תורת משה - אלשיך, שמות כב:ט

1כי יתן איש כו'. עד כה דבר על אשר יתן לו ה' עושר ונכסים. עתה ידבר על מי שיתן לו ה' בן או תלמיד יחיד או רבים או קהל עדת ישראל לרעות ולהנהיג. כי לא יעלה על רוחו ניתנו לו מן השמים להשתרר גם השתרר כי אם לשומרים מן החטא ולהדריכ' בדרך ה'. ואם לא יעשה כן משארות אשמותם צרורות על צוארו וזהו אומרו כי יתן איש זה הקב"ה. אל רעהו זה הישראלי. על ידו להנהיג בן או תלמיד פתי כחמור הולך אחר שיחה נאה והולך אחר תאוה גופנית כמוהו. שהוא חוטא לה' או רע לבריות כשור או תמים בדרכיו כשה תמים וזהו חמור או שור או שה. או קהל רבים וזהו וכל בהמה כי כבהמות נדמו והוא הרועה אותם. כענין נוהג כצאן יוסף דעו איפה כי לא ניתנו לו לשרתו רק לשמור אותם מכל דבר רע בעיני ה'. ולכן אם יהיה כי מת הנשבר כי הרשיע והיא חשוב כמת. ועל רשעו נשבר בייסורין רעים או נשבה מן העולם לגיהנם אם הוא על כי אין רואה כי השומר לא השגיח ולא ראה בעשותו מעשה הרעה אז הן אמת את דמו מידו ית' לא יבקש כי הלא לא ראה את הרעה. אך עדיין יש צד אשמה כי לא השגיח להזהירו ועל כן שבועת ה' אשר נשבע הנשמר בסיני. לעבוד את ה' ועבר עליה תהיה מתחלק העון בין שניהם אם לא הזהירו ולא שלח ידו להוכיח במישור. במלאכת רעהו הוא הנשמר. ועל כן ולקח בעליו חלק השבועה ממנו. אך לא ישלם את דם הנשמר וזהו ולא ישלם שאם הוא הנשמר רשע בעונו ימות את דמו מיד השומר לא יבוקש. כי לא ראה כאשר הרשיע להזהירו אך אם גנוב יגנב השומר. מהביט אל מעשה הנשמר והיה נשמר ומתגנב מעמו ישלם לבעליו את דמו אמנם אם יטרף הנשמר לבל יוכל השומר לראותו באופן שהוא אנוס. אז הוא יתבר' יביאהו את הנשמר בב"ד של מעלה להעיד שיהיה הוא עד כי הוא עצמו גרם ואז הטרפה לא ישלם השומר. והנה כל זה הוא כי יתן הוא ית' מעצמו לאיש אנשים לשמור. אך אם ישאל איש מאת רעהו ית'. יתן לו יחיד או רבים להנהיג אז תכבד עליו אשמת עונם כי אם נשבר בייסורין או מת בעונו אינו כראשון. כי אם אין הרואה לא ישלם כי אם גם אם בעליו השומר אין עמו שלם ישלם כפלים על שלא הזהירו וגם דמו מידו יבקש. ואין לו פיטור רק אם בעליו השומר תמיד עמו ומזהירו ומשמרו אז לא ישלם כי אנוס הוא וזה הוא כאשר שואל שאל האיש מאתו ית'. יתן לו מעבדיו ומעמו להדריכם חנם אין כסף רק להנהיגם בעבודתו ית'. כי נטל עליו שמירתם. אך אם שכיר הוא ולא שאל רק למען יספיקו לו די מחסורו כשכיר אז לא יאשם כל כך כי מה שבא לשאול מאתו ית' בא בשכרו. ולא קבל עליו משא הדרכתם על כן ידמה לסוג הקודם. כי אם אין רואה לא ישלם ולא לזה האחרון: