תורת משה - אלשיך, שמות לד:כב
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Exodus 34:22
Open in the reader →1וחג שבועות תעשה לך וכו'. הנה אין בכל הכתובים האלה הבאים כא' קשר איש אחיו זולת דקדוקים אין מספר ואומר כי אחרי אומרו כי כל אלהי העמים אלילים ואך את ה' נעבוד כי אלהים אמת הוא והלא לא יבצר פתחון פה מנמהרי לב לדבר ולו' כי אחר שה' אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם כי הוא בראו ומקיימו כי מלא כל הארץ כבודו א"כ איפה למה יעשה כה לעבדיו לצוות להם ג' פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה'. כמדובר פ' משפטים כי אשר שמלא כל הארץ כבודו ית' בכל מקום אשר יזכיר האדם את שמו ית' שם הוא לז"א הנה הגדתי לך את אשר הטיב הוא ית' עמך בחג המצות כי בו יצאת ממצרים באופן שע"י כן שיצאת בו בן חורין במועד ההוא לא תשית לב בשמחתך לגיל ברעדה רק ברוב שמחתך תמשוך ביין את בשרך ותאכל למעדנים וימשך קלות ראש ופחיזות וכן חג שבועות הנה תעשה לך כלו' לא יהיה אפילו חציו לה' וחציו לך כ"א כולו לך להנאת גופך וזה כי הלא הוא בכורי קציר חטים וברוב שמחתך על קציר שדותיך כי ירבו תעשה שמחה יתירה להנאת הגוף ותשליך אחר גויך הנוגע אל ה'. ושמחת מתן תורתו וכן וחג האסיף אל הבית כל תבואתיך וגם הוא תקופת השנה הבאה שתשמח בהתחלת הגשם והבאת הזרע אשר תזרע לשנה הבאה באופן תהיה שמחתך יתירה באכול משמנים ושתות ממתקים ושכחת את ה' אלהיך ע"כ אנכי מצוך שלש פעמים בשנה יראה וכו' אל פני האדון וכו' למען תהיה יראתו ית' על פניכם בבית ה' לבלתי תחטאו. אך אשר היה מקום לחשוב כי יצוה ה' לעלות לראות את פני האדון ה' להיותו שם ולא במקום אחר חלילה אל יעלה על רוחך כדבר הרע הזה. והנה לך ראיה מוחשת נגדה והוא כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך באופן ירחק הדרך מרבים מישראל ההולכים לבית ה' וכפי המרחק יהיה קרוב להיזק חמוד את עריהם אשר רחקו כל אנשיהם עד ירושלים כי יהיו בטוחים לכבוש אותם לאטם כי רחוקים המה מעריהם ועד עבור הכסא לא יבא אל ביתם ומה גם בהיות שלש פעמים בשנה כי אשר לא יזדמן בא' יזדמן בשנית עם כל זה בעיניך תביט כי לא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות וכו' ואם חלילה וחס לא היה ית' רק בירושלים איך משגיח ומשמר ארצך בעלותך לראות וכו' אך אין זה כ"א שהוא ית' משגיח ומשמר את כל גבולי ארצך וא"כ איפה תסכים ותאמר אין זה כ"א שעם שהוא ית' שם את שמו בבית אשר בירושלים עכ"ז מלא כל הארץ כבודו ובכל מקום עיני ה' צופות כי אין מקום פנוי משכינה והוא מה שסיפרו רז"ל מגוים לסטים שחמדו הון ועושר שכיניהם היהודים ויכינו עצמם לזמן הרגל שילכו ויעזבו בתיהם מלאים כל טוב וימן להם הוא ית' מלאכים בביתם כדמותם נכנסים ויוצאים יום יום לעיני הגוים ההם ויהי היום ויבואו היהודים מירושלים וכל העם באו לבקר' על בואם ויתמהו הגוים ההם ויאמרו להם מאין באתם והלא בכל יום ויום הייתם בבתיכם יוצאים ובאים כדרככם תמיד אז הכירו כי מלאכיו צוה ה' לשמור בתיהם וא"כ זו הוראה כי לא מבלי אין כבודו ית' בכל הארץ מצוה לעלות אל הבית אשר שכן שמו ית' שם אם לא מהטעם האמור. והנה התוארים הנזכר באומרו האדון ה' אלהי ישראל יתכן רמז בחינות ג' רגלים על חג הפסח אמר האדון כי אז קנה אותנו לעבדים (ויקרא כ״ה:ל״ח) כד"א כי לי בני ישראל עבדים וכו' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים וכן ארז"ל בש"ר פ' משפטים כי תקנה וכו' אמר הקב"ה אני קניתי אתכם בעשר מכות וכו' ועל היות גם הליכתו אז להחזיק טובה על הדבר ההוא אמר האדון ועל חג השבועות שאז במתן תורה היתה שמחת ה' הגדול כמאמרם ז"ל בספר הזוהר שהיה אז כשמחת חתן וכלה אמר שם הגדול של הויה עם שם אדנות וע"כ אחר שאמר האדון שהוא על שם אדנות אמר שם ה' ועל חג הסוכות כי אז היה ברצון בעצם הוא ית' עם ישראל שנתייחדו ממחרת יוה"כ על מעשה המשכן לכפר על מעשה העגל לייחס ולכנות שמו ית' עליהם וגם הסוכות גם לדורות הוא הוראה כי נצחו ישראל בראש השנה כמ"ש ז"ל (ויקרא רבה פ' ו') שע"י מצות לולב ניכר שהוא אלהי ישראל ביחוד וניתן להם הנצחון אמר אלקי ישראל: