תורת משה - אלשיך, שמות יד:כד

1ויהי באשמורת כו'. ארז"ל שכל השקפה לרעה ומה שנאמר השקיפה ממעון קדשך כו' ובירך כו' היא כי אפילו במדת הרוגז ייטיב להם. ובזה יאמר ראה גם עתה כי במה שהטיב לישראל. הרע למצרים כי הנה ע"י עמוד אש וענן היה מטיב להם לישראל ועתה וישקף ה' למצרים השקפה לרעה בהם וז"א בעמוד אש וענן ויהם כו'. והוא כי ע"י עמוד האש ויסר את אופן מרכבותיו כי שרפם אשו הגדולה. ובעמוד הענן לחלח קרקע הים שתחתיהם אחר היותו יבש בעבור בו ישראל. ועי"כ וינהגהו בכבדות ואז ויאמר מצרים אנוסה כו'. והנה או' נלחם להם במצרים יקשה כי לא במצרים היו כ"א בים:

2אך הנה כתבנו למעלה בפסוק מה זאת עשינו כו' שאמר פרעה עד כה חשבנו כי כל אשר הכה ה' במצרים היה בעבור ישראל ולא על דבר כבוד שמו. אך עתה שהניחם נבוכים בארץ יורה כי תואנה היתה אומרו שלח עמי כי לא עליהם היה כעסו רק על דברת מי ה' אשר אשמע בקולו אשר דברתי ועל כן מלאו לבו לרדוף אחרי בני ישראל כמו שכתבנו על פסוק ויהפך לבב פרעה ועבדיו כו'. אך עתה בראותו כי ויסר את אופן מרכבותיו וכו' אז נהפך אל הקודם ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל עצמם כי עתה נתאמת כי ה' נלחם היה להם במצרים בעשר מכות הפך אשר חשבנו כי אשר נלחם במצרים לא להם היה רק על דבר כבוד שמו:

3או יאמר בשום לב אל אומרו ויאמר מצרים אנוסה בלשון יחיד. וכן באומרו אופן מרכבותיו ולא אמר את אופני מרכבותיו והוא כמז"ל (שם) למעלה על פסוק והנה מצרים נוסע אחריהם שר של מצרים מצרים שמו וראו אותו בתקפו בא לקראתם לישע את עמו וכתבנו שצעקו אל ה' הפוקד על צבא המרום במרום יפילהו ויכשול עוזר ויפול עוזר:

4ובזה יאמר כי כן עשה הוא יתברך כי הנה היחל ויסר את אופן מרכבותיו הוא השר שעליו יסובבו ויתנהגו כל מרכבותיו. ועכ"ז עדין לא נפל לגמרי כ"א שוינהגהו באופן הנזכר הוא השר את עמו. אך בכבדות בלי כח ושפע אלהי ואז ויאמר מצרים הוא השר ששמו מצרים אנוסה מפני ישראל כי הנה ה' נלחם להם לא בעם בלבד כ"א במצרים הוא השר ששמו כך ואחר שהיחל הוא ית' להסיר שררתו חזר והפילו כמ"ש ז"ל (שם פ' כ"ב) וירא ישראל את מצרים מת מתים לא נאמר אלא מת הוא שרו של מצרים שמצרים שמו. וזהו יאמר מעתה ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו המים על מצרים שהוא על השר ששמו מצרים כאשר היה כי וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ואח"כ על רכבו ועל פרשיו:

5גם כיוון שאמר לו הוא ית' נטה את ידך על הים ועם היות שמשה לא היה נוטה ידו על מקום הים שמצריים שם רק על מקום שהיו בו ישראל כי הוא היה יוצא לפניהם ועכ"ז לא ישובו המים אל המקום שתטה ידך רק על מצרים: