תורת משה - אלשיך, שמות ד:יא

1ויאמר ה' וכו'. הנה אין בזה תשובה אל טענתו שמה מתקן בזה אל היותו בלתי הגון אל השליחות על כובד פיו ולשונו שאם הוא שיתקן פיו יאמר ואני אשים לך פה ולשון צח ואם הוא שמכלל או' מי שם פה הוא מה ענין אלם חרש פקח עור ועוד כי ארז"ל (שם) שלא נתרפאת לשונו עד מתן תורה ולפרש"י אומרו פקח הוא מיותר ואם הכוונה לומר דבר והפכו הל"ל מקביל אל עור:

2אך יאמר בשום לב אל אומרו שם פה לשון עבר ומי ישום אלם ל' עתיד והוא הממני יפלא תקן לשונך מי שם פה לאדם הידוע הוא אדה"ר שהיה בו רוח ממללת משא"כ לב"ח בלתי מדברים וק"ו הדברים מי ששם כח דבור לגמרי לא יתקן מי שהוא כבד פה בלבד ועוד כי הלא נתיישבה דעתך על מה שברחת ממנו ואפשר יהרוג אותך וכן כמה דברים שצריך נסים עד בא הדבר אל הפועל ולא ראית טענה אלא כבדות הפה אל תחוש על זה כי הלא מי ישום אלם את פרעה הלא יאמר לך דבר על מה שברחת ממנו על דם נפש או חרש לבלתי שמוע לשלח את ישראל עד ילקה בכל המכות או פקח אחר כך לשלח ישראל וללכת לילה מבית לבית לחלות פני משה ילכו מהרה עד שהוצרך לומר שלא היו רוצים לצאת לילה כגנבים או עור אחרי כן על שפת הים ומהביט אל מה שלפניו שהענן והחשך היה מאחרי ישראל במחנהו ויאר את הלילה לישראל בעמוד האש ומצרים שבחושך אין רואים האור שבמחנה ישראל לפניהם וגם הכנסם בתוך הים בחרבה ומי עור כמוהו שעצם עיניו מהביט אל השגחת ה' לישראל הלא אנכי ה' ומי שיעשה כל אלה האם יכבד לפניו תקן פיך אך אין זה כי אם שאין הדבר תלוי בל' הצח רק בהשגחה וסיוע האלהים וז"א ועתה לך כלומר הנני מבטיחך שארפא לשונך והוא כנודע מרז"ל שנרפא במתן תורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים אך חפצי הוא כי ועתה שעודך כבד פה וכבד לשון לך ותזכר ההצלחה בהשגחה ולא בטבע על צחות לשון וז"א ועתה לך כלומר מה שלא יהיה כן אחרי זאת ואם העולה על רוחך הוא כי לא יחשיבך על כבדות פיך הנה אנכי אהיה עם פיך ויכנסו הדברים בחשיבות באזניו ואם הוא שיסתתמו טענותיך על היותך כבד פה אל תחוש כי הלא והורתיך את אשר תדבר והשיב משה ויאמר בי אדוני כלומר ידעתי ה' כי בי הוא שם אדנות שורה הוא שכינה ואני מוכרח לעשות גאולה זו אמנם כעת בשליחות הראשון הזה שאין התשועה נגמרת עד פעמים רבות שלח נא ביד תשלח הוא אהרן שהוא אשר עד כה היה שליח בינו יתברך ובין בני ישראל וז"א נא כלומר עתה בשליחות הא' ובזה נקל מאשמתו בסרבו אח"כ אחרי הודיע אלהים לו את כל זאת: