תורת משה - אלשיך, שמות יח:ג

1ואת שני בניה וכו'. לבל יאמר איש איך יחזיק לך טובה כי תביא לפניו אשה מדינית ואולי לבו בל עמה כי טוב לו אחרת. יקח לו מזרע ישראל. לז"א ואת שני בניה כנודע כי הנה האשה מוצאת חן בעיני אישה ע"י בניה. וז"א בניה ולא בניו ועדיין אפשר שעכ"ז לא יאהבנה להיותה בת יתרו. על כן להורות כי לא יגעל בה להיותה בתו כ"א יחשיבנה. אמר טעם שמות בניה והוא בהזכיר מאמרם ז"ל כי אומרו גר הייתי הוא הודאה לה' שמצא אשה מצא טוב מנוחה ואכסניא טובה. והנה את השני קרא אליעזר על כי אלקי אבי בעזרי ויצילני וכו'. והן אמת כי מהראוי היה שיתהפך הענין כי את הראשון יקרא אליעזר על מה שהצילו מאז מחרב פרעה שהיה קודם. ואת השני גרשום על מה שאחר הנצלו מחרב פרעה היה גר בארץ נכריה. אך זה היה הרואה כי גדלה מאוד ההטבה אשר הטיב עמו כ"כ לתת חנו בעיני יתרו. מאשר הצילו מחרב פרעה שע"כ הקדים הענין ההוא כי על דחביב ליה אקדמיה. וז"א אשר שם האחד וכו'. לאמר ראו עתה כי טוב אני בעיניו למצוא חן. כי הנה את שם הראשון קרא על שם האכסניא ואת השני על שם ההצלה מחרב פרעה שהוא ההצלה ממות וגם קדומה לאכסניא ולתת לו אשה. אך אין זה כ"א שחביבה עליו אכסניותי שעל כן הקדים עניינה. או יאמר הנה שם האחד קרא גרשום להחזיק לי טובה כי טוב אני בעיניו. ושמא תאמרו הנה אח"כ קרא את הב' אליעזר על שעזרו ה' כי הלא הדעת נוטה שכיון כי אחר לידת גרשם עזרו ה' ממי שהוא מיצר לו ומי היה אצלו אלא אתה ומי יודע אם עליך אמר שעזרו ה' מצרה שהיית מיצר לו לזה אמר מה שאת שם השני קרא אליעזר. לא על מה שהיה אחרי כן ולא על שעזרו נגדי. כ"א שהצילו מחרב פרעה. ולא נאמר כי אמר אלהי אבי בעזרי כאומרו כי אמר גר הייתי וכו' כ"א אלהי אבי כו' יהיה כי בעת ששם שמו אליעזר לא אמר הדבר בפי' ויצלני מחרב פרעה פן יתפש מחמת המלך כי פרעה היה מושל במדין. וע"כ לא ערב אל אל לבו לדברו וזהו שלא אמר כי אמר כי לא היה רק בלבו ויצדק בזה מה שלא נזכר במקומו לידת אליעזר. ולא טעם שמו כי קרוב היה הדבר ויירא מלפרסם ענין בריחתו מפרעה עד כה:

2והנה ארז"ל (במדבר רבה פ' י"ט) על אומרו האחד ולא אמר השני שמצאו משה להקב"ה אומר אליעזר בני אומר פרה בת שתים כו' א"ל אתה אומר הלכה משמו של ב"ו. א"ל הקב"ה עתיד צדיק א' לעמוד בעולמי ועתיד לפתוח בפרשת פרה תחלה אמר לפניו יה"ר שיצא מחלצי. א"ל חייך שיצא מחלציך הה"ד ושם האחד ושם המיוחד ע"כ:

3והלא כמו זר נחשב. כי הלא בעת לידת אליעזר עדין לא עלה משה למרום אם לא שנא' כי פשטו של מקרא אינו יוצא ממקומו אלא שמצא ית' מקום לרמוז מה שעתיד לו' למשה ששם המיוחד העתיד אליעזר יהיה מחלציו כזה:

4והנה עדיין היה אפשר לו' כי מאשר יבא יתרו אל משה בפרטות כי כל ישעו וכל חפץ עליו היה בעבור בתו שתהיה עם בעלה ולא לבקש את ה'. לז"א ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה לו' כי לא כן הוא. כי מה שבא אל משה לא היה רק למה שהיה חותן משה. וכן הבנים. להיותם בניו באו אל משה. אך כל ישעו וכל חפץ יתרו לא היה רק לבא אל המקום שהיה משה חונה שם למה שהוא הר האלהים גם אם לא היה שם משה. וז"א ויבא יתרו כלומר ויבא לשם יהידות הנרמז בשם יתרו כי נקרא כך. על שלמות גרותו אלא שלמה שהוא חותן משה ובניו למה שהם בניו. וגם אשתו למה שהיא אשתו ע"כ באו אל משה. אך עיקר יתרו לא היה על משה בעצמו רק על בחינת המדבר אשר הוא חונה שם ולא להיותו הוא שם רק למה שהוא הר האלהים. גם אלו לא היה שם משה יתרו בא שמה כי את ה' היה מבקש וע"כ נאמר פה בניו ולא בניה כמ"ש למעלה וז"א בדברו אל משה אני חותנך יתרו בא אליך כלומר למה שאני חותנך בא אליך שאם לא כן אין דעתי אלא אל הר האלהים כי אני הנה בשם יהידות נקרא יתרו אני בא. וגם לא יעלה על לבך כי להביא את בתי ואת בניה היתה כונתי ואין העיקר על היהידות כי דע איפה כי העיקר הוא על עצמי כי נעשתי יתרו שהוא שם יהידות שאשתך שהיא אשתך והבנים למה שהם בניה באים עמה ולא או' שבאים עמי רק עמה. כי באים עמה שהיא באה לאישה אך אני לא באתי להביאם כי אם אל הנוגע אל עצמי על כן בראות משה כך אמר הנה חמי בא לבקש את ה' ואשתי ובני לבקש אותי ואם כן את מי ראוי להקביל פניו את המבקש את ה'. או את המבקש אותי שאני בשר ודם על כן ויצא משה לקראת חותנו וישתחו וישק לו כי אמר הנה עתה אתה אנוש כערכי משא"כ עד עתה. וזה או' וישאלו איש לרעהו לשלום שהוא על כי עתה נעשו רעים זה לזה באשר הם יהודים שניהם כאחד. מה שאין כן עד עתה. וזה אומרו איש לרעהו כי עד כה גם שמשה קרוי איש ויתרו גם הוא כאומר ויואל משה לשבת את האיש עם כל זה לא יתחברו בסוג. אך עתה יצדק לומר איש לרעהו כי שני האישים לרעים יתוארו: