תורת משה - אלשיך, דברים ל:לא
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 30:31
Open in the reader →1וילך משה וידבר כו'. הנה אומר וידבר היה מספיק ולא יאמר ויאמר פעם ב' טרם ידבר דבר בנתים וגם שינוי הלשון דבור ואמירה. ועוד מה זו הודעת היותו בן ק"כ שנה ושלא יוכל עוד לצאת ולבא. ועוד כי אשר לא כהתה עינו ולא נס ליחה גם אחר מותו איך ולא יוכל עוד לצאת ולבא וגם אומר וה' אמר כו' מה צורך לאומר פה ומה גם ידוע היה להם. ועוד שאחר אומר ה' הוא עובר לפניך איך יאמר בסוף הפסוק יהושע הוא עובר לפניך כו' וגם אומר כאשר דבר ה' הוא מיותר. ועוד שאחר אומר הוא ישמיד את הגוים כו' למה חזר ואמר ועשה ה' להם כו' אשר השמיד כו' ולמה ישלש ואמר ונתנם ה' לפניכם. ועוד אומרו חזקו כו' אם הוא ית' ישמיד הגוים מה צורך אל חזוקם וגם סוף הפסוק בלשון יחיד:
2אך יאמר כו' הנה למעלה כינסם אליו ואמר אתם נצבים היום כו' ופה הלך הוא אליהם לז"א מה שוילך משה ולא הקהילם אליו הוא על כי וידבר את הדברים האלה שהוא מה שנוגע ממנו ואליהם שהוא בן מאה ועשרים שנה כו' וענין דברו על לב יהושע ועל כן יאות וילך הוא אליהם כי אין שלטון ביום המות משא"כ למעלה שהיה כדי להעבירם בברית ה' וז"א למעלה אתם נצבים לפני ה' שהוא על הנוגע אליו ית' וע"כ אתם נצבים לפניו כי הלא לעברך בברית ה' כו' אך עתה מה שילך משה אליהם הוא להיות הדברים אליהם שהוא בן ק' כו' באופן שאומר וידבר אין הענין להגיד מה שידבר רק לאמר ומההליכה היתה למה שדבר הדברים האלה אך אח"כ מתחיל ואמר ויאמר כו' והוא כי בא בלשון חבה לדבר ולומר על לבם לאמר אל יצר לכם על פרידתי לא מצד עצמי ולא על עצמכם על הרגע אל עצמי אל תחשבו כי חסרו מימי על מי מריבה כי אינו כן כי הלא בן ק"כ שנה אנכי היום כי היום הושלמו הימים ק"כ שלימות כי כן ימלאו ימי הצדיקים שנים שלמים מיום ליום וידוע היה לדור דעה כי זה קצבת ימים כד"א בשגם הוא בשר והיו ימיו ק"כ שנה וארז"ל בשגם הוא משה בגימטריא ומדת ימיו ק"כ שנה ומה שענש אותי הוא ית' אינו לקצר ימי רק שלא אוכל עוד על פי גזרתו להיות המוציא והמביא את ישראל וז"א לצאת ולבא וזהו אומרו לכן לא תביאו כו' ובכלל דבריו באו' עוד כיוון כי הגיע יום ממשלת יהושע ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא ואם תצטערו עליכם שאינו נכנס לפחות לעבור את הירדן כי ביום הזה האחרון לא יבצר ממנו עבור את הירדן אשר לפנינו ותהיה הארץ נוחה ליכבש בזכותי זה א"א כי וה' הוא ובית דינו אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה וש"ת היתה שכינה עמי ובעברי היה ה' עובר ולא על יד מלאך ככל היד החזקה אשר עשה משה לדחות המלאך בבואו לפני ישראל אך לא כן עתה ע"י יהושע לז"א ה' אלהיך בעצמו הוא עובר לפניך הוא ישמיד כו' ואשר תראו כי יהושע הוא עובר לפניך לא יבצר על ידי כן מעבור הוא יתברך כי הלא הוא כאשר דבר ה' באומר ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים או כאשר דבר ה' ע"י שאמרתי ליהושע עיניך הרואות את כל אשר עשה ה' אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות אשר אתה עובר שמה לא תראום כי ה' כו' הוא הנלחם לכם או מה שהוא עובר הוא כאשר דבר ה' כי הוא יעבור והוא ינחיל שהוא לחלק הנחלה אך הכבוש לה' הוא ולרז"ל שאומר ינחיל הוא על הכבוש יאמר מה שהוא עובר הוא כאשר דבר ה' שאמר והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה כי אומרו אשר תראה הוא מיותר אך הוא כי זכות ראייתך אותה יעשנה נוחה ליכבש נמצא שעדיין זכותי עומדת לכם כאלו אני עובר ממש ובזה מדבר על לבם בל ידאגו על הפרדו מהם והנה היותו יתברך עושה המלחמה ואפשר שנותן חרב איש באחיו וכל העם נצבים אך לפשוט החללים או שהוא יתב' מכניע מזלם וישראל הורגים עם הרוג על כן אחר אומרו ה' הוא עובר כו' אמר על יעלה על לבבכם שהוא יתברך יהרגם או יתן חרב איש באחיו ואיש ברעהו כ"א ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג שהוא הכניע מזלם וישראל הכום כמאמר הכתוב בסיחון ויכהו ישראל לפי חרב ובעוג ויכו אותו כו' כי אם שישראל הכום אליו יתברך יתייחס הדבר וזהו אשר השמיד אותם כי הכניע מזלם וניתן להם כח להכותם וש"ת למה לא יעשה בדרך האחרת לז"א ונתנם ה' לפניכם ולא יהרגם הוא שלא בפניכם כאשר עשה בימי חזקיה או כדרך אסא הלא הוא למה שועשיתם אותם ככל המצות שתעשו המצוה בידיכם של לא תחיה כל נשמה ויהיה לכם הזכות הלזה: