תורת משה - אלשיך, בראשית יג:ט

1הלא כל הארץ כו'. אמר מה שאבקש ממך הוא הפרד נא מעלי שהוא מעצמו. אך לא מדרכי אשר נהגת בביתי. וכן ראינו במדת הכנסת אורחים שהיה לוט מכניס. גם שיראה שנפרד מהשאר. וזהו אם השמאל כו' לומר שלא יהיה הפירוד רק במקומות אם השמאל כו' והורה הכ' כי גם שויסע לוט ואברם נשאר במקומו לא נא' שלוט נפרד בלבד כ"א כאלו גם אברהם נפרד ויתרחק ממנו. וזהו ויפרדו איש מעל אחיו. והוא כי בהפרד הטומאה מהקדושה. כפלים מתרחקת הקדושה ממנה. מעין מאמרם ז"ל (ב"ר שם) כי הפורשת מן התורה גם היא פורשת ממנו. משל לב' אנשים א' פי' למזרח וא' למערב. שבמהלך יום א' רחוקים זה מזה ב' ימים. כן התורה אומרת אם יום תעזבני יומים אעזבך. והודיענו התורה כי בהפרד לוט נדבק ברשעים כי ויאהל עד סדום ואנשי סדום רעים וכו' ואברם נדבק בו ית' כי מיד נתראה אליו. ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט ממנו. עוד כיון בשום לב למה לא נא' לו שיעור ירושת הארץ. באומר אליו ית' כאשר ויעבור אברם בארץ ויאמר לזרעך אתן כו'. אך הוא כי עתה שאמר אברם ללוט אם השמאל ואימינה כו' שהי' נראה כחולק עמו בארץ. או שיש ללוט שייכות בירושתה. ע"כ אז בהפרד לוט מעמו אמר שא נא עיניך כו'. כלו' לך ולזרעך בלבד ירושת הארץ. אך לוט אין לו בה חלק. כי גם אשר הוא בחר לו. לך הוא. וז"א מן המקום אשר אתה שם. אשר משם אתה רואה את כל אשר בחר לו כמפורש באומרו וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר כו'. ואחר שא נא עיניך. כלו' נא שיפרד לוט שאני מתראה לך ומדבר עמך כי ע"י כך יש כח בעיניך לראות את כל גבולי הארץ ת' פרסה על ת' פרסה את הכל נתתי לך:

2ולענין המשך הכתובים. ואשר הפסיק בין ענין הארץ באו' ושמתי את זרעך כו'. וגם כפל או' אשר אם יוכל איש למנות וכו' כי הלא בכלל או' כעפר הארץ. הוא שלא ימנה. והנה רז"ל (שם) בברכת העפר הזה אמרו ב' הפכים. א' מה עפר ממלא כל העולם כך זרעך כו' ומה עפר דייש לכל באי עולם כך זרעך דייש למלכיות. ומה עפר אינו כלה כך זרעך כו'. ויתכן כי הכל בכ' ענין היותם דייש הוא באו' ושמתי את זרעך כעפר הארץ שיהיו דייש ושלא יכלו. והיותם ריבוי נא' באו' אשר אם יוכל איש וכו'. ונבא אל הענין. בשום לב כי אתא לנחומי צעורי קמצער ליה שיהיו דייש כו'. וגם שירמוז ב' הפכים. והוא שאפשר רצה הקב"ה מעתה להורות לו ענין המלכיות כסדרן בענין הארץ והוא כי עתידים בניו לנחול את הארץ. ואם יזכו יתמידו בה. ואם לאו יהיו דיש לגליות בחרבן א' וב'. ואח"כ יחזרו בזמן האחרון. שאז ירשוה עם אברהם אביהם וז"א שא נא עיניך כו' שיהיה נחלת יהושע. וזה ימשך לעולם אם יזכו. וז"א עד עולם. אך זה הוא על אפשרות הבחירה. אך הנה מה שאני צופה ומביט. הוא כי תאבד ותעזב מהם. כי הנה ושמתי את זרעך כעפר הארץ. דייש למלכיות בבל ומדי. שהם סמוכים בחרבן א' ובכלל הדבר הוא שלא יכלו ביניהם כעפר שמבלה את הכל. ואחרי כן תחזור עטרה ליושנה בבית ג'. ואז אשר אם יוכל איש למנות כו' והוא הרבוי העצום אשר לא ימד ולא יספר. ואז יהיה ירושת הארץ ולא בלבד ירושת זרעו כ"א גם הוא עמהם ועל זה נאמר לו קום התהלך בארץ כו' כי לך אתננה. שיחזק בה מעתה לקנותה גם לעצמו לעתיד לבא וז"א כי לך אתננה. ואחר הודיע אלהים אותו ענין הגלות שיהיה דייש לעולם. ושלעתיד תחזור עטרה ליושנה ולא יאבדו בגליות. רצה הקב"ה להורות לו מעתה כי כן יהיה כי הלא עין בעין יראה כי הוא ואליעזר יפילו ד' מלכים גדולים ועצומים. הנמשלים לד' מלכיות העתידים עורר לוית זרעו. כאשר יבא בס"ד ממאמרם ז"ל (שם פ' מ"ב) ויהי בימי אמרפל מלך שנער זו בבל. אריוך מלך אלסר זו מדי כו'. למען ע"י כן יהיה נכון לבו בטוח. כי גם לזרעו יציל ה' מידם וירומם לרשת ארץ. וזהו שסמך ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כו':