תורת משה - אלשיך, שמות כא:כד
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 21:24
Open in the reader →1עין תחת עין כו'. אחרי אומר ונתת נפש תחת נפש ראה והנה יתחמץ לבב אנוש באומר נפש תחת נפש. כי הלא מהראוי יאמר איש תחת איש. ויוכלל גם הגוף כי הלא הנהרג ע"י הרוצח. והנהרג בב"ד על שהרגו גוף ונפש יאבדו גם שניהם. ולמה הס שלא להזכיר רק את הנפש. ע"כ אמר עין תחת עין כו'. לומר דע איפה כי אין החומר נחשב בערך הנפש. כי הלא החומר אין חשיבותו למעלה מערך שווי ממון. כי הלא עין תחת עין כו' כויה תחת כויה כו'. כי כל אלה למה שהם אברי החומר אין חילופם אלא ממון כנלמד בגמ' בפירוש ולא ינקרו את עין המפיל את עין חבירו וכיוצא. ולמה לא יהיה האבר תחת האבר ממש. כנפש בנפש. אלא הוי אומר כי אין החומר נחשב רק כשוה כסף בעלמא. כי כל האיברי' כעבדי הנפש. מקנת כסף המה. וע"כ ישלם ממון על אשר הפסידו ממנה. והנה ממוצא דבר יצא עתק מפי איש לומר א"כ איפה שכל חסרון ומכות החומר גרועות ממכות הנפש גם הייסורין הבאים על גוף האדם. לא יכפרו בעד המכות הראויות ליתן בנפש בגיהנם. כי הלא דע איפה כי לא כן הוא כי הלא כי יכה איש את עין עבדו כו'. או שן אמתו כו' לחפשי ישלחנו את נפשו וגופו. תחת עינו ושינו על היות אבר א' משחרר את הכל. והנה אנחנו עבדים לאדוננו יתב' אדון הכל. וע"כ ממנו נלמוד כי אותנו ישלח חפשים מאשמותינו תחת ייסורי אברינו. והוא מאמר ז"ל בב"ר (ובברכות דף ה') על פסוק אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. מק"ו ומה אם עבד כנעני על שן או עין נאמר לחפשי ישלחנו מי שקבל ייסורין בגופו עאכ"ו שישלחנו הקב"ה לחפשי לעה"ב ורבי חמא כד הוי חזי לההוא סגי נהור. הוה קרי בר חרי כו' כמפורש אצלנו בשערים בפ' מקץ בס"ד:
2והוא מאמרנו פה אצל הסמיכות הנה נתבארו הייסורין הבאין על ידי האדם או מאליהן. למרק עון אשמה. בא אחרי כן לבאר לנו הבאים ע"י בהמת איש ואמר וכי יגח שור את איש ומת כו'. ולא אמר כי ימית שור את איש רק כי יגח כו' ומת כו'. לומר לך כי אין שור ממית כ"א עון ממית. רק שהשור הוא סרסור כי הלא לא יעשה רק נגיחה. אך ומת הוא כמעצמו. כי הוא מת בעונו כ"א שנתגלגל ע"י השור ההוא. כי הרבה שלוחים למקום וע"כ גם שהשור יסקל על שנתגלגל רע על ידו עם כל זה בעל השור נקי. ולא יאשם על שלא שמרו אחרי שהמת בחטאו מת ודי לו שאבד שורו על שממקום אחר גרם חטאו לאבדו ולהתגלגל זה ע"י ממונו. אך אם שור נגח הוא גם הוא יומת שיתן כופר נפשו כי אז הביא הוא את שורו שתתגלגל תקלה על ידו. וע"פ דרכו רמז. על אשר יפול הנופל ביד אחד מגוזלי הארץ ויכנו ומת והמשילו לשור כי הלא בהמה המה להם. כי גם הוא שליח. כי יגח ולא ימית רק כמעצמו בעונו. באומר ומת המכה לא ינקה. כד"א (דברים ל"ו) חצי אכלה בם כי החצים הם שלוחי המית' יכלו. כד"א ונתתי נקמתי כו' כמדובר בפרק הניזקין (גיטין דף נ"ו) אך אם אדון למכה לא יאשם גם הוא כי לא שלחו אם לא אם יהיה שראה כי נגח הוא ולא עכבו כי אז גם בעליו יומת. כי גם שכופר היא כפרה למת תחת יד עבדו יושת עליו כי שת ה' כפרת האיש ההוא על זה. כי היתה מיתתו כפרתו עכ"ז ונתן בעליו פדיון נפשו פרי בטנו חטאת נפשו וכיוצא בו: