תורת משה - אלשיך, בראשית יז:ז

1והקימותי את בריתי כו'. ראוי לשית לב (א) באומר להיות לך לאלהים. היתכן כי עד המולו לא היה ה' לאלהים לאברהם. ואם הוא שיכונה עליו לאלהים בחייו. לא כן היה כי לא נקרא אלהיו עד אחר מותו. (ב) אומר ונתתי כו' את ארץ מגוריך. מי הכניס ענין הארץ פה. (ג) למה חזר ואמר והייתי להם לאלהים. (ד) כי למעלה תלה היותו לאלהים בברית מילה ופה בארץ. (ה) כי למעלה תלה האלהות באברהם. באו' להיות לך לאלהים ולזרעך. ופה אמר לאלהים. ולא הזכיר את אברהם עם היות שהזכירו בתחלת הפ'. (ו) או' ואתה את בריתי וכו' שהרי זה כבר נאמר למעלה. (ז) אומר ואת בריתי כו' ביני וביניכם כי גם זה כבר נאמר למעל' והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך:

2אמנם הנה כל אלה אחשוב הוקשו לר' יודן בב"ר וז"ל (שם) ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגורך. רבי יודן אומר חמש. אם מקבלים בניך אלהותי אני אהיה להם לאלוה ולפטרון. ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון. אם נכנסים בניך לארץ הם מקבלים אלהותי. ואם לאו אינה מקבלים. אם מקיימים בניך את המילה הם נכנסים לארץ. ואם לאו אין נכנסים לארץ. אם מקבלים בניך את השבת הם נכנסים לארץ ואם לאו אינם נכנסים ע"כ. והוא כי הנה ראוי לשית על מאמרו א' אומרו חמש ואינו מונה רק ד'. ועוד כי מניינא ל"ל. ועוד מהו כפל או' אלוה ופטרון. ועוד למה כופל ואומר ואם לאו אהיה כו' והלא מכלל הן אתה שומע לאו. ועוד למה תלה קבלת אלהותו ית' בנחלת הארץ ולא בדבר אחר וגם אינה תלויה בבחירתם. ועוד למה לא קיצר ואמר אם נכנסים בניך לארץ אהיה להם לאלהי ופטרון. ועוד אם הכניסם לארץ תלויה במילה ובשבת ליערבינהו וליתנינהו. ולא יאמר כל א' בפני עצמה. וגם למה נתייחדו דברים אלו מכל יתר מצות אל הכניסה לארץ. ועוד כי שבת אינה בכתוב:

3אמנם אומר. כי הנה מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא והוא כי דרך המלך המולך על הארץ. כי עיר ממלכתו אשר הוא יושב בה תתנהג על ידו. אך שאר העיירות יפקד המלך פקידים ושרים. להיות כל איש שר ושופט מנהיג אנשי עירו. באופן כי דרך כלל המלך ההוא. מלך כל הארץ ליושבי עירו וליושבי כל יתר עיירות יקרא אך לא יקרא מנהיג. זולת על הדרים אתו בעיר ממלכתו כן מלכותא דרקיעא. עם שדרך כלל אלהי כל הארץ יקרא. אך לא ייחד ההנהגה על ידו כ"א לשוכני א"י. כי שם בחר ה' לשבתו כנודע והוא מאמר הכ' (דברים י״א:י״ב) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה תמיד כו'. וזה ענין אומר לאלהי ופטרון. שיקרא יתברך אלהיו וגם יהיה לפטרון ולהנהיגו. ולא יתנהו ביד שר ומושל וז"א אם מקבלים בניך אלהותי אהיה להם לאלוה ופטרון. ואם לאו אל תהיה השלילה שלא אהיה להם לא זה ולא זה. כ"א ואם לאו לא אהיה להם לאלוה ולפטרון כלומר כ"א לאלוה בלבד. אך לא ג"כ לפטרון להנהיג ע"י עצמי. וזהו שחזר ואמר ואם לאו כו'. ובדבר זה נתישבו כל קושיות הכתובים. כי באו כסדרן והלכתן ו. אומרים אמור כל אמריו. והוא בהקדמה שהניח באומרו דבי יודן אומר חמש. לומר הנה כל רואה הכתובים לא ימצא רק ברית מילה ונחלת הארץ. והם שנים. ועם קבלת האלהות באומרו להיות לך לאלהים ימצא שלשה ועדיין כל קושיות הכתובים במקומם. והנה לתרץ קצת קושיותיו היה מקום לומר. כי מה שאומר אחר כך זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם הוא ענין שבת כד"א ביני ובין בנ"י. אך נמצאו ד' דברים ועדין רוב הקושיות במקומם. ע"כ א"ר יודן הנה ה' דברים הם. והוא שמוסיף על הד' שהזכרנו היותו פטרון נמצאו ה'. אלוה ופטרון הרי כאן ב' והארץ וברית מילה ושבת הרי ה'. וזה ענין הכתובים והקימותי את בריתי ביני וביניך דהיינו פטרון. שלא יכנס שר בנתים והיינו אלוה ופטרון. שבכלל ר' מנה. ומה גם כי היות לאלוה אין צריך לומר. כי גם עד כה היה. ומה שאהיה להם לאלוה ופטרון הוא אם מקבלים בניך אלהותי וזהו ביני ובינך כו' להיות לך לאלהים. שמה שאהיה גם לפטרון היא אם מקבלים אלהותי ופי' מה היא קבלת האלהות הכניסם לארץ וזהו ונתתי כו' את ארץ מגוריך וזו היא קבלות האלהות שאמרתי. וזהו שסיים ואמר והייתי להם לאלהים. שהוא שתקבלו אלהותי. כי הדר בסוריא דומה כישראל שאין לו אלוה. ואם מקיימים את המילה הם נכנסים לארץ. וזהו ואתה את בריתי תשמור. לו' מה שאמרתי שיכנסו לארץ. הוא בתנאי שאתה את ברתי תשמור היא ברית מילה. שאם לאו אין נכנסין. וגם אם מקיימים את השבת הם נכנסים. היינו שסמך ואמר זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם לומר מה שאמרתי מהכניסם לארץ. הוא בתנאי כי וזאת בריתי אשר תשמרו. היא אות שהיא ביני וביניכם היא שבת. כד"א ביני ובין בנ"י כו':

4ובזה נתישבו כל הקושיות הכתובים ואו' ב' פעמים היותו ית' לאלהים. שהוא על קבלת ישראל אלהותו ית'. וכונת הענין שאו' היא יתברך אם מקבלים בניך אלהותי אהיה להם לאלוה ולמנהיג ואם לאו לאלוה בלבד. ומה שאמרתי מקבלים אלהותי אינו כמשמעו כי הפנה הא' אינה נכנסת בתנאי אם נכנסים לארץ. ולמה קראתי לזאת קבלת אלהותי ולמה על ידה אהיה לאלהים וגם לפטרון. הלא הוא על כי צריך לה ברית מילה ושבת. וע"י ברית מילה הוא קבלת האלהות. שע"י כן אהיה להם לאלוה. וע"י קבלת שבת שהיא ביני ובין בנ"י. ע"י כן גם אהיה לפטרון שלא יכנס שר בינו ית' לבין בנ"י. וכמו שאז"ל באלה הדברים רבה (פ"א) כי נכנס בין המלך והמלכה. נמצא שע"י כניסה לארץ שהיה ע"י ב' דברים אלו. תקרא קבלת האלהות לזכות. להיות לנו לאלוה ולפטרון: