תורת משה - אלשיך, דברים יג:ז
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 13:7
Open in the reader →1כי יסיתך אחיך כו'. סמך ענין זה לומר כי אם לא תמית את הבא לחטיאך ע"י אות ומופת תבא לחטא גם אל הבא בלי אות ומופת בהוא כי יסיתך אחיך ומשומעך את אחיך תבא לשמוע גם את בן אמך ועוד מעט גם את בנך. שם שנהפוך הוא כי אדרבה אתה היה לך להביא את בנך אחרי ה' כמוך שישוב הוא אליך ואתה תשוב אליו. כי דרך האב להמשיך אחריו את בנו לא יתהפך. ומזה תשמע גם את בתך. ומזה גם את אשת חיקך אשר לא מחמת קורבה תשמע אליה. ומזה גם את רעך. ותחלה יסתיר בסתר ויתחיל לאמר. ולא עוד אלא שהנביא הנ"ל לא ערב אל לבו לומר מיד נלכה נעבדה כו' רק ונלכה אחרי אלהים אחרים שהוא לראות עניינם או כמפורש למעלה נלכה עד ה' דרך אלהים אחרים. ובסוף דבריו אמר ונעבדם. אך אלה בבוטחם בקורבה או באהבה יבטחו בך שגם לזה תטה אזנך וישימו פתח דבריהם לאמר נלכה נעבדה כו'. ועל אשר תוכל לאמר אליו הלא ראה ראיתי כי כל אלהי העמים אלילים כי באלהי מצרים עשה ה' שפטים ואלהי נכר הארץ לא הצילו את עובדיהם מיד ישראל. ע"כ יאמר אליך אשר לא ידעת אתה ואבותיך לומר אינם אשר ידעת אתה מאלהי נכר הארץ ולא אשר ידעו אבותיך במצרים. כי אם יש אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם שהוא אותם הגוים הנבארים מסביבותיכם. כי ימצאו טענה לאמר כי אותם אשר לא הורישם ישראל ונשארו סביבותיכם כי אליליהם הצילום מיד ישראל ויהי' מקום להטעותכם. או הרחוקים ממך כו' אשר לא תדע להכזיבה כי אין בם מועיל כי לא ידעתם. ע"כ לא תאבה לו כלומר לא תעמוד בטענות עמו לווכח אם טוב אם רע וע"י כן לא תשמע עליו כ"א תאבה לו ותבא בטענות עמו אולי תפותה ותשמע אליו לעשות מצותו. והוא כי אולי הוא בעל טענות וינצחך בשקר ומה גם כי אז יתעורר יצרך הרע להיות לו מעיר לעזור ותהיה עליך מלחמה מבית ומחוץ ויוכלו לך חלילה. ע"כ מיד זרוק בו מרה ורחק ממנו ולא תאבה לו פן תשמע אליו. ולא תחוס עינך עליו להביט בו בעין טובה פן מהעין רואה תבא לחמוד בלב כי ב' אלה סרסורי דעבירה וזהו לא תחוס עיניך. ובזה לא תחמול וע"י כן לא תכסה עליו שלא יהיו אבריך גומרים לכסות עליו בלשונך להיות מחסה עליו ולשים לב לשזבותיה כי הרוג תהרגנו כי הבא להורגך השכם להורגו. וזהו כי הרוג תהרגנו לומר כי אחר שבא להרוג את נפשך תהרגנו אתה וקדש את ה' שלא תחיש על הקורבה. כי אדרבה ידך תהיה בו בראשונה כאשר בך התחיל במצודה רעה להפילך. ולא תהיה שליחות ידך בו מכה קלה כמורה כי לצאת י"ח בלבד אתה עושה כי אם מכת מות וזהו ידך כו' להמיתו. ואחריך ויד כל העם כו' וסקלתו כו'. וש"ת אם יהיה מדיחני חלילה מות יומת אך אם לא שוה לו כי בקש להדיח ולא הדיח למה יומת. לז"א גם שלא בא רשעו אל הפועל כי אם בקש להדיחך אך לא הדיח על כל זה יש ב' טענות. א'. שהרעה היתה גדולה להיותך כפוי טובה לאלהי עולה שהוציא בכבודו ולא ע"י מלאך או שליח עם היות מארץ מצרים שהיא מלאה גילולים ועל כל זה עבר בה הוא יתברך ולא חש על כבודו להוציא את תרומתו משם וזהו אשר הוציאך כו' מארץ מצרים. וגם שידד המזלות וזהו מבית עבדים כמפורש למעלה. עוד טעם ב'. והיא כי מיתתו היא הצלת כל ישראל כי עתה כל ישראל ישמעו ויראון כו':