תורת משה - אלשיך, שמות טז:כז
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 16:27
Open in the reader →1ויהי ביום השביעי כו'. וי היה ביום השביעי כי יצאו מן העם ללקוט ועברו שיצאו חוץ לתחום זולת קוטן האמנה ואמר עד אנה מאנתם כו' לומר כי למה ששבת רמז לחידוש העולם המבטלו מזלזל באמונה ותפול כל התורה חלילה ויכלול הוא ית' בתלונתו את משה באומר עד אנה מאנתם יהיה על שלא הכביד באזהרה תחלה ע"כ חזר הוא יתברך להזהיר שלא יצאו ויתן טוב טעם שיטעמו ויראו כי כן הוא והוא באומר ראו כי ה' נתן לכם השבת לומר הנה היה לכם בית מנוס באמור האם השבת הוא זכר למעשה בראשית להורות כי ששת ימים עשה ה' את השמים ובשביעי שבת כן המן שובת בשביעי וכאשר ביום הששי נבראו ששה דברים ג' כנגד היום עצמו ככל א' משאר הימים וג' כנגד יום שבת כן במן היה לחם משנה בששי לעצמו ולשבת א"כ כמונו ככל הגוים שוים בו כי גם חדוש העולם נוגע אל כל האומות כי כלן משתמשים ממנו ע"כ אמר ראו עין בעין כי ה' נתן לכם השבת לכם לבדכם כי הלא ע"כ הוא נותן לכם לחם יומים משא"כ לשום אומה זולתכם ואין זה רק שנפשותיכם חלקו יתברך הנה וע"כ השבת שהוא לה' יתייחד לכם ואחר שכן הוא שבו איש תחתיו ואל תצאו חוץ למחנה שהוא הי"ב מיל ביום השבת והוא כי ישראל הם מחנה ה' וכאשר מחנה שכינה הם למעלה מוחלקים לארבע מחנות שהם שלשה מלאכים במחנה אחד מיכאל וב' ראשים עמו על מחנה דרום וגבריאל ושנים עמו שהם לפאת צפון ועד"ז נוריאל וסיעתו ורפאל וסיעתו שנים בנים עם כל אחד הרי שמחנהו ית' י"ב בחינות גבולות ואשר חוצה להם הוא חצונית. והנה ביום הששי בערב יש לישראל לחם משנה שבא נפש יתירה אליהם שהוא כח יתר נאצל מאתו יתב' לכל אחד משורש נפשו הדבקה בו ית' ע"כ אל יצא איש ממקומו שהוא מהי"ב מיל שבמחנה ישראל שהוא בתוך הקדושה שמעין הקדושה עליונה לכן אל יצא איש אשר לחם משנה לו בנפשו ביום השביעי חוצה שהוא לעומת מקום חצוניות.
2או שיעור הכתוב עד אנה מאנתם לשמור מצותי וכו'. וש"ת האם על שיצאו ללקוט יחשבו לממאנים לשמור מצות וחוקים ותורות ואדרבה אין אדם נתפס בצער שברון מטה לחם כי דאגו ללחם איה כי לא המטיר היום ולא היה להם בלתי אם לצורך היום ההוא ע"כ אמר מה שאמרתי כי בזה יראה שמאנתם לשמור מצותי כו' הוא כי הלא ראו ק"ו בחוש והוא כי הנה ה' נתן לכם השבת ואין זה דרך אמונה כ"א בחוש כי הנה ע"כ אני נותן לכם לחם יומים כי עין בעין ראיתם בזה כי ממני הוא לכם מצות השבת ולא בקשתי מכם רק בשב ואל תעשה שהיא שבו איש תחתיו וכו' ועכ"ז עברו. ומה גם עתה שתמאנו לשמור מצותי וכו' שהם אמונה ובקום עשה. ע"כ קבלו ובושו מאתו יתברך וישבתו וכו' כלו' שקבלו המצוה לשמה לא על שלא מצאוהו בשדה ולא לשבות מעמל כ"א מה שוישבתו העם לא היה אלא להיות ביום השביעי כי קדוש הוא לה':