תורת משה - אלשיך, דברים כח:סד

1והפיצך כו'. לעומת פירוד הלבבות ישלם ה' לך שיפריד ביניכם וזהו והפיצך ה' כו' עד קצה הארץ ואמר כי בקצה הנזכרו יעבדו ע"ג וזהו ועבדתם שם אלהים אחרים עץ ואבן ושם יצר לך העבודה ההוא שכל כך יהיה רע עליך המעשה ששם לא תרגיע:

2או יאמר ובגוים ההם לא תרגיע שיצרו אותך באמור לך אולי אינך עובד את אלהיהם אלא לפנים אך בהחבא את ה' אתה ירא ומצותיו אתה עושה ועל ידי כן תברח מביניהם למלכות אחרת פן יהרגוך בעלילותם וזהו ולא יהיה מנוח לכף רגלך ומאת ה' תקבל מתנה והוא שיתן לך ה' שם לב רגז ועוקץ ונוקף לך בעבודך העבודה זרה באומרך אוי לי מיוצרי וכליון עינים מתי תמלט משם ולא תשית לבך אל עלילותם פן ישרפוך בהעלילם עליך שאת ה' אתה עובד בהחבא כי זה הוא דאבון הגוף אך לא יהיה לך דאבון רק על הנפש וזהו ודאבון נפש פן תאבד נפשך במה שתעבוד לפנים את אלהיהם ולא על יראת פן יהרגוך עם היות צרת הגוף קרובה כי והיו חייך תלואים לך מנגד שנגד עיניך תביט דוקרים ושורפים על עלילותם תמיד יתעסקו להעליל ולהרוג את ישראל בבתי פליליהם וכל כך יהיו מטפלים בדבר בלי הפסק כי ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך כי לילה ויום תירא פן יהרגוך על הדבר באומר לך כי עשית מעשה יהודים ועכ"ז כי אימות מות גופך יפלו לפניך ולא יהיה לך עיקר הדאבון רק על הנפש פן תהיה עדי אובד בעבודה הקשה אשר יעבידוך והדבר הזה היה לעם בני ישראל במלכות המתייחס אל קצה הארץ וברחו משם אל מקומותינו וישימו רבים מעמנו נפשם בכפם וה' עזרם:

3או יאמר ובגוים ההם לא תרגיע. כי תבקש לך מקום תעבוד בו את ה' ולא במקום שיעבדוך עץ ואבן וכן תעשה בפועל על כי לא יהי' לך מנוח לכף רגלך ואז בראותו יתב' כי את ה' אתה מבקש אז כדי למרק עונותיך יתן לך שם לב רגז כו' והוא כי עינא וליבא תרי סרסורי דעבירה עין רואה ולב חומד ואיברים גומרים וידוע כי גם הנפש ראוי תקבל עונש כי בלעדה לא יעשו האיברים דבר ועל כן למען מרק וטהר את האדם בכל ד' בחינות אלו לכן על הלב אמר ונתן לך שם לב רגז ועל עינא שהוא הסרסור הב' אמר וכליון עינים ועל הנפש שבלעדה אין האברים גומרים אמר ודאבון נפש ועל האיברים בעצמם שהם הגוף אמר והיו חייך כו' והוא שמפרש ארבעתן מה שהגוף לוקה הוא כי והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויומם שהוא שברון הגוף וגם חיי הנפש כי ולא תאמן בחייך שיהיו חיים לנפשך אחר סלוקך ומה שאמרתי שהלב והעין שהם סרסורין דעבירה יתמרקו הלא הוא כי בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מה שבערב תאמר מי יתן בקר הוא מפחד לבבך אשר יהרהר הרהורי אימה ופחד בלילה הרי שברון אחד מהסרסורים הוא הלב ומה שבבקר תאמר מי יתן ערב הוא ממראה עיניך אשר תראה ביום ותתאוה בלילה שלא יראו עיניך ברעתך הרי בזה שברון הסרסור הב' הוא העין:

4עוד יתכן ידבר על צרת הגלות החיל הזה בחבלי משיח והוא כי ב' רעות יהיו. (א) חוסר לחם. (ב) פחד אויב הבאים בחרבם הקשה אל חלק עמי ימיר כבודו באופן שיהיו חייך תלואים לך ולא כנוהג שבעולם שנפשו של אדם תלויה ביד קונו ולא ידע האדם את עתו אך אתה תדע עתך כי תראה חייך תלואים לך מנגד כ"א יהיה לך מזון ל' יום או ז' ימים יהיו חייך מנגד כי תדע תחיה ז' ימים ותמות אחר כך ומי יתן יהיו ודאים הימים ההם כי אם ופחדת לילה ויומם מחרב אויב אשר יצור עליך בחרב רעה באופן שלא תאמין בחייך הקצובים לך מנגד לפי שעור מזונך שלא יהיו ודאים לך ובגלל הדבר מי יתן ערב תאמר בבקר מה שבערב תאמר מי יתן בקר הוא מפחד לבבך אשר תפחד כי יהרהר לבך אימות מות בערב ותאמר מי יתן בקר אולי לאור היום לבקש לחם ומה שבבקר תאמר מי יתן ערב הוא ממראה עיניך אשר תראה ביום תגרה אויב ששניו יחרוק נגדך ויריק חרבו עליך ואחרי כן יצילך ויחריב אויביך עד גדר שוהושיבך ה' מצרים באניות ולא ביבשה למה שהוא בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותה על כן ישיבך בים והתמכרתם שם כו' ואין קונה כי יבצר העולם מהם ואינם רק מתי מעט אך דלים שאין בידם לקנות ואתה תעמוד שיהיו יתר הפליטה הנשארת מחבלי משיח לפליטה גדולה: