תורת משה - אלשיך, דברים ג:ח

1ונקח בעת ההיא כו'. ראוי לשית לב. (א) הנה זה כבר נאמר למעלה. (ב) אומר אשר בעבר הירדן כי נודע הוא כי כל זה היה טרם עוברם את הירדן. (ג) אומר צדונים יקראו כו' למה יודיענו זה. (ד) מה בצע לשוב לפרט תחום עוג לגבולתיו באומר כל ערי המישור כו' עד סלכה כו' ממלכת עוג יהיה די מה שאמר למעלה בפרט ששים עיר כל חבל ארגוב כו' ובכלל עם ממלכת סיחון כאומר ונקח כו' מיד שני מלכי האמורי מנחל ארנון עד הר חרמון. (ה) למה נאמר פרט ממלכת עוג בפני עצמו באומר כל ערי המישור כו' ממלכת עוג ופרט גם כן ממלכת סיחון. (ו) אומר כי רק עוג נשאר מיתר הרפאים מה יתן ומה יוסיף לנו הודעה זו. (ז) גדולה מזו כי מה צריך להודיע כי ערשו ערש ברזל ושהיא ברבת בני עמון ושעורה תשעה אמות ארכה כו'. (ח) היתכן שלא היה ארכו יותר מאמה אחת על שנים ברחבו. (ט) כי הלא אמרו רז"ל כי משה היה גבהו עשר אמות ויקח רומח בידו ארכו עשר אמות וקפץ עשר אמות הרי שלשים אמה ולא הגיעה מדתו אלא לקשר שעל כף רגלו באופן כי לערך זה היה יותר ממאתים ארכו ולפי הערך הנזכר היה רחבו קרוב למאה אמה. (י) אומרו באמת איש מי זה האיש אם הוא כל איש דעלמא אינו כ"כ גוזמא ומה זה שיצדק עם הפלגת רז"ל ואם הוא כדעת המתרגם באמת עוג עצמו אין זה השיעור על דרך אנשים בערך אמתם כלל. (יא) באומר כי רק עוג נשאר כו' מה בא למעט שנראה כאומר כי רק זה היה שנשאר ולא אחר ומי זה זולתו שבא למעט אותו. (יב) למה חוזר וכולל הכל באומר ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההיא מערוער כו". (יג) למה יודיענו פה איך חילק הגבולים לשני השבטים וחצי. (יד) מה שחזר ואמר ההיא יקרא ארץ רפאים שיראה לבלי צורך:

2אמנם הנה בכלל התוכחות להזהירם לעבוד את ה' לעשות רצונו הוא ג"כ להודיעם חסדו ית' שמרבה להיטיב יותר מאשר נדר לאבותיהם לבל יהיו כפויי טובה כי זה כל חסדו ית' וכל חפצו על כל אשר מרבה להיטיב שנודה לה' חסדו שעי"כ נזהר בעבודתו למען חיינו כי אינו צריך אלינו כי אם צדקנו מה ניתן לו. והענין כי הנה בכלל השבעה עממין שנדר לאברהם הוא ית' לתת לנו הוא ארץ רפאים. כי הקני והקנזי והקדמיני נשארו לעתיד לבא אך מהז' הנשארות לנו בכללם היא רפאים. ונבא אל הענין אמר משה הביטו וראו את אשר הגדיל לעשות הוא ית' עמכם כי הנה ונקח את הארץ מיד שני מלכי האמורי ולא מהאמורי אשר מהירדן לפנים אלא אשר בעבר הירדן שהוא חוץ מגבול הארץ אשר נדר הוא ית' לתת לישראל. ולא שעור מועט כ"א מנחל ארנון עד הר חרמון עם היות חרמון חזק כי צדונים יקראו לחרמון שריון שהיה קשה ליכבש ככבוש את איש לבוש שריון והאמורי יקראו לו שניר שהוא כמ"ש ז"ל על פסוק מראש שניר שהוא שונא את הניר על דרך זה יקראו לו שניר שתמיד הוא כקרקע שלא משלו בו לחרוש אותו לעשותו ניר כלומר שאין מי שיכול לכבוש אותו. וש"ת הלא אחד משבעה עממין אשר נדר הוא ית' לאברהם זולת הקני וקניזי וקדמוני אחד מהז' הנותרות היא רפאים והארץ הזאת ארץ רפאים תחשב כי סיחון ועוג נשארו מיתר הרפאים באופן כי גם גבולם מירושתנו היא. לא כן הוא כי הן אמת כי כל ערי המישור וכל הגלעד כו' הם ערי ממלכת עוג בבשן ומזה יש לכם טענה זו. אך לא בחלק סיחון כי הנה רק עוג מלך הבשן הוא הנשאר מיתר הרפאים אך לא סיחון באופן שלפחות כל חלק סיחון היה תוספת יתירה לכם מאתו ית' עודף על נדרו. ותדעו כי זה לבדו נשאר מיתר הרפאים כי הנה ערשו כשהיה מוטל בעריסה עודנו ילד היה ערש ברזל כי היה מהרפאים שיחשבו אף הם כענקים והיה צריך ערס חזק לסובלו. משא"כ סיחון כי לא מהרפאים היה. ועוד ראיה שנית והוא כי הלא היא ברבת בני עמון ואיך נשארה שם הלא להיותו מהרפאים שהיו תושבי הארץ מימי קדם והוא מאמר הכתוב למעלה על ארץ בני עמון ארץ רפאים תחשב אף היא רפאים ישבו בה לפנים באופן כי בזמן ההוא נולד שם עוג מהרפאים שישבו בה לפנים. ולהביא ראיה איך מילדותו שהיה מוטל בעריסה היה כענק וצריך ערש ברזל ולא נאמר אולי לא היה זה לו כ"א בגדלותו בהיותו זקן וכבד לזה אמר תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה וזה לא יתכן באדם אחר שהגדיל שלא יהיה ארכו יותר על שנים ברחבו יותר מאמה אחת אלא ודאי שהוא בזמן שנולד כי אז כל אדם נולד קצר בערך הזה אמה יתירה ארכו על כפל רחבו או פחות מאמה. וזהו באמת איש שהוא באמת כל איש דעלמא ולכן אי אפשר שיהיה זה על ערשו שאחר גדולתו כי הרפאים יחשבו כענקים ולא שעור זה בלבד יהיה ארכו. באופן שעם היות שארץ עוג מתייחסת לרפאים על כל זה ואת הארץ כולה ירשנו שהוא כל מלכיות שני המלכים. ולא היה ממלכת סיחון שהיא התוספות דבר מועט כי הלא מערוער אשר על נחל ארנון שהוא תחלת מלכות סיחון עד חצי הר הגלעד שהיא מסיחון שאינה ארץ רפאים הספיק לשני שבטים שלמים כי אותם נתתי לראובני ולגדי. אך ויתר הגלעד וכל הבשן שהוא ממלכת עוג לא הספיק כי אם לחצי שבט המנשה עם היות כי כל חבל הארגוב לכל הבשן ההוא בלבד יקרא ארץ רפאים אך לא כל אשר נתתי לשני השבטים גדולים ושלמים כי הנה התוספות גדלה על אשר היה ארץ רפאים. ולפרש יותר הענין אמר הנה כל כך היה מועט חלק עוג על של סיחון כי הלא יאיר בן מנשה לבדו לקח את כל חבל ארגוב כו' שהוא חלק עוג ולמכיר את הגלעד אך לראובני ולגדי שלקחו חלק סיחון היה שעור רב מאוד שהוא מן הגלעד ועד נחל ארנון כו' ועד יבק כו' והערבה והירדן כו' ועד ים הערבה כו' הנה כי גדול היה אשר לא יקרא ארץ רפאים שהוא תוספת מהנקרא ארץ רפאים כי תוספתו ית' יתירה על העיקר כלומר ועליכם לשבח לאדון הכל ולהחזיק לו טובה על כל הטובה לעבדו בלבב שלם לרשת ארץ עולם ועד: