תורת משה - אלשיך, דברים יז:יא

1על פי התורה כו׳. עד כה דבר על מה שיפלא דבר למשפט והולכים שמה לסנהדרי גדולה שבמקדש לשאול את הדין. ועתה נעתק לדבר דרך כלל על כל דברי חכמים בכ״ד שהם מדברי סופרים. ואומר ע״פי התורה כו׳. וגם פה כוון על האמור למעלה לומר אל יעלה על רוחך כי הם המדברים ואולי באיזה דבר לא כוונו האמת כי דע לך כי התורה היא המדברת ועפ״י התורה אשר יורוך כו׳ הוא אשר תעשה ולא על פיהם כי שלוחי דרחמנא תורתו הם ע״כ לא תסור מן הדבר כו׳ ימין ושמאל. ומה אמרו רז״ל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל כו׳. וראוי לדעת מי הכריחם לפרש כן והלא פשט המקרא יראה שלא יטה ימין ושמאל מן הדבר אשר יגידו לו. אך הוא כי המה ראו כי הראוי היה יאמר לא תסור ימין ושמאל מן הדבר אשר יגידו לך אך באמור ימין ושמאל אצל הגדתם יורה שעל אשר יגידו הוא ימין ושמאל שיגידו ימין והוא שמאל או איפכא. ואשר חילק לג׳ דברים. א׳ הדבר אשר יורוך. ב׳ המשפט אשר יאמרו. ואח״כ אשר יגידו לך. יהיה כי ג׳ חלוקות הם אחד מה שיורו ע״פ התורה כענין אומרם שהנחת תפילין במקום שמוחו של תינוק רופס ע״פ ג״ש נאמר כאן בין עיניך ולהלן לא תשימו קרחה בין עיניכם כו׳. וההיקש בכל כהוראות ע״פ התורה שמודיעים לנו פירוש התורה וע״ז אמר ע״פ התורה אשר יורוך. (ב) מה שאינו תלוי בפירוש כ״א דינים שע״י מדות התורה יש הפרש במשפט היוצא בדרך א׳ או בזולתו וכן כל גזירות וסייגי׳ משמרת למשמרת התורה וע״ז אמר ועל המשפט אשר יאמרו לך שאינם פירוש הבנת התורה רק שיאמרו הם לך כך. (ג) והיא מה שהם הלכה למשה מסיני וע״ז אמר לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך שאינם רק הגדה שיגידו מה שהיה ולא שהם חידשו. ועל בבא זו הוא שהוצרכו לאמר אשר יאמרו לך תעשה אפילו יאמרו על ימין שהוא שמאל כי על ב׳ החלוקו׳ אין דבר שיראה לאדם שהוא כאומר על ימין שהוא שמאל כי הלא כלם דברי׳ מתקבלים ובהוכחות וראיות וטעמים נכוחים כי גם שיהיה דבר זר קצת לחיך א׳ האדם לא יגיע לגדר שיראה לו כאמור על ימין שמאל או על שמאל ימין. אך במה שאין לו טעם כלל שהוא הלכה למשה מסיני בלי טעם בזה אפשר יגדל הזרות לשכל אדם עד גדר זה או קרוב אליו וצוה ית׳ כי גם על גוזמא כזאת לא נסור ממנה. והוא מאמרם ז״ל שהראה לו הקב״ה למשה פלפולו של רבי עקיבא בבית מדרשו וחלש דעתו עד שהראה לו כי אחר שהיו מקשים ומתרצים וחוזרים ומקשים עד בוש וכשלא היו מוצאים תשובה היו אומרים הלכה למשה מסיני אז בשמעו נתיישבה דעתו באומרו שהיו צריכים אליו. הנה כי בדבר שלא היו יכולים למצא טעם הוא אשר מייחסים אותו להיות הלכה למשה מסיני וע״כ עליו הוצרך פה להגזים בצווי קיומו: