תורת משה - אלשיך, דברים לב:מה

1וידבר וכו' עלה אל הר העברים כו'. אמר כי בעצם היום הזה אשר אמר ה' שיאריכו ימים על האדמה אשר עוברים את הירדן שמה לרשתה בזכות התורה כאומרו כי היא חייכם ובדבר הזה וכו' והנה היה מקום לבעל דין לחלוק ולומר מי לנו דבק בתורה כמשה ואפילו הכי אינו נכנס בארץ ואיך בזכות התורה יירשוה על כן אמר בעצם היום הזה שנאמר בו דבר זה אמר לו הוא יתב' למשה עלה אל הר העברים הזה כו' הוא מקום מעברות ישראל לארץ ולמה במקום המעברות שאם הוא על היות שייכות בו עם הארץ הלא הוא הר נבו אשר בארץ מואב אך הוא להיות על פני ירחו הוא מקום התחלת הכיבוש והוא הענין כדי שמשם וראה את הארץ שע"י ראייתך אותה והיותך בעברים תשפיע בה שפע ליכבש שאתננה לבני ישראל לאחוז'. הרי שאדרבא אתה הוא הכובש ומוריש להם את הארץ ואל יעלה על רוחך לומר שתפסיד במה שתמות בחוצה לארץ כי לא תעלה במעלות אשר יעלו המתים בארץ כי הנה מות בהר ודע אשר אתה עולה שמה כי אינך כזולתך שלא יעלו בחוץ לארץ כי אתה עולה במעלה שמה ולבאר הענין יפה נזכיר' מאמרם ז"ל היתה נפשו של משה מתקשה לצאת כו' כי שם נאמר כי אמר לנפשו שמא בקש מלאך המות לפגוע בך. כי הצלת נפשי ממות שמא ראית אותם בוכי' ובכית עמהם כו' שמא בקשו לדחות אותך לגיהנם כו' ואן את עתידה לילך א"ל אתהלך לפני ה' בארצות החיים ופי' בשערי' פרשת ויחי כי השאלה הראשונה היתה למה תתקש' האם מ"ה בקש לפגוע בך והב' שמא המתייחסים אליך המקבילים פניך כדרך נפש מת כנודע מס' הזוהר פרשת ויחי כי כל המתייחסים אל נפש הבא ליפטר מתעוררים להקביל פניו ומאספים אותו אליהם והוא אצלי ענין ויאסף אל עמיו וכמז"ל במדרש וז"ל והאסף אל עמיך אצל אברהם יצחק ויעקב אבותיך אצל קהת ועמרם אצל אהרן ומרים אחיך ע"כ. הנה כי האסיפה אל עמיו הוא אל המתייחסים אליו והנה ידוע כי דור דעה המה המתייחסים אל מרע"ה:

2ונבא אל הענין והוא כי עליהם אמר. א' שמא ראית אותם בוכים ר"ל את נפשותם בוכים ובכית עמהם כי לדעתך שלחת מרגלים ועל ידך נתגלגל מה שויבכו העם בלילה ההוא. ב' אמר לה שמא בקשו לדחות אותך לגיהנם שהוא מדי עברך דרך גיהנם להוציא משם קצת ע"פ דרכך. ג' אמר לה היכן את עתידה לילך שהוא אולי את כיתר נשמות המסתלקות בחוץ לארץ שיפגעו באויר ארץ העמים ובכחות החיצונים אשר בה ואפי' הצדיקים תהיה לנפשותם לטורח עבור דרך ח"ל עד אויר שכנגד א"י לעלות אל ארץ העליונה כי גם למלאכים שליוו את יעקב בארץ הוקשה למו לצאת לאויר ח"ל ע"כ אמר לה להיכן את עתידה לילך האה תעלי שמים נגד ארץ מדבר שהוא מקום חצונים ומשם תלכי אל הפנימיות הקדוש והשיבה אתהלך לפני ה' בארצות החיים כי התהלכותי לא תהיה רק בארצות עליונים והתחתונים כי גם שפע הארץ וקדושתה שם כי ע"כ ראה את כלם משם:

3ונבא אל ענין הכתובים והוא כי ארבעה הדברים הנאמרים באמת במאמרם נזכרו בכתובים הללו אלא שאינם כסדר שנזכרו במאמר והוא כי באחרון היחל שהוא היכן את עתידה לילך אמר ומות בהר אשר אתה עולה שמה לומר אינך כיתר אנשים שלא יעלו במותם בח"ל אל המעלה כ"א אדרבא ירדו אך אתה עולה שמה עם היות ארץ מואב כנזכר ועל ענין ראית אותם בוכים ובכית עמהם אדרבא והאסף אל עמיך כי יעשו לך בני גילך הקבלה ואסיפת טובה ועל ענין אם ישלוט מה"מ אמר כאשר מת אהרן אחיך שהוא בנשיקה כאשר עיני משה ראו ולא זר וחמד מיתתו ועל ענין אם יבקש לדחותו לגיהנם מדי עברו להצילם את אשר יאות להעלות משם אולי ימצאו אחיזה על דבר מה ולא יעלה מיד אל רום מעלת זכיותיו עד ישהה שם קצת ליטהר גם זה לא יהיה כ"א מיד תאסף אל עמיך בעדן גן אלהים עם הצדיקים כיוצא בו כמ"ש במדרש והאסף אברהם יצחק ויעקב עמרם כו' וזה יאמר אל תירא תצטרך ליטהר בגיהנם טרם תאסף אל עמיך בג"ע כי הלא לא יהיה לך כ"א כאהרן שאחר שמת מיד ויאסף אל עמיו. וז"א כאשר מת אהרן ויאסף אל עמיו: