תורת משה - אלשיך, דברים לא:כד

1ויהי ככלות משה כו'. ראוי לשים לב. (א) למה הפסיק בין ענין השירה שדבר עד כה במה שכלה לכתוב משה את ספר התורה ושצוה לשום אותו מצד הארון והיו ראוי שיאמר מיד הקהילו אלי כו' וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה כו'. (ב) אומרו והיה ככלות כו' כי האם היה על לב שטרם כלות היה מצוה לשים אותו בארון. (ג) אומרו עד תומם כי בכלל אומרו ככלות הוא. (ד) אומרו ויצו כו' לאמר כי אומרו לאמר הוא משולל הבנה כי איננו לאמר לזולת. (ה) למה צוה לשים אותו מצד הארון מה צורך לזה. (ו) כי הלא יפלא כי למה ישימו ספר כתוב בידי אדם על הספר בדיו בצד הלוחות כתובים באצבע אלהים כי גם שהלוחות שניות נאמר על פי משה ואכתוב על הלוחות שמורה שמשה כתבם הלא לעומת זה נאמר פסל לך שני לוחות כו' וכתבתי על הלוחות כו' שיורה כי מכתב אלהים היה והוצרכו רז"ל לומר כי הוא ית' היה הכותב בעצם והיה בהתחברם ליד משה וכן יורה מאשר גם בשניות היה מ"ם וסמ"ך עומדים בנס ואם כן איפה הלא כמו זר יחשב להיותם מצד הלוחות ומה גם למ"ד שלא היה בדף אחד סמוך לארון כ"א ממש סמוך ללוחות תוך הארון. (ז) אומרו והיה שם בך לעד מה הוא עדותו ועל מה יעיד והלא השירה היא העד כמדובר למעלה אך לא כללות הספר וגם אומרו והיה שם כי מלת שם מיותרת אם לא נאמר כי היות שם הוא העדות ואין נראה שיש בזה שום עדיות. והנה היה אפשר להשיב על זאת כמשז"ל כי מספר המונח בארון היו מגיהים כל הספרים מאז והלאה ויהיה העדות על סגנון התורה שממנו יראו וכן יעשו כמוהו אך מלת בך יורה שעל ענין הנוגע לישראל ידבר:

2אמנם לבא על הענין נשית לב על מאמרם ז"ל כי בנשאר מהיום ההוא שמת בו כתב מבראשית עד לעיני כל ישראל ולא נחלקו אלא אם היו שלש עשרי ספרי תורה שלמים או אחד והנה ראוי לשית לב כי אפילו אחד מה צורך היה יתחיל ויגמור ביום ההוא והיתכן שלא כתב ספר עד היום ההוא ואם היו חסרים מכאן עד סוף פרשת וזאת הברכה יכתוב זה השאר ולא הכל:

3אך הנה טרם ידבר משה דברי השירה שם התראה לישראל על בטלם קיום כל התורה כלה ראה והנה היה מקום פתחון פה לישראל לאמר למה תתרה בנו על כל התורה והלא אין לנו רק מה שכתוב על שני לחות הברית כ"א על כתובים באצבע אלהים אך לא כל יתר התורה חלילה או לפחות יאמרו כי אין קיום שאר כל התורה שוה לאשר בלוחות לשכר או לעונש וליסורין וגליות הכתובים בשירה הזאת על כן מה עשה בנשאר מהיום ההוא שנסתלק בו כתב כל ספר התורה מראש ועד סוף למען יאמרו ישראל תחת מה היה מקום לומר כי אין יתר התורה דומה לעשרת הדברות על כי הדברות ההם גם שמשה כתבם היה העושה בעצם הוא ית' אלא שהיה על ידי משה אך לא שאר דברי התורה על כן מה עשה בקצת היום כתב כל התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל למען יראו כל ישראל ויאמרו הלא גם מכתב אלהים זה כמעשהו בלוחות כי מי גבר יכתוב כל התורה בקצת יום אחד אך אין ספק כי כאשר בלוחות היה נראה כאלו משה הכותב אך הוא ית' היה העושה בעצם כך בכתבו את ספר התורה היה נראה כאלו משה הכותב אך הקב"ה הוא היה העושה בעצם וא"כ איפה לא יגרעו כל דברי ספר התורה לקדושה ולשכר ועונש מעשרת הדברות ואשר נכתבו העשרה ההם ולא השאר הוא כי כל שאר דברי התורה נכללים בהם כנודע ע"כ אין עדות לישראל על קיום כל התורה כזה אך הדור ההוא ראו הדבר ולא הדורות שאחריהם ע"כ מה עשה משה צוה לשום אותו מצד הארון למען יהיה זכר לדבר כי על יד היותם סמוכים לא תפסק הקבלה מפה אל פה לומר שעל כן נסמכו להורות כי אלו ואלו דברי אלהים חיים ועונש המבטל ושכר המקיים שוה בזה ובזה וזהו ענין הכתוב ויהי ככלות משה כו' לכתוב עד תמם שהוא מבראשית עד לעיני כל ישראל שהוא הוראה אל שווי כל דברי התורה לעשרת הדיברות אז ויצו משה את הלוים כו' לאמר לקוח את ספר התורה ושמתם אותו מצד הארון לומר כדי לאמר ענין השירה ההיא להתראה על הבלתי מקיים את כל דברי ספר התורה צריך לקוח את הספר הזה שהוא בייחוד שנכתב ביום אחד לשים אותו מצד הלוחות להורות כי שוים הם כל דברי הספר אל מה שבלוחות כי גם אלה הם מכתב אלהים כעשרת הדברות וזהו יהיה שם בך לעד כי היות הספר שם סמוך אל הלוחות יהיה בך לעד על היותם מערך הדברות כי הדור שלא ראו כבני דור זה כי מכתב אלהים היו גם אלה כי כל התורה כלה שמותיו של הקב"ה ע"י היות הספר שם יהיה להם מזכרת על אשר היה כאשר הושם הספר שם ואח"כ פי' ואמר תדעו למה עשיתי כן הלא הוא כי הן אמת כי על מה שבלוחות לא היה כ"כ קל בעיניכם אך מה שהוצרכתי בזה הוא כי אנכי ידעתי את מריך כו' הקהילו כו' כי ידעתי אחרי מותי כו' כי וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם שהוא אשר לא כתוב בלוחות ומזה תביאו אל השאר ואחר הקדמה זו אז וידבר משה כו' את דברי השירה כו':

4או יאמר ויצו כו' לאמר לקוח כו' לומר כי מה שויצו משה את הלוים בייחוד הוא לאמר להם לקוח את ספר התורה הזאת ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' כו' כי להם יאתה ענין זה שאין ענייני הארון כ"א לשבט ההוא כלומר אך כל מה שאמר אחר כך כי אנכי ידעתי את מריך כו' אינו ללוים כי העיקר הוא לשאר שבטים:

5או יהיה שעור הכתובים בדרך אחרת בשום לב. כי הלא הוא יתבר' לא אמר למשה רק שיעיד על ישראל את השמים ואת הארץ והוא אומר תחלה על הספר והיה שם בך לעד. ועוד למה מתריס כנגדם באומרו כי אנכי ידעתי את מריך כו'. ועוד אומרו ממרים הייתם עם ה' ומהראוי יאמר לה'. ועוד אומרו הקהילו אלי את כל זקני כו' ואעידה בם את השמים כו' שנראה כי על הראשים בלבד מעיד את השמים ואת הארץ ולא את שאר העם והנה אחר כך הוא אומר וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה כו'. ועוד אומרו כי ידעתי אחרי מותי כו' כי הראוי יאמר כי אחרי מותי השחת תשחיתון כו' ולא לומר מלת כי אחר מלת מותי. ועוד כי כבר אמר כי אנכי ידעתי את מריך כו' והוא ענין פסוק זה כי ידעתי כו' ולמה הוכפל. וגם נאמר בנתי' הקהילו אלי כו' כיון שפסוק כי אנכי ידעתי ופסוק כי ידעתי אחרי מותי כו' על המון ישראל ידברו ולא ידבר הפסוק השני על הזקנים בייחוד. ועוד כפל אומר השחת תשחיתון. ועוד אומרו וקראת אתכם הרעה כו' כי הל"ל ותקרא אתכם הרעה ולא לשון קריאה ואם הוא על כי לשון מקרה לא יצדק כי השגחה תהיה ולא מקרה הלא גם לשון קריאה לא יצדק ומהראוי יאמר ותבא עליכם הרעה:

6אמנם הנה טרם יאמר להם את דברי השירה שמעיד בה עליהם את השמים ואת הארץ ראה והנה היה מקום יאמרו למה זה תעיד עלינו שמים וארץ ולא את ה' אלהינו החי וקיים תמיד עולם ועד האם בהסתלקך שהיית משכן לו יתברך תאמר שתסתלק השכינה מאתנו ותהיה העדר השגחה חלילה לא כן הוא ודאי ואם כן אחר שיש ה' בקרבנו הוא העד והוא הדיין ומה צורך עדים זולתו יתב' והלא ממוראת עדותו נעבדהו ועוד שנית כי הנה בדברי השירה הוא כי משה הוא המעיד עליהם שמים וארץ באומרו האזינו השמים כו' וכן בפרשת ואתחנן הוא אומר העדותי בכם היום את השמים כו' על כן ראה והנה יוכל להשיב לו אלו היה הוא יתברך האומר אלינו שמעיד בנו שמים וארץ החרשנו אך אתה בשר ודם עובר ואיך תעיד עלינו שמים וארץ האם יודע מה שיהיה שתתרה ותעיד בנו או כשנעשה את הרע האם תדע שעשינו אותו או יגידו או יגלו לך שמים עונינו או הארץ כי תשים אותם עדים עלינו. שלישית כי יאמרו מה צורך עדות או התראה ומה לנו סימן ועדות או התראה גדולה מאשר יראו בעיניהם כי בעשותם הרעה רעה תבואם ויראו ויבושו וישיבו מדרכם על כן על שלש אלה הקדים ואמר על הראשונה הנני מראה לפניכם כי ה' אלהיכם הוא העד על כל אשר תעשון כי אפילו בהסתלקי שהייתי משכן לא יבצר מכם כי הלא אין צ"ל בארון ה' כי שם הוא יתברך אך זולת זה הנה ראית' ככלותי ספר התורה ביום זה עד תומו כאמור בפסוק הקודם ויהי ככלות כו' עד תמם שהוא מבראשית עד לעיני כל ישראל ואין זה רק למה שכל התורה כלה שמותיו של הקב"ה ואני היודע כונת הצרופים ואיך היא שמותיו יתבר' ובמחשבה שאני כותב נכתב מאליו באופן כי מעשה אלהים הוא ובו שורה שכינתו יתבר' כי מעין מכתב אלהים שבלוחות היה בו ועל כן אני אומר לקוח את ספר כו' לומר כי הראוי לאמר הוא לקוח את ספר התורה ושמתם אותו מצד הארון כי דומה הוא ללוחות כי גם הוא מכתב אלהים וא"כ ודאי כי גם בסלוקי ה' בקרבכם שרוי בארץ אשר בו הספר הזה כי גם שבלעדי הספר ה' שורה בארץ הנה לא היה ניכר כי גם כל התורה יש לה קדושת העשרת דברות כאשר הוא עתה וגם שעין בעין ראיתם כי מכתב אלהים הוא מה שלא ראיתם בלוחות שנכתבו שלא בפניכם על כן תדעו ודאי כי בקרבכם הוא שורה במקום ההוא ולא סילק שכינתו בסלוקי השמימה. וז"א ושמת' אותו מצד ארון ברית ה' אלהיכם והנה שם בך לעד ה' אלהיכם הנזכר כי ה' אלהיכם הוא שם בך לעד וא"כ לפי האמת לא היה צריך עד זולתו יתברך כי הוא העד והוא הדיין ומה צורך העיד עליכם שמים וארץ אך הוא כי זה אינו שוה לכם כי הנה אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה כי הן בעודני חי עמכם שידעתם כי ה' אתי כמאמר הכתוב והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד הוא בית מדרשו של משה שקרא לו אהל מועד ואפילו מלאכי השרת ארז"ל שהיו הולכים שם לבקש את ה' ועכ"ז ממרים הייתם עם ה' שהיא עם היותכם עם ה' בודאי ולא שמתם לבכם כי ה' שעמכם הוא בך לעד ואדרבה היו אומרים היש ה' בקרבנו אם אין ומה גם עתה אחרי מותי שתסתפקו אם סילק השגחתו חלילה ועל כן גם שהוא יתברך הוא העד בודאי על הכל על כל זה אינו מועיל עמכם וש"ת הלא לנו אתה מיקל בכבודנו כך לאמר שידעת את מריינו וקושי ערפינו ושממרים היינו עם ה' אך אם היו לפניך ראשי עם זקנינו ושוטרינו ראשי ישראל לא היית אומר אליהם כדברים האלה אל תאמרו כך כי הלא הקהילו אלי את כל זקני שופטיכם הם סנהדרין ודיייני ישראל ושוטריכם שהם כל ראשי ישראל ואדברה באזניהם את הדברים האלה אשר אמרתי כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך כו' ולא אבוש מהם כי לא אחניף להם וגם לגדולים ההם לא אומר להם כי ה' הוא העד ואיני מעיד עליהם את השמים ואת הארץ כ"א לכם בלבד כ"א גם ואעידה בם גם הם את השמים ואת הארץ כי גם כי ה' הוא העד האמיתי וקיים לעד ואצ"ל כי ממכון שבתו ישגיח כ"א שגם על הארץ כבודו אך למה שעיני בשרכם לא תראינה בו לא תשיתו לב על כן אעיד עליכם את השמים ואת הארץ הנראים תמיד שאם תרשיעו יד העדים תהיה בכם ראשונה ועצר את השמים כו' והאדמה כו' ועל הב' כי תאמרו איך אני אומר ואעיד' בם את השמים ואת הארץ שאני המעיד ולא ה' ואיך אדע כי תחטאו וגם אחר מותי מי יגיד לי דעו איפה כי ידיעתי אחרי מותי כי השחת תשחיתון והוא שכולל ב' דברים א' שיודע מעתה ברוח קדשו כי אחר מותו ישחיתו מעלליהם וב' כי אחרי מותו והוא בעולם העליון יודע לו אשר יעשו את הרע והוא כי כאשר החוטא משחית נפשו שבקרבו כן משחית ופוגם שורש נפשו למעלה בעולם העליון ועל כן שם יראה משה אחרי מותו את הפגם אשר יפגמו בשורשם וז"א השחת תשחיתון שהוא השחת בנפשכם תשחיתון בשורשיכם של מעלה ולהיות הכונה על ב' דברים א' שידע כי יעשו את הרע אחר מותו ב' כי גם שם יגלה אליו משחתם בשורשם בהעוותם על כן אמר לשון היולי באומר כי ידעתי אחרי מותי ולא אמר כי אחרי מותי השחת תשחיתון שהיה הפי' הראשון נראה וגם לא אמר מלת ידעתי לרמוז השני כי ב' הפירושים אמת בכונתו ועל הג' אמר וסרתם מן הדרך כו' לומר אלו מיד בעשותכם הרע הייתם לוקים לא היה צריך דבר כי תראו ותשובו אך הענין הוא שדור א' יחטא וכמה דורות יאריך על שלשים ועל רבעים ומה גם בחרבן ראשון שז' דורות עבדו ע"ג והאריך להם כל עוד שעסקו בתורה וזה יאמר תדעו למה צריך העדאת עדים התראות אלו הלא הוא כי הנה תחלה דור אחד השחת תשחיתון או ב' דורות ואחרי כן בהמשך הדורות יבאו ימי השילום באופן שלא תכירו מיד רשעכם על הלקות כי אדרבא תשגו בראות שמאריכים לכם וזהו וקרא' אתכם הרעה באחרית הימים שהוא בהמשך ימים רבים ולא תלקו מיד כאשר תעשו את הרע קודם לאחרית הימים הרבה ועל כן לא תרגישו בדבר מעצמכם ומאומר וקראת רמז אל המשחית הנברא בעונותיכם כי הוא יקרא לפניכם כי תיסרכם רעתכם ועוד שנית כיון באו' לסלק קושי גדול הנופל בתוך דבריו והוא כ"א דור אחד יעשו את הרע ויאריכו לי שנים או שלשה דורות או ארבעה דורות ואז יפקדו הכל והלא כמו זר נחשב כי אבי אבות יאכלו בוסר ושני בני בניהם תקיהנה ע"כ בא משה ברוח קדשו ותקן ואמר וקראת אתכם הרעה לומר כי הרעה אשר עשו תקראם ממקומה ותביאם בגלגולים כרשב"י לפקוד עליהם כפי רשעתם וזהו וקראת אתכם הרעה באחרית הימים נמצא כי אשר אכלו בוסר תקהינ' שניהם וז"א וקראת לשון קריאה כמשמעה אך לא את כולם יחזיר בגלגולים כי אשר היה עונו קל די לו אשר יענש בגיהנם מבלי יתגלגל בדור מלוי הסא' כ"א לאשר הכעיסו בעצם וז"א וקראת אתכם הרעה ותדעו מי תקרא ומי ומי תהיו המתגלגלים הלא הוא אשר תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו כו' כי את קלי האשמה יורידם לבאר שחת ושם יתמרקו עד יהיו ראויים להגלגל כדי ליתקן כי הוא יתברך חושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח: