תורת משה - אלשיך, שמות ד:כד

1ויהי בדרך במלון וגו'. ראוי לשים לב אל מלת בדרך שהיא מיותרת ועוד באומר ויפגשהו שמלבד שהיא מיותרת שהיל"ל ויבקש ה' המיתו שאינו צודק רק באיש הפוגע באיש ודומה לו. ועוד שיראה כפגישה מקריית ולא בהשגחה. ועוד אומרו ויבקש המיתו כי אין צודק רק בפרעה ודומה לו שנא' בו ויבקש להרוג את משה כי הוא ית' מעכב בידו אך ממנו ית' מי מעכב ועוד איך יתכן כי שם הרחמים יבקש המיתו:

2ועוד כי הלא ארז"ל (ש"ר פ' ה') שהיה מלאך בדמות נחש:

3ועוד על פי דרכנו יש להקשות למה לקחה צור. לדעת האומר שהוא צור החלמיש ועוד מה ענין ותגע לרגליו ואומרה חתן דמים אתה לי. ומה ששינתה אח"כ ואמר למולות ומה הוא רבוי או' מולות ולא אמרה למילה:

4אמנם הנה ארז"ל (נדרים דף ל"ב) שעל שנתעסק תחלה על עסקי מלון נענש וז"א במלון. והנה הוא ית' ראה שני דברים. א' שהיה דרך מצוה לגאול את ישראל וראוי שלא יוזק. עוד ראה עסקי מלון שנתעסק תחלה וזהו אומר ויהי בדרך במלון שהם בחינת דרך ובחינת המלון ע"כ ויבקש המיתו שלא גמר הדין להמיתו רק מבקש על היות פנים לכאן ולכאן כאמור. וז"א ויהי בדרך שהוא דרך מצוה ולעומת במלון כי נתעסק על עסקי מלון תחלה. ע"כ ויבקש וכו' וזהו ויפגשהו ה' כי ה' אשר אמר אליו ראה ראיתי וגו' וארד להצילו וגו' שהוא כמו שכתבנו שאמר לו שכביכול ירד בגלות מצרים עם ישראל ומה גם לספר הזוהר שמאז הורד יוסף מצרימה ירדה שכינה עמו וז"א (בראשית ל"ח) ויהי ה' את יוסף לכך אותו ה' בלכתו בשליחותו ית' יצא ה' אשר היה שם להקביל פני משה על לכתו בדרך מצוה ההיא אשר צוהו וזהו ויפגשהו ה' כי יצא לקראתו כאיש היוצא להקביל פני זולתו ופוגש בו:

5ושיעור הכתוב הנה משה היה בדרך הוא דרך מצוה ולעומת זה היה במלון שנתעסק על עסקי מלון תחלה וע"כ על בחינת הדרך ויפגשהו ה' ועל ענין המלון ויבקש המיתו או שעור הכתוב ויפגשהו ה' והוא כי שם זה הוא מכוון כנגד המילה כמאמר דורשי רשומות על פסוק 'מי 'יעלה 'לנו 'השמימה ר"ת מילה ס"ת שם ההוי"ה. וע"פ דרכנו נשית לב אל היות מילה בר"ת וה' בס"ת. ונהפוך הוא מהראוי. אך אל זה נשית לב אל אותיות שבין ר"ת לס"ת שעולין המספר ישראל. והוא כי קודם מילה אין שם ה' נקרא עליו כי עדין אינו ישראל ע"כ תחלה היא המילה ואח"כ שהוא ישראל שהוא מה שבאמצע בא עליו ה' שהוא בסוף:

6ונבא אל ענין הכתוב כי בהגיע עת עשות המילה. אז ויפגשהו השם הזה המילה להיות עמו ובראות כי נתעצל מהמילה והוא דבק בה ע"כ ויבקש המיתו והוא כמאמר רז"ל שהוא ע"י המלאך בדמות נחש שהיה בולע את משה מראשו עד המילה. וחוזר ובולעו מרגליו עד המילה והנה רוב דרשות רז"ל הן בדרך ג"ש ואפשר הוא כי נאמר כאן ויבקש המיתו ונאמר להלן ויבקש להרוג את משה מה להלן פרעה שנקרא נחש אף כאן נחש:

7וגם רמז לזה אפשר כי ויבקש המיתו עם הכולל במ"ק עולה כמו נחש בולע והיתה ההוראה לרמוז שמילה מעכבת הבליעה שבהגיע אליה חוזר מבלע שתבין שע"י מילה יתוקן והיות ע"י נחש יהיה על כי הערלה היא בחינת נחש כנודע ופרעה נקרא נחש. והורה ית' למעלה כי בהחזיק משה בו יהי למטה בכפו רמז לו הוא יתב' עתה שבמקום בלועת משה את פרעה בשליחות זה הנקרא נחש עתה ע"י הניח הערלה יתהפך שהנקרא נחש הוא יבלענו:

8ואחשבה לפי זה כי אז ראתה צפורה ותבהל ותהי לבה נדון בקרבה אם על מילת בנה היה הדבר או על מילת בעלה שלא היה רצונו יתברך יטמאו במדינית עתה שנתייחד לו הדבור. ע"כ אמרה אחר שבהגיע למילה מרפהו יראה שע"י מילה יתוקן ע"כ ראתה לעשות מצות מילה ע"י עצמה לשתי הכוונות אם על בנה הרי כורתת ערלתו אם על עצמה הרי על ידי עשתה בעצמה תיקון זה יהיה לה תיקון מה ועל כן נטלה צור שהם כנגד שתי אותיות שבשמה לעשות מילה שעולה כמנין השתי תיבות אחרות הנותרות שהם פ"ה. וזהו ותכרות וגו' שהוא עור הראשון הנכרת והנה אז תיקנה שלא היה בולעו כבתחלה מראשו עד המילה ומרגליו עד המילה כי אם לרגליו בלבד. וזהו ותגע לרגליו שהוא ע"י מעשה זה הסיבה שיגיע הנחש לרגליו בלבד חלקו התחתון על עור התחתון כאלו היא הגיעתו לרגליו ויהי בראותה שלא הירף ממנו לגמרי אמרה לאישה חתן דמים אתה לי כלומר חתן מתחייב דמים אתה לי בשבילי ואין הענין על הילד שעשיתי ע"י עצמי הוקל הצער ועודני מחזיק בך להמיתך אך בראותה שאח"כ בהתימה לגמרי אז וירף ממנו. אז אמרה אין הדבר כאשר חשבתי כ"א חתן דמים למולות על ערלת בנה ומה שלא הירף ממנו מיד היה על כי מתחלה לא עשתה רק כריתת הערלה. אך לא פרעה העור השני אך בהתימה הכל וירף ממנו אז אמרה חתן דמים. והוא למולות הוא בשביל השתי מילות בין על מילה בין על פריעה כי על כן לא הירף עד השנית ובמספר קטן וי"רף ממ"נו כמו אחר שפרעה: