תורת משה - אלשיך, דברים ג:ב

1ויאמר ה' אלי אל תירא אותו כו'. ארז"ל כי עוג שימש את אברהם ונימול על ידו ועל כן היה ירא משה פן יעמוד לו זכות אות ברית על כן אמר לו הוא יתברך אל תירא אותו והוא כי המה ראו אמרו אתו זה פעמים ע"כ דרשו על אות ברית שאותיות אתו כאותיות אות והוא אות של ברית קדש. ובזה אחשוב לבא אל כוונת אומרו ויאמר ה' אלי ולא אמר אלי לאמר ויהיה לאמר לישראל שלא ייראו. אך לזה נשית לב כי אחר שהוא רשע למות למה היה ירא מהיותו נמול. אך אין ספק שהוא על כי כל ישראל שהיו אז אחרי מות כל הדור שנמולו במצרים היו ערלים כנודע כי כל הנולדים במדבר לא מלו על כי לא נשבה רוח צפונית וע"כ עלה על לב משה פן יהיה קטרוג על כי עוג אשר כנגדם בא הוא מהול והם ערלים. ע"כ אמר הוא ית' למשה אל תירא אותו כי על אות הברית לא אתנהו ביד ישראל אשר הם ערלים כ"א בידך משה שמלבד כי מהול נולדת גם זכות מילה בידך והוא כי משה מל את כל יוצאי מצרים כנודע מרז"ל על כן זכות מילת משה תכבה את זכות מילת עוג שלהיות התעוררו מילתו לנגד את ישראל. וכן היה כי משה בידו הרגו כקבלת רז"ל:

2עוד יכוין באומר נתתי ענין מרז"ל במדרש כי בהיות יצחק מוטל בעריסה אמר עוג במה מתפאר אברהם כי הלא באצבעי הקל אוכל לעשותו גל עצמות אמר הקב"ה חייך שאתה בעוצם כחך ומלכותך תפול ביד אחד מבני בניו וזהו יאמר לפי המדרש ההוא כי בידך נתתי אותו ולא אמר אתן לומר כי מאז נתנו בידו באומר שיפול ביד א' מבני בניו כי על משה נאמר. ואל יעלה על רוחך כי גם שלא יועיל לו זכות מילתו לגמרי יועיל קצת לבל ישמד כסיחון לז"א ועשית לו כאשר עשית לסיחון. ואו' אשר יושב בחשבון שהוא מיותר אפשר בא לתת טעם שמא תחשוב היתכן שלא שוה לו כלל זכות מילה לז"א כאשר עשית כו' לומר האם חשבון בהיותה ביד מואב הלא היתה עומדת לה זכות בת לוט ואחרי כן בהיותה ביד סיחון הותר לכם לכובשם כי עתה סיחון הוא היושב בחשבון ולא מואב כן זכות ברית היה אפשר יעמוד לעוג עודנו ברשות אברהם מעין ישמעאל שבחיי אברהם ישכון ואחרי מותו נפל אך בצאתו ממנו וטמא בריתו ביטל זכותו וזהו ועשית לו כאשר עשית לסיחון כו' אשר יושב בחשבון שעל היות הוא היושב בחשבון כבשוה כן על הדרך הזה בעוג כמדובר: