תורת משה - אלשיך, דברים ח:ו

1ושמרת את מצות ה' כו'. הנה יקשה הנה היראה היא הכנה לשמור המצות ולא יתהפך ואם כן איך יאמר ושמרת הוא וליראה אותו. (ב) למה לא אמר לאהבה אותו שהיא מדה טובה מהיראה. (ג) איך נותן טעם לדבר על שמביאו אל ארץ טובה האם מבלי הביא אותו אל ארץ טובה יפטר מלשמור מצות ה' וליראה אותו. (ד) אומר ארץ נחלי מים כו' כי הלא גם זה נמצא בארצות זולת א"י ימצא כאלה. (ה) אומר ארץ חטה ושעורה האם יש ארץ שלא יהיו בה חטה ושעורה וגפן כו'. (י) למה לא אמר ארץ חטים ושעורים כו' לשון רבים. (ז) אומר ארץ אשר לא במסכנות כי האם ששיבח את הארץ ברוב טובה ישבחנה על העדר מסכנות וודאי הוא כי אין עניות במקום עשירות. (ח) אומר לא תחסר כל בה אם הוא כל המינים הנאמרים למעלה הרי מי לא ידע כי המינים שנשתבחה בהם שלא יחסרו ממנה ואם הוא על דברים אחרים היה ראוי לומר אחר זכירת המינים ההם. (ט) אומר אשר אבניה ברזל כי אין זה שבח כי מקום אשר אלה לו ימעט תבואתו כאומר ואת ארצכם כנחושה והארץ אשר תחתיך ברזל. (י) אומר ואכלת ושבעת איך יתקשר זה אל הקודם:

2אמנם אחרי אומר כל המצוה כו' למען תחיון ורביתם כו' והזכיר כי גם אחרי רוב טובה נזכיר העוני הקודם לבל נתייהר ונחטא נתן לנו פה עוד ב' למודים נאים ולעבוד את ה'. א' שלא נעבוד ע"מ לקבל טובה שאמרתי למען תחיון ורביתם ובאתם כו'. ב' תהיה לנו יראת ה' חשובה ועולה על מדרגת אהבה ונמשכת ממנה והיא יראת יעקב את ה' שהוא שעם שהיה אוהב את קונו היה ירא ולא מעבירות שבידו כי לא ידע עון אשר חטא תחת ידו כי אם ויירא יעקב מאד שמא יגרום החטא אולי חטא שוגג ולא נודע לו חטאתו אשר חטא וזו היא מדרגה שאין למעלה הימנה שעם היותו עושה רצון קונו מאהבה ואין בידו עון הוא ירא ועל ב' אלה אמר על הא' ושמרת את מצות ה' אלהיך שהוא למה שהם מצות ה' אלהיך ולא לקבל פרס. (ב) ללכת בדרכיו וליראה אותו שהוא שעם היותו מוסיף על עשיית המצות למה שהוא אלהיך גם תעשה ללכת בדרכיו שהוא להדמות אליו מה הוא חנון אך אתה חנון מה הוא רחום אך אתה כו' שזה הוא מפאת אהבה על כל זה שאתה הולך בדרכיו ואינך עובר רצונו ולא חטאת לו תהיה ירא אותו וזהו ללכת בדרכיו וליראה אותו שהיא מדת יעקב כאמור. ואמר אשר אמרתי לך ושמרת את מצות ה' אלהיך ולא ע"מ לקבל טובה אל תאמר בלבבך הלא הוא יתברך נדר לנו ארץ זבת חלב ודבש על מעשינו ומעשה אבותינו ואיך תאמר שלא נשמור המצות כדי לקבל הטובה ההיא לזה הנני בא ואומר לך כי לא יעלה על לבך כי שלמות הארץ לאכול מפריה ולשבוע מטובה אשר היא זבת חלב ודבש כי לא כן הוא כ"א להדבק עם ה' אלהיך אשר שם הוא למושב לו וגם שורש נפשך כמדובר אצלנו על פסוק לך לך מארצך שאמר הוא ית' לאברהם הנך בחרן אתה רחוק ממך ומשורשך כי שורשך דבוק בארץ העליונה שלעומת א"י ובבואך שמה היה תהיה כהולך לך לעצמך ולשורשך וז"א פה כי ה' אלהיך מביאך כלומר אינו מוליכך כי אם מביאך כי שם ביתו ית' ושורש נפשך ע"כ הוא ית' יתייחס לבא ולא למוליך כי שם עיקר שכינה. וגם אותך מביא כי גם אתה בא ולא הולך כי שם שורשך. והוא כי ארץ טובה כלומר לא כיתר ארצות שטובן הוא בלבד על חירותיה לא שהם מצד עצמן יש בהם איכות טוביות אך זו היא מצד עצמה ארץ העליונה כי אפילו אוירה קדוש כנודע וזהו אל ארץ טובה כנודע באופן שעיקר א"י לעשות בה מצות ה' ובזה תכיר כי שם עיקר העולם ומה גם לרז"ל האומר כי תחלה ברא ית' וא"י לבדה אח"כ ח"ל כד"א עד לא עשה ארץ וחוצות. ובמה תדע שהיא הגבירה הלא הוא כי היא ארץ עיינות ותהומות יוצאים כו' והוא כי דרך ארצות להיות ארץ שותה ממימי זולתם בנהרים יאורים ומבועי מימי מעיינות ההולכים מארץ אל חברתה ומהב' יוצאים מבועים והולכים אל הג' אך ארץ ישראל לא כן הוא כי אם כל מימיה יוצאים מינה ובה. ואינו שותה כלל מזולתה וזהו עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר שכל עינות ותהומות של שלה יוצאים בבקעה ובהר שלה. ואשר אמרתי לך שלא תעשה על מנת לקבל טובה לא שתעדר ממך כי אם שתעשה את שלך ואני עושה את שלי בארץ אשר נתתי לך כי הלא היא ארץ חטה ושעורה כו' והוא נוסף על ריבוי פירותיה עוד לה כי גם כל פירותיה גדולים כמז"ל ע"פ כליות חטה שהיו גרעיני החיטים ככליות ועד"ז השעורה וגם הגפן כי אפי' גפן אחד היתה מוציאה כמה מאות גרבי יין וכעובדא דרביה דבר ה דריש לקיש בשלהי כתובות וכן תאנה ורמון ארז"ל כי ב' אנשים מהמרגלים א' טען תאנה א' וא' טען רמון א' ועוד ארז"ל במדרש כי כל הי"ב מרגלים היו מסובבים ואוחזים ברמון אחד. הנה כי זולת רבוי הפירות גם כל אחד מגרעיני החטה היה גדול וכן השעורה והתאנה והרמון ושגפן אחד היתה מוציאה כמה מאות גרבי יין מה שאין כן בכל שאר ארצות אפי' המוציאה רוב תבואות לא תשובח על גודל גוף כל חטה או שעורה או גפן או תאנה או רמון רק על קבוץ רבויים וזה יאמר ארץ חטה שאפילו חטה אחד תורה שבח הארץ וכן שעורה אחת שהיא ככוליא א' וכן גפן אחד או תאנה או רמון אחד ועל כן לא אמר ארץ חטים ושעורים וגפנים ותאנים ורמונים לומר כי גם אחד יורה שבחה להתפאר וליקרא שמה עליו וגם ארץ זית שמן שהזית עצמו אפילו אחד שמנו אגור בתוכו מרוב שומנו. וגם כיוון באומר זית שמן כי יש מקומות כדמשק ודומה לה שזתיה אין עושין שמן אבל ארץ ישראל היא זית שמן וגם תמריו בל יעצרו אותם מוצאים דבש מרוב שומנם ועל כן קרא לתמר דבש: