תורת משה - אלשיך, בראשית יט:טו
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 19:15
Open in the reader →1וכמו השחר וכו'. הורה הוא ית' איך נהפך למו הרחמים. כי אחר עלות השחר שהוא עת רחמים היתה להם פקודתם. וראוי לשים לב אל או' תחלה פן תספה בעון העיר. ואח"כ אומר פן תספה ולא אמר בעון העיריי. ועוד כי אחר שביאת המלאך היתה בשבילו למה מפחידו ואומר ההרה המלט ופן תספה. ומה גם לרש"י ז"ל שאומר ההרה הוא שילך אל אברהם. עוד אומרו ויחזיקו האנשים בידו וביד שתי בנותיו ולא הוציאו רק אותו לבדו שאומר ויוציאוהו ויניחוהו מחוץ לעיר. ועוד שאח"כ או ויהי כהוציאם אותם יורה כי יחד הוציאום. ועוד אומר פה בחמלת ה' עליו ולא מקודם יאמרו לו קום קח אשתך וגו'. ועוד למה הפחיד אותו ולא את הנשים שאומר המלט על נפשך וגו' פן תספה. ועוד למה לא הזהירו טרם הוציאו רק כהוציאם החוצה. ועוד אומרו החוצה בה' בסוף תיבה וה' בראשה. ועוד כי אחר שהשנים היו המחזיקים בידם למה אח"כ אומר ויאמר המלט ולא נאמר ויאמרו. ועוד אומר ויאמר אליהם אל נא אדני בלתי מובן. ועוד אומר הנה נא מצא עבדך חן וגו' ותגדל חסדך וגו'. כי הלא זה הדבר הוא ית' העושה ולא מלאך. כי אין בידו להציל מבלעדי ה'. ועוד או' הנה נשאתי פניך וגו' כי אין זה צודק רק לה'. ועוד כי או' ויאמר אליהם והאמירה היא כמדבר עם א' בלבד ועוד או' ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה איזה רעה תדבקנו שם שלא תדבק בו בעיר. ועוד כי אחר שביאת המלאך מיכאל לא היתה רק להצילו מה היתה יראתו הגדולה הזאת:
2אמנם הן אמת כי מיכאל מצד החסד בת להציל את לוט כמו שגבריאל מצד הדין הלך להפך את סדום ומתחלה גם גבריאל הסכים להיות ידו עם מיכאל בהצלה. ויחד האיצו עליו ויאמרו קום קח וגו' פן תספה בעון העיר. גם שאין בך עון אך מיד חטא כי ויתמהמה בקוטן אמנה. ועכ"ז ויחזיקו גם אותו שמצד הדין ולא מלבו כ"א בחמלת ה' מדה"ר עליו. שראה כי ה' חפץ להצילו. ויוציאוהו מחוץ לעיר עם היותו בלתי כדאי. וקרה להם כר' חנינא בן דוסא שאומרו במד' חזית שרצה להוליך אבן גדולה לירושלים וביקש פועלים וזימן לו הקב"ה ה' מלאכים בדמות פועלים והשכירם. וא"ל תן ידך בידינו ונשאו אותו ואת האבן כהרף עין לירושלים שהכונה אצלי שע"י תת ידו תועיל זכותו גם לישא את האבן כרגע. ועד"ז יהיה כי עון לוט מה שלא היה לנשים. לא היה נושא היא כהרף עין טרם נחיצות הרוגז. ע"כ עשו כמלאכי ר' חנינא שאחזו ביד לוט וביד אשתו ובנותיו העתידות להוציא מלכות בית דוד מהן לצדקתן. ואגבן נישא גם לוט. וזהו ויחזקו האנשים בידו וגו'. ויוציאוהו גם הוא מחוץ לעיר. שאם לא כן הוא לא היה זוכה וזהו ויחזיקו כו' ויוציאוהו וגו' ואחר צאתם חוץ לעיר ובא להוציאם הרחק מן העיר דרך כל הככר אשר בחר בו לוט. שנא' וירא את כל ככר הירדן נזכר לו עון מה שעליו בא להתחבר עם אנשי סדום. ונתוסף גם היא עם הראשון ע"כ כהוציא אותם החוצה שהוא רחוק הרבה. כי ע"כ יש ה"א בסוף תיבה שהיא במקום למ"ד בראשה. וגם ה' בראשה שהוא להורות הפלגה. כמשז"ל על לשאולה שיש ה"א בסוף ולמ"ד בראשה. שהוא לומר אל אמבטי התחתונה שבשאול. כך החוצה הוא הרבה ממקום הככר שע"י חטא לוט. וידוע שמקום שאדם חוטא בו שם שורה כח טומאה שנעשה בעון. וע"כ הרף ממנו המלאך גבריאל ובראות כך מיכאל שבא להצילו אז ויאמר המלט ולא מצד נפש הנשים. רק על נפשך שאתה חטאת אל תביט אחריך מקום שהתמהמהת ואל תעמוד בכל הככר מקום שע"י חטאת. רק דרך העבר ההרה המלט כפי' רש"י שילך בנחיצות עד מקום אברהם שיעמיד לך זכותו פן תספה ע"י ב' עונות אלו אז ויאמר לוט אליהם אל נא. אמר לא עתה עת לדבר אליהם כ"א אל אדני שאליו השלטון ואליו אמר הנה נא מצא עבדך חן וגו' להחיות את נפשי. בפרט כי אני חטאתי לך ואנכי לא אוכל להמלט ההרה כעצת המלאך פן בעברי דרך הככר גם שלא אעמוד בו. פן תדבקני ותאחז בי הרעה הוא טומאת אשמתי שע"י הככר בעברי ומתי. או שאם אלך עד אברהם אסתכן כי יערוך ית' מעשי עם מעשיו ותדבקני הרע שעשיתי ומתי. וטוב לי כי הנה נא העיר קרובה טרם עבור הככר. והיא מצער שאין בה כ"כ עונות כשאר שהיה חדשה מהם. אמלטה נא שמה כי טוב לי בה כי הלא מצער היא ממני כי בערכה אני גדול בזכות. וכשאערך עמה אזכה שותחי נפשי משא"כ עם אברהם ובזה אינו מיותר אומר פעם שנית שהיא מצער. אז ויאמר אליו ה' הנה נשאתי פניך לבלתי הפכי וגו'. כי לומר שהם דברי המלאך קשה שאינו בידו ואחשב' שהוא כמו שאז"ל (ב"ר פ' ס"ג) על פ' ויאמר ה' לה שני גוים וגו'. שהוא ע"י שם בן נח. שלא דבר לה רק שם בשם ה'. כך אומר פה ויאמר אליו הנה נשאתי פניך וגו' הם דברי ה' ע"י המלאך. ובזה לא יקשה סוף הפ' כי לא אוכל וגו' שהם דברי המלאך לכן טוב לומר שגם ראש הכתוב כך אלא שהוא מפיו יתברך: