תורת משה - אלשיך, דברים ה:ל

1בכל הדרך כו'. יאמר ענין מאמרם ז"ל כי אחר הויכוח אם תלמוד גדול או מעשה גדול נמנו וגמרו שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה. וזה אחשבה הוא מאמר משה לישראל שמא תאמרו מה בצע בעסק הלמוד כי היא יגיעה רבה ודי לנו מעשה המצות לזה אמר הן אמת כי בכל הדרך אשר צוה ה' תלכו שהוא מעשה המצות למען תחיון כו' והארכתם כו' אך עכ"ז וזאת המצות היא תורה שבע"פ החקים אשר צוה ה' ללמד אתכם שהוא תלמוד לעשות כי הלמוד מביא לידי מעשה וזהו ללמד אתכם לעשית שהלימוד יביא לידי עשות. שנית להיות בארץ אשר אתם עוברים שמה לרשת כי קיום ירושתה לכם תלוי בעסק התורה כנודע כי כל עוד שעסקו בתורה לא גלו כמאמרם ז"ל ויתר הקב"ה על ע"ג ג"ע ש"ד ולא ויתר על ביטול תורה. ג' והיא למען תירא את ה' אלהיך כי על ידי עסק התורה תירא את ה' מה שאין כן הנעדר ממנה כי אין בור ירא חטא וגם על ידו תדע לשמור את כל חקותיו כי' ומצותיו מה שאין כן בהעדר הלימוד כעובדא דרבי עקיבא כו' וזה אמר לשמור כו'. וזה שאני מצוך בלימוד הוא אתה ובנך ובן בנך שהוא שלשה דורות כי אחרי כן אינו צריך להזהיר כי אחרי כן התורה מחזרת מעצמה אחר אכסניא שלה כמז"ל על פסוק לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אחר כך מאליה הוא מעתה ועד עולם. ועוד ד' תועיל לך הלמוד מה שאין כן המעשה בלבד כי הלא על ידי עסק התורה ירבו ימיך וזהו ולמען יאריכון ימיך ולא בלבד עסק התורה כי אם אפילו השומע אל התורה מביא לידי מעשה ולהשגת האושר כי הלא ושמעת ישראל ועל ידי כן ושמרת לעשית אשר ייטב לך על יד השמיעה ההיא. ואשר תקיים על ידה להשיג חיי בני ומזוני ועל חיי שהיא הנוגע על גוף האדם אמר אשר ייטב לך ועל בני אמר אשר תרבון מאד ועל מזוני אמר כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש. ולא אמר וכאשר בוי"ו לומר כי גם השנים הראשונים נכללים בשלישי והוא המאמר רבי פלוני בגמרא דהיה כפנא ומותנא ואמר לאו אורח ארעא למיבעי אתרתי אלא נבעי אכפנא וממילא לא להוי מותנא דשובעה לחיי יהיב ולא לשכבי ועל דבר זה יאמר אשר ייטב לך בחיי ואשר תרבון מאד בבני כאשר ב' אלה דבר ה' אלהי אבותיך באומר ארץ זבת חלב ודבש שהוא שופע מזונות כי מזה יוכללו גם השנים כי השבע גדול אל חיים ומרובי בנים נתן ולא למתי מעט וקצרי ימים נמצא מעמד שלשתן במאמרו יתברך. או שעור הענין נמשך אל מה שאחריו והוא כי גם שאהבה את ה' טובה מהיראה זה וזה צריך לעבוד את ה'. שאם תהיה אהבה בלבד לא יטרח לשמור את כל מצותיו כי יבטח באהבה שלא יקפיד אם ירפה ידיו מקצת מצותיו כדרך האוהב שיבטח באוהבו אם יתרפא א' מפעולות הראויות לעשות לו ע"כ צריך מורא לבלתי עזוב את כל מצותיו. ואם תהיה יראה לבדה לא ישים נפשו מנגד למענו לקדש שמו יתברך כאשר באהבתו את קונו כי גם רוחו גויתו יתן באהבתו. וזה יאמר הלא צויתיך על הלמוד כמדובר למען תירא כי בלעדו אין בור ירא חטא ותדע למה אחפוץ ביראה עם שאהבה טובה הימנה הלא הוא לשמור את כל רקתיו ומצותיו כו' שע"י כן אל תנח ידך משום א' מהנה ומה גם מהחוקים אשר לא תדע טעמם שעל כן בהם היחל באומרו את כל חקותיו ומחמת יראה לא אתה בלבד תעסוק בה דע כי אם גם אתה ובנך ובן בנך ואפילו לעת זקנה וזהו כל ימי חייך. משא"כ אם לא היתה רק אהבה לבדה שהיית בוטח באהבה להרפות בזקנה. אך ביראה לבדה לא יהיה לך רבוי בנים ובני בנים כי אם בנך ובן בנך כו' כי לא יתעשת האלהים לך רק אפשר כי לאיזה סבה יפסק זרעך וגם האריכות ימים אין הבטחון בזה רק לך שיאריכון ימיך אך לא גם ימי זרעך אך ושמעת ישראל ושמרת לעשות מה שעל ידו ייטב לך שיאריכון ימיך וגם תרבון מאד אתה ובנך ובן בנך כי אם אתה וכל אחד מהם ירבו לו בנים רבים ולא כאשר בקודם שאמרת אתה ובנך ובן בנך כי אם אתה יהיו לך בנים רבים וכן כל א' מבניך וזהו תרבון לשון רבים עם שכל הכתוב הוא בלשון יחיד אך הוא שחוזר אל כל הנאמרים למעלה. כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך כלומר אל תתמה ותאמר כי הלא את מי אהב ה' יותר מהאבות ולא נתן לאברהם כי אם את יצחק וליצחק את יעקב לזה אומר כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך בשבילך שהוא ארבה את זרעך ככוכבי השמים וברכת החול וברכת העפר והראיה שבכל אשר דבר הוא ארץ זבת כו' ולמה הכין כל השפע הזה אם לא להרבות אתכם ומה הוא הדבר אשר דברתי ושמעת ישראל שהוא הדרך הטוב מהקודמת עם ששתיהן צריכין הלא הוא שמע ישראל כו' ואהבת כו' כי עם היראה צריך אהבה למה שעל ידה תהיה בכל לבבך בב' לבבות ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאודך בכל ממונך כמשז"ל אפילו מי שממונו חביב עליו מגופו כי את כל אלה יד האהבה עושה ולא היראה לבדה: