תורת משה - אלשיך, דברים לג:כד

1ולאשר אמר ברוך מבנים אשר כו'. הנה בג' דברים יבורך גבר בבני ובחיי ובמזוני אך כל א' משלש אלה צריך תנאי א' עמו לשתהיה הברכה שלמה והוא רבוי הבנים צריך שיהיו צדיקים שאם רשעים יהיו העדרם יפה ממציאותם וכן הנכסים צריך יהיו שמורי' שאם יטילו עיניהם בה אנשי רשע כשודדי לילה או לסטים מזויינים וכיוצא אז בהיות מרבה נכסים יהיו מרבה דאגה ופחד לבב וכן החיים אם באורך הזקנה יהיה ראשו ואיבריו כבדים עליו וחיי צער יחיה באופן שיהיה קץ בחייו הנה איש כזה קללה תחשב לו אורך ימיו וימי הרעה המה לו בעצם על כן משה בברכו את אשר ברכו בשלשתן וכל אחד בתנאי הטוב וזה אמר הנה על ברכת הבנים ברוך מבנים אשר אני מברכך שלא יהיו רשעים באופן שלא יהיה רצוי אחיו שאדרבא יאמרו ארור שזה ילד ארור שזה גדל כי אם שיהיו כשרים באופן שבשביל הבנים יהיו רצוי אחיו שאחיו יחמדו בניו להתחתן בם כדרך אשר יש לו בת שמרצה את אבי בן כשר להתחתן בו ועל השנית והוא מזוני אמר וטובל בשמן רגלו מרוב תענוג מחמת עשרו אך שיהיו בתנאי שלא תרבה לו דאגה כי אם שיהיה ברזל ונחשת מנעליך שתהיה כמסובב ברזל ונחושת שלא תדאג על שמירת נכסיך כי תהיה בטוח מלאבדם ועל השלישית והוא חיי אשר אורך ימים בכבדות וחולאים וחולשה יתירה אינה ברכה על כן אמר וכימיך של הבחרות יהיו ימי זקנתך שאדם דואב בהן באופן יהיו שנות חיים בעצם כמאמר כלב באומרו ככחי אז כחי עתה למלחמה לצאת ולבא:

2או יאמר בשום לב אל היות פסוק א' שלא לנוכח והשני לנוכח שהוא במה שכתבנו בברכות יעקב שאמר מאשר שמנה לחמו שהוא אוכל אך יסתפק בלחם לבדו אך מה שהוא יתן לצדקה הוא מעדני מלך ולא לחם לבדו ועל זה יאמר פה הנה ברך מבנים אשר שיש לשבט זה טפול בני' אך אין כל ישעו וכל חפץ להיות רצוי בניו להשביעם מטובו וממעדניו רק יהי רצוי אחיו ישתדל להיות רצוי אחיו אפילו לשאר שבטים לרצותם בכל טוב שמהנה אותם בשפע ועל כן גם ה' ירבה לו שיהיה טובל בשמן רגלו מרוב טוב והנה ידוע כי העושר יהולל חכם ויחטיא ועשה יעשה לו כנפים ע"כ להיות שגם עד כה שהוא מעותד לחטא כי יגבה לבו לא דבר רק שלא לנוכח וגם שעד כה דבר על מה שהיה לו כבר או עתה הפך פניו כמדבר אליו לנוכח ואמר אם תרצה לשמור נכסיך שלא תאבדם שמע בקולי איעצך והוא שתמיד כל ימיך תזכור ליצרך יום המיתה וכיוצא בה בדברי עונות וגיהנם לבלתי תרבה לשמוח ולא יגבה לבבך לחטוא וזהו ברזל ונחשת יהיה מנעליך הנועל בפני עשרך שלא ילך ממך במה שוכימיך יהיה דבאך כי יהיו כאבנים נגד פניך שהם של מות ושל עונות ושל גיהנם באופן שתעצב אל לבך ולא תחטא וזהו היות דבאיך ביו"ד הרבוי לרמוז על כאבים ועצבונות רבים אשר אין איש נקי מהם אם בעל שכל הוא: