תורת משה - אלשיך, שמות כ:יז

1ויאמר משה אל העם אל תיראו. כלומר גם כי יהיה יותר משמיעה אל תיראו שהוא כי גם הדברות ששמעו מפיו היו רואים את כל דבור ודבור מדבר עמהם כמבואר במאמר רז"ל (שבת דף פ"ח) שהזכרנו למעלה ויעמדו מרחוק חוץ לי"ב מיל וכו' באר היטב. והענין כי הנה אמרו רז"ל ששני דברים שאלו ישראל אחת רצוננו לראות את מלכנו. שנית לשמוע מפיו ית' וכן עשה הקב"ה והקשו במדרש וכי נותנים לתינוק כל מה ששואל אלא ראה הקב"ה שהיו עתידים לעשות את העגל אמר אל יהיה להם פתחון פה לו' אילו הראנו לא היינו עושים ע"כ נתן להם שאלתם וזה יאמר לבעבור נסות אתכם בא האלהים כלומר פן תמירו את כבודו חלילה ע"כ בא עדיכם ונתראה לכם. שאם לא כן לא הי' בא האלהים אליכם וקרע רקיעי' להתראות לעשות שאלתכם ומה שדבר עמכם פנים בפנים שהיה הדבור מדבר עם כל אחד ואחד מכם הוא ובעבור תהיה יראתו על פניכם מאשר היה מדבר נגד פניכם הדבור למטה לבלתי תחטאו כי מה שהדבור מדבר נגד פניכם ונושק על פיכם. נשאר בפניכם רושם קדושה כנודע כי כל רוחני ומה גם הבל פי ה' משאיר רושם בהסתלקו ממקום ששורה בו:

2ובזה ישאר בושת על פניהם לבלתי יחטאו. ומה גם לרז"ל שאמרו לבלתי תחטאו. בשום דבר מעשרת הדברים ופרטיהם. שהיה כל דבור שם בפניהם ותזכרו ותבושו בבא לפניכם שום חטא מכל הדברים שהוזכר לכם כי מורה כל דבור שראיתם ישאר לכם ולא תעצרו כח לעבור מצותו אשר נגד פניכם ראיתם בעיניכם כי בדבורו ית' הרוחני וקיים תיראו ממנו כי הוא בעצמו יפרע מכם אם תחטאו בו ובראותו ית' כי רמז להם ענין העגל ולא פירש רק סתם ואמר לבעבור נסות אתכם וכו'. ובעבור תהיה יראתו כו' והטמין ברמז לבלתי גלות להם כי התעתדו לעשות ע"ג בפירוש ע"כ קירב ית' למשה שיגש אל הערפל לדבר בו. וזהו ויעמוד העם מרחוק ומשה נגש אל הערפל. ואז אמר לו הוא ית'. לא תדבר ברמז רק כה תאמר בפירוש אתם ראיתם וכו'. לומר מה שעשיתי שאלתכם לראות מלככם ולדבר בכם היה פן תעשו אלהי זהב או כסף באמור אלו הראנו לא עשינו אמצעי לכן עתה שאתם ראיתם שעשיתי שאלתכם כי לא הוצרכתי אמצעי ביני וביניכם כי מן השמים דברתי עמכם אפי' בדברות אחרונות ולכן לא תעשון אתי אלהי כסף כלומר גם בהיותכם אתי שלא תמירוני לא תעשו אמצעי כלומר כי ע"כ נראיתי לכם מדאגה מזה ואלהי זהב לא תעשו לכם:

3או יאמר כי הנה בתחתית ההר. היה מקום אשר שם האלהים ושם דבר אתם ובראות כי לא יכלו לסבול רחקו משם ואמרו אל משה דבר אתה וכו' ויאמר משה אל העם אל תיראו ושובו אל תחתית ההר לקראת האלהים וידבר בכם כאשר בשתי הדברות שמעתם עד כה כי הנה לא להמיתכם בא האלהים להתראות לכם רק לבעבור נסות אתכם כדלעיל ודבורו עמכם היה בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו לבקש אמצעי כי הנה בלי אמצעי דבר עמכם ולכן אחר שכוונתו ית' לטובתכם הוא יתן לכם כח לסבול פן תמותון ושובו קרבו לפני ה'. ולא שמעו אל משה ויעמוד העם מרחוק ולא שבו אל תחתית ההר כבראשונה מפחדם. ובראות משה כך נגש אל הערפל לבדו. ועשה כדבריהם אז אמר לו הוא ית' כה תאמר אל בני ישראל בפירוש אתם ראיתם כי לא מצדי נשאר מלדבר עמכם כי מן השמים דברתי עמכם הוא השני דברים ששאלו לראות את מלכם ולדבר בו כי זה לא עשיתי רק לבל יהיה להם פתחון פה לעשות אלהי כסף באומר אלו הראנו לא עשינו ועתה לכן אחר שראיתם אתם את הכבוד וגם שדברתי עמכם לכן לא תעשו כו'. וש"ת הלא מטכסיסי מלוכה אשר למלך הארץ הוא להיות מליצים סרסורים בין המלך ובין העם ולמה תמאס באמצעי לז"א הנה לא הלכתי בגדולות כי הנה מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך לפני כי לי כל הארץ כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ועם כל זה איני מקפיד אלא על היות המזבח של אדמה. וגם היות עולותיך ושלמים שלך כי מה אתה והבלי נכסיך ליקח ממך ואני אדון הכל ולא תאמר כי להיות שם כל ישראל תחשיבם או להיות מקום שער השמים שבו קדושה אך לא במקום אחר לז"א בכל המקום אשר אזכיר את שמי. והוא כי בפרשת ראה נאמר שתי פעמים כי אם אל המקום אשר יבחר ה' וארז"ל (זבחים דף קי"ט) שאמר אחת על שילה וא' על בית עולמים הרי כי גם במקום זולת שער השמים ארצה וזהו בכל המקום אשר אזכיר את שמי שהוא שאזכיר שמי לומר עליו המקום אשר יבחר ה' בין בבית עולמים בין בשילה וגם לא על קרבן רבים. כ"א גם יחיד תקריב קרבן אבא אליך וברכתיך. או יאמר מזבח אדמה כו'. לו' פן תאמר נא ישראל היתכן כי ברוב גדולתך תחשיבני לדבר בי ואנכי עפר ואפר. או לברכני בלי אמצעי א' ממלאכיך העליונים וכיוצא כי נעשה דוגמתם למטר מכסף או זהב. כי גם אשר דברת עד כה עמנו ולא יעצרך הגשם אשר לגויותנו ואדמתנו אולי זכות הרבים ס' רבוא ישראל יחד עשה. ולכן טוב האמצעי בשביל יחיד. לז"א מזבח אדמה תעשה לי ולא יעלה על דעתך כי עפר האדמה כדאי לאלהותי לבא שמה. כ"א שוזבחת עליו את עולותיך שלך כי ראויות עולות ושלמים למה שהם שלך ליזבח שם כי מש' נבראת. אך אני לא תהיה ביאתי אל האדמ' כ"א בכל המקום אשר אזכיר את שמי לו' אשר יבחר ה' לא בלבד בית עולמים כי שם שער השמים ויש שם שכינה כ"א גם שילה. ואיך אבא שמה על הארץ ההיא השפלה. אך הוא כי אינני בא רק אליך כי היכל ה' המה ובאדם אני עושה מושב ומרכבה. וז"א אבא אליך גם כי קרבן יחיד יהיה. וברכתיך ע"י עצמי באופן שכל כך אחשיבך שלא תצטרך אמצעי ביני ובינך. ואחר שהזהרתיך על ע"ג. גם אזהירך על שפיכות דמים ועל גלוי עריות. על שפיכות דמים כי אם מזבח אבנים תעשה לי. לא תבנה כו' כי חרבך כו'. למען תשא ק"ו ומה אם על האבנים של המזבח חש הקב"ה מלהניף עליהן ברזל מה יעשה בחרב איש באחיו. וכן בכבש המזבח חס רחמנא בל תגלה ערותו עליו ק"ו למגלה ערותו באשת עמיתו או יאמר גם שאני עושה עיקר ממך עם כל זה למה שמנחה שלוחה אלי על ידי המזבח. לא תשרה עליו כח חצוני. ע"י חרבך שתניף עליו ברזל כי תחללנה וגם נהוג בה כבוד בל תעלה במעלות פן תגלה ערותך עליו: