תורת משה - אלשיך, דברים ל:יא

1כי המצוה הזאת כו'. ראוי לשית לב איזו מצוה היא שאם היא מצוה פרטית מה נשתנית מכל השאר שהיתה בה חששה שבשמים או מעבר לים הוא ורז"ל פירשו שהיא השגת חכמת התורה אך הלשון יורה יותר על מצוה פרטית. ועוד איך היה עולה על לב שהיתה שום מצוה נפלאת ורחוקה או בשמים או מעבר לים והוא אצלם מקובלת בפניהם. ועוד אומר בפיך ובלבבך שהל"ל בלבבך ובפיך לעשותו והיו כסדר מחשבה דבור ומעשה. ועוד כי עד כה דבר בלשון נקבה ואח"כ בלשון זכר באומר הדבר ובאומר לעשותו. ועוד אומר ראה נתתי לפניך כו' איך יקושר אל הקודם ולמה מחלק לשנים החיים והטוב וכן המות והרע. ועוד כי גם הצדיקים לא יבצר מהם כי גם המותה לחסידיו. ועוד אומר אשר אנכי מצוך כו' שהוא אמור למעלה כמה פעמים וכן ענין ואם יפנה לבבך כו'. ועוד אומר העדותי כו' החיים והמות נתתי לפניך הלא נאמר למעלה. ועוד אומר ובחרת בחיים למה לא נאמר למעלה סמוך אל אומר ראה נתתי לפניך כו'. ועוד אומר הברכה והקללה שגם החיים והמות ברכה וקללה המה. ועוד כאשר אמר ובחרת בחיים הל"ל ובחרת בברכה. ועוד אומר למען תחיה אתה וזרעך איך תחיייב טובת זרעו מהיותו בוחר בחיים. ועוד אומר לאהבה כו' שכבר נאמר פעמים אין מספר. ועוד אומר כי הוא חייך ואורך ימיך לשבת כו' שנראה שתכלית חיותו ית' חיינו הוא לשבת על האדמה ואינו כן כי אם שבת על האדמה אחד מהייעודים אשר החיים ואורך ימים גדולים ממנו ועוד כי החיים ואורך ימים הם בעולם הבא אחרי תום שבת על האדמה:

2אמנם הנה ארז"ל כי אומר כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת כו' על התורה ידבר והלא כמו זר נחשב על פשט המקרא כי הלא טבע הלשון יורה כי על מצוה פרטית דסליק מנה ידבר ולא על כללות התורה אך אחשבה לפי דעתם כי מקרא שכתוב קודם לפסוק זה על התורה ידבר והוא שאומר כי תשמע בקול ה' אלהיך לשמור כו' הכתובה בספר התורה כו' והענין כי אחרי אמר למעלה ואתה תשוב כו' שמבטיח לומר שלא יבצר מישראל מלשוב עד ה' וע"י כן והותירך כו' אמר אח"כ אל תתמה על מציאות התשובה שאמרתי שתעשו כי הנה מייעצך תכין לך דרך שתדע בודאי שיכנע יצרך ותשוב עד ה' בלי ספק והוא כי תשמע בקול ה' בלי ספק כי תשוב כו' לומר כי תלך לבית המדרש שאז תשמע בקול ה' אלהיך כי השומע תורה בבית המדרש מרבו כשומע מפי השכינה כנודע וגם שיהי' הלימוד בכונה כדי לשמור כו' הכתובה בספר הזה אז ע"י כך אמרתי כי תשוב אל ה' אלהיך בכל לבבך בשני יצריך והוא כנודע מרז"ל כי אם פגע בך מנוול זה משכהו לב"המ אם אבן הוא נמוח כו' וע"פ דרך זה יהי' מז"ל שאומרים כי המצוה הזאת על התורה הנזכר ידבר אך לבל יתפרש אומר המצוה רק על מצות פרטית יתכן כי על התשובה הנזכר למעלה ידבר אלא שמדבריהם נקח כי פסוק כי תשמע כו' על התורה ידבר שעל ידה תמשך התשובה כמדובר ונאמר כי כהתימו לומר שע"י לימוד התורה בב"המ יכנע היצ"הר ותבא התשובה אמר כי המצוה הזאת כו' כאשר אמרתי לך שעל יד הלימוד יכנע יצרך ותשוב אל יפלא עתה בעיניך נצוח את היצ"הר באמור ומה אם טרם אחטא גבר עלי והחטיאני ומה יעשה אחר שהחזיק בי והוא בעל הבית כי ישתרר עלי גם השתרר ולא אוכל לו ומה גם כי כח רוחני הוא ואני חומר עכור לעמוד נגדו על כן אפשר יעלה על לב איש צריך כח אלהי רוחני מן השמים להתאזר נגדו ואם הכח ההוא נתנו יתב' למטה לארץ לא לנו הוא ומי יתן ידענו ונשלח אחר חכם חרשי' אשר לו הכח ההוא מסוף העולם ויודיענו. על כן אמר המצוה הזאת היא התשובה לא נפלאת הוא ולא רחוקה היא וע"י מה שאמרתי לא נפלאת היא כי לא בשמים היא לאמר כו' ומה שאמרתי ולא רחוקה היא הוא כי לא מעבר לים היא לבקש היודע הנצוח ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאד שהוא הלימוד בב"המ שאמרתי לך לעמוד נגד יצרך. שהוא אם פגע בך מנוול זה משכהו לב"המ וז"א בפיך שהוא הלימוד וע"י כן יטהר לבבך ממחשבות רע ויטפל בטוב לעשותו בפועל ואמר קרוב לשון זכר וכן אומר לעשותו ולא אמר לעשותה על שאינו חוזר אל המצוה האמורה למעלה כי אם אל הלימוד כמדובר העוזר להכניע היצר הרע ועי"כ תעשה התשובה היא המצוה האמורה למעלה והיא כי ע"י עסק התורה נעשה בזכות התורה סניגור הוא קדוש המכניע את היצר הרע ומאליה תבא המצוה שלמעלה היא התשובה: