תורת משה - אלשיך, שמות לג:כא
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 33:21
Open in the reader →1ויאמר ה' הנה מקום אתי כו'. רצה הקב"ה שלא לפוטרו בלא כלום. וגם רצה להורות לו בפי' שיכיר ויראה שקצור קצרה יכולתו מלהשיג בעוה"ז לראות כבודו ית' אף שזיכך חומרו יותר מכל מין האנושי ע"כ צוהו יתיצב על הצור והכונה כי טרם אשרה שכינתי שם תתיצב על הצור ויכלת עמוד אך בעבור כבודי לא תעצור כח לעמוד שם כ"א ושמתיך בנקרת הצור שאשימך תוך המערה ואסתיר אותך שם וכן ארז"ל (מגילה דף יט) שאפי' חור כמלא חודה של מחט לא היה בה שאל"כ לא היה אפשר לו לעמוד בתוכה מאורה הגדולה. ויהיה הענין הנה מקום יש בו שכינה הוא הר סיני כי מאז שרתה במתן תורה ונשאר גם אח"כ קדושה כנודע מחכמי האמת שאין דרך השראת קדושה שתסתלק לגמרי גם אחר עבות סיבת השראתה וזה הנה מקום שעודנו אתי הוא הר סיני ועם כל זה ויכלת עמוד שם וזה ונצבת על הצור ועם כל זה בעבור כבודי לא תוכל לסבול עד שושמתיך בנקרת הצור כמדובר ועוד הוסיף ואמר ושכתי כלו' שעם היותך בנקרת הצור תצטרך שאגין בכפי עליך שלא תזוק עד עברי הרי מזה נמשכת לו ידיע' והכרה בפי' שלא יוכל לראות פני כבודו יתברך שאפי' לעמוד במקום ייחוד הכבוד לא יוכל ומה גם לראות ועל הכוונה שהיא שלא לפוטרו בלא כלום אמר והסירותי את כפי וראית כו' ואמר ופני לא יראו כלו' מה שלא תראה פני אינו שאם הייתי מתראה לזולתך יחסר כחך מלראות אותי אלא שפני לא יראו שלא תצדק ראיה זו לשום בריה אפי' למלאכי השרת הנה על אומרו מקום אתי ארז"ל (ש"ר פ' מ"ה) המקום הוא אתי ואין אני במקום ויהיה הענין שהקב"ה רצה לייחד לו המקום ההוא לשלא יראה היות הפרש לפניו ית' בין מקום למקום לז"א הנה מקום אתי כלומר אני הוא המקום כי הוא טפל אלי והנותן בו השלמות אני הוא. או שיעור הענין כמאמרם ז"ל (שם) המקום אתי ואין אני במקום והענין הלא אמרתי לא תוכל לראות את פני שהעיכוב הוא מצדך אראך בחוש כי כן הוא כי הנה אני הנה מקום אתי ולא אני במקום אך אתה במקום ונצבת על הצור אך דע לך כי הנה היטב איטיב עמך לזככך ובכל הזיכוך תארה בחוש כי עם כל הזיכוך לא יספיק רק לראות אחורי כי והיה בעבור כבודי כ"כ תהיה ההארה שאין צ"ל שלא תסבול כ"א שירדמו כל חושיך עד שלא תרגיש כי ושמתיך בעצמי תוך נקראת הצור שע"י שיתי אותך שם תזדכך. וגם שם ושכתי כפי עליך להגן ועל כל הזיכוך שתקנה שם תשיג שוראית את אחורי ולא יעלה על רוחך שאחר זאת תהיה הולך ומזדכך יותר שאחר זמן תחזור לשאלה זאת כי מעתה דע לך כי ופני לא יראו וראיה אל היות שם מקום זיכוך הוא מאליהו וגם ארז"ל (שם פ' מ"ז) שמשם קבל משה קרני ההוד וגם ברז"ל (שם פ' מה) שהמערה ההיא הית' כמערה שלפני הים שמימי הים נמשכי' אל תוכה כו'. או הוא כפשוטו שהכונה לומר כמלך האו' המתן לי במקום פלוני ואהיה עמך לדבר אתך אלא שהקב"ה לא יצדק לשון זה שמורה יהיה שם במקום ההוא כאלו המקום סובלו ומגבילו ומקיפו חלילה לז"א הנה מקום אתי. או אפשר כי להיות שהקב"ה בא להודיעו איך הוא בלתי ראוי לראות כבודו ית' והיה מקום לומר כי כאשר מעביר כבודו על הצור החומרי בחינת כבוד הנסבל במקום לא יפלא יתראה למשה לזה הקדים ואמר הנה מקום אתי כי אינו כדאי הצור שאייחס התיצבותי בו אך המקום הוא אתי: