תורת משה - אלשיך, בראשית כא:כב
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 21:22
Open in the reader →1ויהי בעת כו'. אמר כי בעת ההוא הנזכר למעלה שהחזיר לו את אשתו. שהיא עת למצא חן בעיני אברהם אז ויאמר כו'. וראוי לשות לב. (א) אל או' לאמר כי אינו לאמר לאחרים. (ב) איך מתייחס אל שאלתו או' אלהים עמך כו'. (ג) אומ' ועתה שהיא תיבה מיותרת וכן או' הנה. (ד) אומרו כחסד כו' כי אשר עשה עמו אינו לנינו ולנכדו. (ה) או' אנכי אשבע למה ייעד ולא עשה מיד. (ו) או' לא ידעתי מי עשה כו' שיורה שידע הגזלה ונעלם ממנו מי היה העושה ואין זה התנצלות. שיהיה מי שיהיה היה לו לדרוש ולמחות. (ז) אומרו וגם אתה לא הגדת לי. על מה בא הגם הזה לרבות וכן הגם השני וכל שאר הכתוב מוותר. (ח) שסותר הקודם כי תחלה אמר לא ידעתי מי עשה. שנראה שמציאות הגזלה ידע. ועתה או' לא ידעתי בלתי היום. אמנם הנה אמרו רז"ל (ב"ר פ' נ"ד) שהקפיד הוא ית' על אשר כרת ברית עם אבימלך ויתכן כי זה היה פחד אבימלך. פן אברהם יתן אל לבו פן לא יהיה רוח אלהים נוחה מכרות אברהם את הברית הזאת. ויירא פן יאמר אברהם אקרא לאלהים עליון. ואשאלה את פיו אם אשבע לך אם לאו. ע"כ הערים ואמר אלהים עמך כו'. כלומר ואינך צריך לימלך באלהיך תחלה כי אלהים עמך בכל אשר אתה עושה מעצמך הוא מסכים. וזו הקדמה אל מה שרצה לשאול ולומר השבעה לי כו' לבל ימאן עד ימלך. וזה יכוין באומר לאמר. שמה שויאמר אל אברהם פתח דבריו. הוא כדי לאמר שאלתו ופירש כי אמירה ראשונה שעליה אמר ויאמר הוא אלהים עמך וכו'. ומה שהיה לאמר מה שאח"כ הוא לאמר ועתה השבעה לי. וז"א ועתה כלו' עתה טרם תתיישב בדבר או תמלך בזולת. השבועה אשר תשבע. הוא באלהים אשר הוא הנה. הוא אלהיך שמלא כל הארץ כבודו. והוא נמצא פה אתנו כי התפללת עלי ומיד נתקן עצורנו. והשבועה היא עלי ועל ניני ועל נכדי. ואל תאמר די שתשבע על עצמי ולא גם על ניני ונכדי כי הלא על עצמי אין צריך שבועה כי ודאי שכחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ כו' בלי שבועה. באופן שאין צורך השבועה רק על ניני ועל נכדי. ויאמר אברהם אנכי אשבע בתמיהה כלומר ולא אתה. ואין לומר כי אתה אינך צריך כי נאמן לי אתה. לא כן הוא כי הנני מוכיחך על אודות באר המים אשר גזלו כו'. וזהו והוכיח אברהם את אבימלך כו'. כי אינו כבודי לריב עם עבדיך כי אם עמך כי אשמת העבדים היא על אדונם. ויאמר אבימלך לא ידעתי מזה כלום. וזהו לא ידעתי. ואחר אומרו שלא ידע שאל את פיכול שר צבאו שעמו כי שלשתם היו יחד מי עשה את הדבר הזה שמן הסתם השר יודע הנעשה בעיר יותר מהמלך כי וגם אתה פיכול שמן הסתם ידעת לא הגדת לי כמו שלא הגיד אברהם. השיב פיכול ואמר וגם אנכי לא שמעתי כמוך בלתי היום: