל השנים יחד הייתם אוהבים ולא נתקיים עדיין בכם לעבדו מאהבה בכל לבבכם. ולמה שהבחיר' חפשית אפשר שבבואכם לידי נסיון זה ימצאו השתי לבבות נאמנים לפניו ית' כלכם או מקצתכם שאפילו לא יתעורר היצר הרע לנגדיכם לנגד את היצר הטוב כאשר היא באברהם אבינו שאמרו רז"ל על פסוק ומצאת את לבבו נאמן לפניך שאפי' היצר הרע שלו היה נאמן לפניו יתברך שהוא מאומר לבבו ולא אמר לבו. וזה ענין הכתוב מנסה השם יתברך כדי לדעת שתדעון אתם הישכם אוהבים את ה' בכל לבבכם ובכל נפשכם אפילו בשני היצרים. כי עתה יראה בעיניכם כי אוהבים אותו יתברך אתם בכל לבבכם ועתה בנסיון תדעו אם כן הוא למען מהיום ההוא והלאה לא תאמינו בעצמכם ותהיו זהירין בהיותכם בעבודתו יתברך. וזה כולל ב' משלי רז"ל בענין הנסיון פ' העקידה משל לבעל הקדירות ומשל הפשתני שהוא הא' להודיע לבלתי יודע כשרון המנוסה. והב' למען יתחזק יותר ע"י זה בכשרון כמפו' אצלנו שם בס"ד. והנני שם לפניכם אשר תשובו ליצרכם הרע אשר יבא להכשילכם והוא בשיתי שומי ו' המערכת מול מערכת היצה"ר להפילו ארצה. והם אחרי ה' תלכו כו' והוא כי אשר הנביא דבר הוא נלכה אחרי אלהים אחרים והוא כי הנה הנביא הרע ההיא אין כונתו שיעזוב את ה' כ"א ככל עע"ג שבימים ראשונים שלא היו מחייבים סבה ראשונה ית' כ"א שהיו אומרים כי רם ה' ומי ישיגנו ועולה על רוחם להשיגו ע"י כוחות אחרים שלמטה ממנו לעלות על ידם ולידבק דרך השתלשלות עד ה'. וז"א נלכה אחרי כלומר נלכה מהלכנו אך אחרי אלהים אחרים שיהיו כאמצעיים בינינו לסבה הראשונה ית' ולמען יתרצו ונאותה להם לכן ונעבדה. ע"כ אמר הוא יתב' הנה תחלת דברי פי הנביא ההוא סכלות כי הלא אחרי ה' שהוא אלהיכם מצד שייכות נפשותיכם כי חלקו המה תלכו. ומה לכם אמצעי יפריד ביניכם ותלכו אחרי אלהים אחרים שביניכם לבינו ית' ותעזבו שרשיכם ותפרידו אלוף. ושמא תאמרו כי אולי האלהים אחרים הם שר או מזל ואם לא תלכו אחריו יצר לכם גם זה הבל. כי הלא ואותו תיראו כי ק"ו הדברים אם מהכח ההוא אתה ירא אם תעזבנו שיצר לך וכ"ש שיש לך לירא ממנו ית' אדון הכל שאם תעזבנו ייצר לך. באופן שראוי תגעל באלהים האחרים לגמרי ממוראו יתב'. עוד ג' כי ואת מצותיו תשמרו כי בזה יש ודאי ובזה יש ספק ומי בער יניח הודאי בעד הספק. והוא כי וודאי הוא כי מצות ה' יתברך עלינו לתעב את האלהים אחרים וזה שאומר הנביא הזה ספק הוא בשם ה' ואיכה אעזוב את מצותויו בעד מה שהוא ספק מצותיו זהו ואת מצותיו תשמורו ועוד ד' והוא כי ההרחק יתעב אלהים אחרים פה אל פה שמענו בקולו ית' כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבור' שמעום וא"כ בקולו ראוי תשמעו מבקול איש הנביא הזה. ועוד ה' והיא כי אמר אליך נלכה אחרי אלהים כו' ונעבדם כי אחר שהאלהים אחרים אינם סיבה ראשונה כי אם לעלות על ידם כמדובר למעלה אם כן למה אעבוד את מי שהוא הכנה אל העיקר ולא את העיקר וזהו ואותו תעבודו. עוד ששית והיא ובו תדבקון לומר הנה כאשר אעבוד את ה' על יד עבודתי אני אדבק בו וקדוש אהיה כי קדוש הוא יתברך המקדשנו במצותיו ואם כן אפילו יאמר לך שתדברי באלהים אם תעבדם מי בער יניח מהדבק באדון הכל אלהים קדושים וילך לידבק באלהים אחרים אפילו תהיה העבודה לא' משרתיו שבשמים ממעל. וזהו ובו תדבקון שהוא העיקר ולא בזולתו חלילה. ואם האלהים אחרים הם כחות חצונים שהוא היותר נמצא שיאמר לשלול זה לומר ובו תדבקון. לומר הלא אתם עם קדוש לכן בו תדבקון ע"י עבדכם אותו ולא לרדת עד תהום רבה להדבק קדושת נפשותיכם בטומאה כי מי יתן טהור מטמא וזהו ובו תדבקון:

3או יאמר אחרי ה' כו' לומר אשרי האיש אשר לא הלך אחרי אלהים אחרים כי כל מה שמתקרב אליהם הוא מתרחק מאלהי עולם ה' וקדושתו הבלתי בעלת תכלית. ואשריו ואשרי חלקו אשר ילך אחרי ה' כי כל עוד שהוא מתקרב ומשתקע בעבודתו הוא הולך ומתדבק בו ית'. וע"כ אחר הזהירו לבלתי שמוע אל הנביא שקר ההוא בא ויאמר ראה נא מה רב טובך בהתקרבך אל ה'. כי הנה אחרי ה' תלכו אומר והוא כי כל אחרי מופלג והענין אם אינך דבק בו ית' כי אם אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כמשמעות אחרי. שהוא כי יש קצת עבירות בידכם או שאתם צריכים סעד לתומכ'. הפך ענין התהלך לפני האמור באבות. כ"א הולכים אחרי הי כענין התהלך נח שמתייחס להולך אחרי ה' שצריך סעד לתומכו שימשכהו ה' לעשות רצונו. אז ואותו תיראו כי ראוי מוראו תפול עליכם. אך אחר שתתקרבו אליו ית' יותר שהוא ואת מצותיו תשמרו שהוא שמירה הנאמרת על מצות לא תעשה שאין צ"ל שלא יהיו בידכם עבירות. כי אם גם תשמרו גם מהדברים שהם סייג לפרישות וזהו רבוי האת באומרו ואת מצותיו תשמורו שהוא חסידות לפרוש מכל דבר הדומה לכיעור ולקדש עצמכם במותר לכם. אז לא תהיו רחוקים מה' כ"א קרובים שתשמעו בקולי. והוא מאמר רבי פנחס בן יאיר במדרש חזית כי חסידות מביא לידי רו"הק וזהו ואת מצותיו תשמורו ובקולו תשמעון שאין צ"ל שתמשך לכם מורא כי אם תתקרבו אליו יתברך עד השגת רוח הקדש שבקולו תשמעו הוא קול רוח קדשו יתב'. וכל זה הוא ע"י קדש עצמך בדברים שאתה נמנע מעשות דבר המביא לכיעור שכל זה הוא בשב ואל תעשה. אך אם תעלו ותתקרבו עוד מדרגה אחרת והוא במצות עשה לעבוד ולעשות המצות בלי שום פניה שהוא ואותו תעבודו שהוא אותו. ולא על הפרס ולא על הכבוד שהיית אז כעובד את עצמך. ובו תדבקון דבקות עצמיי הפך העובד אלהים אחרים שכל עוד שהוא מתקרב אליו הוא מתרחק מהקדושה כמדובר. ועל פי דרכו רמז היות השירות אליו ית' הפך השירות את מלאך או מלך כי מלך הארץ היותר עובד אותו הוא הרחוק ממנו ביותר כי כל עסקי צרכי עבודתו רחוקים מהיכלו המה. אך הקרובים אליו הם רואי פני המלך הם יהיו אנשי מנוחה. נמצא כי אשר עליהם עבודת המלך ירחקו ממנו. והנוחים מעבודה הם הקרובים אליו. אך לא כן העובד את ה' כי היותר עובד אותו הוא הדבק בו עד אין קץ וזהו ואותו תעבודו ובו תדבקון: