תורת משה - אלשיך, שמות ב:יח

1ותבאנה וכו'. ראוי לשים לב למה למעלה אמר ולכהן מדין שבע בנות ואת שמו לא הזכיר ופה הוא אומר אל רעואל וגם למה בחר פה בשם זה מביתר שבע שמותיו:

2אמנם הנה ידענו מרז"ל (שם) כי רעואל נקרא על שנעשה ריע לאל עוד ארז"ל כי עתה כפר בע"ג ונדוהו יושבי עירו ועל כן מאסו בו רועים והלכו בנותיו לרעות הצאן ועל כן גרשום הרועים ובקשו לאונסן:

3ויתכן כי זה רמז הכתוב ולכהן מדין ז' בנות כי בהיותו כהן מדין נולדו והיו לו שבע בנות כי היות לו שבע בנות היה בהיותו כהן מדין אך לא בבואנה למלאות בהרהטים כ"א אחר שהוסרה גדולתו וכהונתו ממנו ואחרי המאורע ההוא באו אל רעואל אביהן כלו' שבאו לומר כי להיות שנעשה ריע לאל שאביהן כפר בע"ג באה להן ששנאוהו כל בני עירו אז השיב הוא ואמר מדוע מהרתן בא היום כלומר אם כדבריכם מדוע מהרתן בא היום כי אדרבה עתה הצלחתכן יותר שמהרתן בא כלומר כי אין זה רק בזכות שכפר בע"ג הצליחו בנותיו אז השיבו ואמרו נהפוך הוא כי הלא איש מצרי שמן הסתם המצרים עע"ג הצילנו מיד הרועים שעם היותו יחיד יכול כנגד רועים רבים וגם בזמן מועט כזה שמהרנו לבא דלה דלה לבדו לנו וישק את הצאן שאין זה רק למעלה מסוג בני אדם:

4או יאמר דלה דלה וכו'. כי בשתי דליות נתברכו המים וישק את הצאן וזהו אומרו דלה דלה. ואיך תאמר שעל שכפרת בע"ג הצלחנו כי הנה המצרי שסתמו עובד ע"ג הוא אשר הצילנו:

5ואפשר רמזו שעל שהצאן הוא אלהי מצרים הצליח בצאן אז השיב רעואל ואמר ואיו כלו' מאשר אמרתן היא ראיה לדברי כי על שגעלתי בע"ג הצלחתן כי הלא שלא בדרך טבע היה אשר עשה את הטובה ואת היד החזקה הזאת לכן אין זה רק כי מלאך ה' הוא ואין זה רק בזכות פרישתו מהע"ג וז"א ואיו כלו' כי איננו כי אשר לו כח גדול כזה לא איש הוא ומן הסתם נתעלם ופרח. ואם יהיה שאיש הוא לא יהיה איש מצרי רק איש בלא שם לווי מצרי כי המצריים עע"ג לא יישר כחם לעשות כדברים האלה ולמה זה עזבתן את האיש כלו' משולל כנוי מצרי כי גם שאינו דרך ארץ להביא עמכן איש מי שיש לו כח כזה לא ידמה לזולתו וזהו למה עזבתן את האיש ולא אמר את האיש מצרי ולא את המצרי ואם כדבריכם כן הוא כי איש מצרי הוא לפחות קראן לו ויאכל לחם כי גם שלא נוכל לשלוח יד אל שה מהעדר וטבוח טבח והכן כי המצריים לא יאכלו את תועבת מצרים נאכילהו לחם לבדו. ובזה הותכו רוב תיבות הכתוב שהיו קצת מיותרת:

6והנה וי"ו של ואיו מיותרת ואפשר רמז דרך חכמי האמת שיתרו הוא קין ומשה הוא הבל. וזה ירמוז לומר כי זה הוא מי שנא' בו פעם אחת איו שנא' (בראשית ד׳:ט׳) אי הבל אחיך ועתה חוזר ואו' פעם שנית איו וז"א ואיו כי הוי"ו תורה על תוספת שאלת איו שהוא רמז שנכתב בתורה גם שרעואל לא היה יודע: