תורת משה - אלשיך, דברים ו:י

1והיה כי יביאך כו'. ראוי לשים לב. (א) איך מתקשר זה אל הקודם. (ב) למה ייחד דברים אלו מכל השאר כענין זבת חלב ודבש וארץ תאנה ורמון וכיוצא ולא הזכיר רק ערים ובתים ובורות וכרמים וזיתים. (ג) אומר ואכלת ושבעת כי אינו חוזר לא אל הערים ולא אל הבתים ולא אל הבורות ולא אל הכרמים ולא אל הזתים והיה צודק קצת אל הכרמים אם היה מזכיר הענבים. (ד) אומרו השמר לך כי מלת לך מיותרות וגם איך נשכח על ידי כל טוב שנתן לנו כי אדרבה נחזיק לו טובה. (ה) אומרו את ה' אלהיך תירא ששלשה החלוקות שבפסוק בלתי מתקשרות (ו) אומרו ובשמו תשבע כי טוב היה להזהיר לבלתי השבע אפילו על האמת. (ז) אומרו לא תלכון כו' למה פרט אשר סביבותיכם. (ח) אומרו בקרבך שהיא מלה יתירה ומשוללת ענין. (ט) אומרו לא תנסו כו' איך יתקשר עם הקודם. (י) אומרו כאשר נסיתם במסה למה צריך דמיון. (יא) כפל אומרו שמור תשמרון. (יב) אומר למען ייטב לך שנראה ע"מ לקבל פרס. (יג) אומר להדוף כו'. שהוא בלתי מקושר:

2אך יאמר הלא צויתיך ואהבת את ה' כו' אמר עתה אל יעלה על לבך שאהבה לבדה תספיק כ"א צריך שג"כ תצרך מורא כי הנה והיה כי יביאך ה' אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבותיך אשר לא נשבע לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך רק ארץ זבת חלב ודבש שהוא ארץ שפירותיה שמנים ומתוקים אך לא שיהיו ערים על תלן בנויות גדולות וטובות ולא נתוצות כדרך עיירות הנכבשות במלחמה שעל ידי כובד מלחמה יתקלקלו בניינם. אך אתה תראה ערים גדולות וטובות אשר לא בנית כי אם כבשת אותן שלמות וטובות שלא הוצרכת לבנות הנהרסות. וכן בתים מלאים כל טוב נכסים אשר לא מלאת ואין אלו מכלל ארץ זבת חלב ודבש. וכן בורות חצובים כו'. וכן כרמים וזיתים אשר אין ב' אלה בכלל חלב ודבש כי אין ענינם שומן ומתוקות כי אם רבוי שופע תירוש ויצהר אשר שמחה וטוב לב אשר תהיה שבע רצון לא תצטרך לאכול הרבה כדי לשבוע כי אם ואכלת שעור אכילה שהוא כזית מיד ושבעת וזהו ואכלת ושבעת. ואז בראותך גם אשר לא נשבע לך ה' הלא אפשר יעלה על רוחך אולי היה זה לך מפאת המזל ועל ידי כן תשית לבך אל הוברי השמים וכסיליהם כע"ג ולא תזכור יציאת מצרים כי שם היו לעיניך ב"ד. א'. המצאו יתב' בארץ הלזו העכורה כמאמר הכתוב ועבר ה' לנגוך את מצרים אשר ראו בעיניך כמעט בחוש כמפורש אצלנו על פסוק ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו כו' למען תדעון אשר יפלה ה' כו'. ב'. אשר ראית אשר שידד הש"י המזל כי הלא מזל מצרים היה מחייב בל יצא עבד לחירות ושידד הוא יתברך אותו ואיככה תחשוב את המזל נגד ה' אלהיך וזהו השמר לך פן תשכח את ה' אשר בעצמו שם היה בהוציאו אותך ממצרים וז"א אשר הוציאך. ועל הב' אמר מבית עבדים והוא כמפורש פרשת יתרו בשום לב שלא אמר מהיות עבדים כי אם מבית עבדים לומר ממקום שהיה כבית קבוע לעבדים לבלתי צאת משם לעולם מפאת המזל באופן שהוציאו יתברך אותנו משם הוא על ידי שידד המזל. וא"כ מה לך לבקש זולתו יתברך חלילה ואף לא לאמצעי כי גם הוא ית' על הארץ כבודו וגם את הוברי השמים ישדד. ואמר השמר לך לומר לא על הנוגע אליו ית' אני מזהירך כי אם חטאת מה תפעל בו רק על הנוגע לך פן תאבד ח"ו על כן לבל תשכח את ה' הוצרך תצרך עם האהבה מורא כי ע"י המורא אשר בקרבך לא תשכח וזהו את ה' אלהיך תירא. וש"ת הנה מורא תהי' לי אם יהיו עלי עונות כענין פחדו בציון חטאים שהוא יראת העונש לז"א ואותו תעבוד. והוא לומר כי המורא שבחרתי לא שתירא מעבירות שבידך מפני ענשן כי אם כמוראת יעקב אבינו שעם היות צדיק ולא דבק בידו מאומה מעון אשר חטא עכ"ז ויירא יעקב מאד שמא יגרום החטא כלומר אולי חטא שוגג והוא לא ידע. וזה את ה' אלהיך תירא עם היות שאותו תעבוד. כי היראה אשר היא מן החטא אין להחזיק לאדם טובה עליה וכמאמרינו ע"ד זה בפסוק אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו שירא את ה' עם היותו הולך בדרכיו. ושמא תאמר איכה את ה' אעבוד ויצרי ירדפני ויביאני לידי חטא לז"א ובשמו תשבע שהוא כענין בועז שאמר חי ה' שכבי עד הבקר שארז"ל כי ליצרו נשבע וכן אמרו ביוסף באומר וחטאתי לאלהים והוא מאמר דוד נשבעתי ואקיימה לשמור כו' וש"ת איך אזהירך על בלתי שכוח את ה' ושאותו תעבוד היעלה על לבנו לעבוד את זולתו ית' חלילה והלא בעינינו ראינו כי באלהי מצרים עשה ה' שפטים ואלהי ארץ כנען לא עמדו בפנינו להציל את ארץ עובדיהם מידינו ואיך נעבוד אותם אנחנו. לז"א מה שאני צריך להזהיר והוא לא תלכון כו' אחר אלהי העמים אשר סביבותיכם כי הם אותם שתותירו מהם ולא תכבשון כאשר היה. פן תאמרו כי אלהיהן הצילו את עובדיהם מידכם: