תורת משה - אלשיך, דברים לג:ז
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Deuteronomy 33:7
Open in the reader →1וזאת ליהודה ויאמר כו'. אומרו וזאת וגם אומרו ויאמר הוא מיותר. אך ידבר על יהודה בן יעקב וגם על מלכות דוד אשר ביהודה ככתוב אצלנו על גור אריה יהודה ואמר וזאת שאמרתי יחי ראובן וברכה זאת גם היא ליהודה ולא ילכד בחרם שקבל על דבר בנימין ואח"כ על דוד המכונה ביהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה בזמירותיו ואל עמו תביאנו בברחו מפני אבשלום בנו וידיו שדמים רבים שפכו יהיה רב לו שחישב לפניו יתברך כאלו בנה מקדש והקריב קרבנות כמו שאמרו ז"ל כי דמים רבים שפכת ומהו לפני שמא תאמר שקשה לפני הדבר הרי הן לפני כדם זבחים ועולות הקרבים לפני ולפי דעתם זה יהיה טעם הכתוב שהוא לא יבנה הבית כי דמים רבים שפך כזבחים ועולות ודי לו זכות זה ויניח זכות בנין בה"מ לבנו וזה יאמר פה ידיו רב לו עם היות כי לולא עזרת ה' לא היה עושה דבר כי הלא ועזר מצריו אתה ה' תהיה ולא הוא עם כל זה תעלה עליו כאלו עשה ושפך דם קרבנות:
2או יאמר זאת ברכתי כי ידיו רב לו כו' כלומר בהלחמו עם צריו ידיו שישיב באמצע בהלחמו רב ודי לו כי אתה תעשה את הכל כי ועזר מצריו תהיה אתה ה' שתמגן צריו בידיו. או יאמר שמע ה' קול יהודה הוא דוד:
3ולבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל על וירד העיט על הפגרים כו' בקש דוד לכלות את כל האומות אלא שאברם לא הניחו וזהו וישב אותם אברם ויהיה פירוש מאמרם זה כי דוד המלך ע"ה אמר ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם שבקש לכלות את כל האומות אך מנעו ה' מצד אברהם והוא כי אברהם הסגירנו לגליות במקום גיהנם ואם היה מכלה אותם דוד המלך ע"ה לא ישאר מקום להגלות את ישראל ועל כן העיט שהוא דוד לא שוה לו מה שהיה יורד על הפגרים שהם הגליות הרמוזים במה שביתר אברהם אך אשר לא נתקיים בחיי דוד אחשבה שברך משה אותו שיעשה משיח בן דוד שיתקיים לעתיד וזהו שמע ה' קול יהודה אך לא עתה רק ואל עמו תביאנו לעתיד כי דוד מלך ישראל חי וקיים והוא המוליך לעתיד עמו שאמר הכתוב ודוד עבדי נשיא להם לעולם וכן נראה מספר הזוהר כי הוא הוא וגם אמרו רז"ל שזה הוא ראשי תיבות של אדם אדם דוד משיח וזהו ואל עמו תביאנו שהוא לעתיד ואז ידיו רב לו כי מה שתאות דוד לרדוף אויביו ברגליו ולא ישוב עד כלות בידיו אז ידיו בלבד רב לו ולא יצטרך לרדוף ברגליו כאשר שאל במלכו תחלה כ"א ידיו בלבד רב ודי לו שיכלה בהם כי לעתיד כלם יבאו לפניו כד"א לפניו יכרעו ציים ואויביו עפר ילחכו ולא יצטרך אל הרגלי' לרדוף ולא עוד אלא שועזר מצריו תהיה כי גם צריו יהיו לו לעזר מלאכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו וישתחוו לו כו':