תורת משה - אלשיך, שמות כב:כא
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 22:21
Open in the reader →1כל אלמנה ויתום וכו'. הנה אומרו כל הוא לרבות אלמנה עשירה כנודע ולענין הסמיכות וענין כפל העינוי והצעקה. וגם שאין באומרו ענה תענה שום גזירה. זולת הערות אחרות למבין. יאמר הלא הזהרתיך בל תזכיר את הגר. רעותו שקדמו הנני מזהירך עתה שאפי' לא תעשה באופן. שאלמנה ויתום יזכרו טובתם שחלפו למו ויצטערו. כי בענותך האלמנה. תזכור אלוף נעוריה. והיתום את אביו. כי זאת אומרת אוי' לי. כי לולא חסרתי עטרת בעלי. לא ענני אדם. והיתום אומר אויה לי. על אבי. כי לעת כזאת היה בעזרי. ושמא תאמר האם לזולת ב' אלה. אוכל לענות. על כן בא ואמר מה שיחדתי אלו. הוא להודיעני כי אם ענה תענה אותו. כי עינויים כפול. (א) העינוי אשר לכל אדם. (ב) שזוכר כל א' אשר חסר לו. שזו זוכרת מות אישה. ומתמרמרת עליו כאילו אז מת. ונכפל עינויה ואומרת. הן לו היו כמוני לא עינוני. וכן היתום בוכה גם על אביו נמצא כי אם ענה לא א' הוא. כי אם גם תענה אותו. שהוא עינוי כפול. וזהו תענה אותו. וכן אם צעוק לא צעקה א' בלבד תהיה. כי אם גם יצעק. שהוא כפל. והוא כי האלמנה תצעק צעקה על מציאות העינוי. וגם צעקה על מות אישה. באומרה אם היה אישי חי. לא יערבנו אלה אל לבם לענותני. ומה פשע אישי מהאיש הרע הזה. וצועקת על משפטיו יתב'. וכן היתום יצעק על שברו. ועל יתמותו. על הדרך הלזה. וגם אני שמוע אשמע שתי שמיעות. על העינוי ועל הזכרת חסרונם. ועל העינוי אמר והרגתי אתכם. כי אף מבלי אלמנות ויתומות. ראוי לכך כל המענה. כי וקבע את קובעיהם נפש. ועל אשר הזכרת לאלמנה אלמנותה. אחרי השכח המת מלב. יהיו נשיכם אלמנות. שהוא אלמנות בלתי נשכח. כמו שאמרו ז"ל (במכילתא) בלי עדים על מיתת בעליהן. ולא ינשאו לעולם. שלא תשכח אלמנותה. לעומת אשר הזכרתם השכוח. ועל אשר הזכרת את היתום יתמותו. יהיו בניכם יתומים. נזכר יתמתום להם תמיד. שלא יורידום לנכסי אביהם. כמו שאמרו ז"ל. נמצא שאף בגדולתם לא תשכח יתמותם. מדה כנגד מדה. ועל כן ייחדתי לך אלו. להודיעך. שאין עונשם שוה לעינוי הזולת. לא שיותר לזולם. גם רמז כי אם צעק וכו' שמוע וכו'. לומר כי גם שהמוסר דין נענש תחלה. על בלתי לכתו לב"ד שלמטה. ביתומים לא כן. כי אם צעק יצעק אלי ולא לב"ד שלמטה. כמדובר. כי אבי יתומים ודין אלמנות אני בייחוד ולא יאשם הצועק לאביו. או לדיין המיוחד אליה: