תורת משה - אלשיך, בראשית יז:ג
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 17:3
Open in the reader →1ויפול אברם כו' ז'. ראוי לשים לב מה שהיה שהתחיל בלשון ויאמר. שהוא ל' חיבה. וסיים בלשון וידבר שהוא ל' קושי'. ועוד כי הלא כל דבריו ברכות וייעודים טובים. ואיזה קושי יש בדבר שיצדק בו לשון וידבר. וגם נדקדק אומרו לאמר. שאינו לאמר לזולת. ועוד כי אחר שעודנו ערל. למה לא יאמר ויפול. כשהתחיל לדבר אתו אני אל שדי כו':
2אמנם לזה נשים לב אל אומרו אני. בפסוק שלמעלה. ובזה אך תחלה דברה עמו מדת רחמים. שהיא כנודע ממוזג מחסד ודין והבטיחתו הבטחות. ואח"כ מדת הדין היא שכינוה הבטיחתו גם היא והחילה מדת רחמים. וזה ויאמר ה' אני אל שדי שמידתי מזוגה מחסד ודין. שהוא אל שדי. התהלך לפני והיה תמים שיהיו שני תוארים אלה ע"י מצוה זו כמפו' למעלה ובזה ואתנה בריתי בשמי ביני וביניך כו'. ואח"כ דבר אתו אלהים. ואמר הנה שם ה' דבר לך והבטיחך. אני מוסיף ואומר הנה לומר לך ואתנה בריתי כמאמר השם הגדול אין צריך. כי אני הנה בריתי אתך כי שכינה תמיד היתה דבקה בו. ובכן מה שאני מוסיף. הוא לומר והיית כו'. ולהיות הדבור הראשון ממד"ר לא נפל אך כאשר בא לדבר אתו אלהים נפל וזהו ויפול כו' וידבר כו'. וגם יש קושי בהמשך דבריו כמו שיבא לפנים. שהוא שאם לא ימולו לא יכנסו לארץ ולא יהיה להם לאלוה ולפטרון. וז"א לשון וידבר. או יהיה טעם אחר. למה שלא נאמר למעלה ויפול. וידוקדק אומרו לאמר כי אינו לאמר לזולת. והוא כי הורה לו הוא ית' מעלת המילה כי אצ"ל אחר העשייתה. כ"א אפילו בציות אותה לו. תגין עליו מליפול. כי באו' לו התהלך לפני והיה תמים בהסרת הערלה ואתנה בריתי היא המילה. בכל זה שהוא ציווי המילה. ושלא תעכב אל רבוי הזרע לא נפל. אך כשנעתק לדבר מה שירויח בה שיהיה אב המון גוים. ושלא יקרא אברם. ושיפרה אותו ושיתן לו את הארץ ולזרעו אחריו. לדברים האלה הוצרך ליפול כדרכו. וז"א ויפול אברם על פניו. ולמה נפל עתה מה שלא היה בקודם. הלא הוא כי היה למה שוידבר אתו אלהים לאמר אני הנה בריתי כו'. שכדי לאמר דברים אלו שאינן ציווי המילה הוא שנפל. אך לא בעיקר ציוויה. ובזה מצאנו ראינו טוב טעם אל אומרו וידבר אתו. עם היות כי גם עד כה אתו היה מדבר: