תורת משה - אלשיך, בראשית כד:נ

1ויען לבן ובתואל וכו'. הנה כתב אצלנו על דרוש הידיעה אלהית. כי לא תכריח לפעולות אדם אם טוב ואם רע כל עוד שהדבר לא יצא מפיו ית'. כ"א מחשבה בלבד כמפורש אצלנו יפה. ובזה יאמר הלא אמרת שתייחס אלינו לחס' ואמת אם נודה בזווג. אך לא כן הוא כי אילו היתה ידיעה בלבד לפניו ית' ולא יצא מפיו היה הדבר נשאר אל בחירתינו, אך הנה מה' יצא הדבר ואחר שיצא מפיו ית' בת פלוני לפלוני כמשז"ל (ב"ר פ' נ"ו) על פ' הנה ילדה מלכה כו' שאחר העקידה שהיה אברהם מהרהר לא יפה עשיתי שלא לקחתי אשה ליצחק זה כמה שנים שאילו עתה היה נעקד לא הניח אחריו בנים. ואמר לו הקב"ה אל תחוש כי הנה עתה נולדה בת זוגו. כי הנה ילדה מלכה כו' ובתואל ילד את רבקה. כלל הדברים כי הדבר יצא מפי ית'. ולכן אין להם בחירה וזהו לא נוכל דבר אליך אפי' לו' רע או טוב זה החיתון מה טיבו רע או טוב הוא לדעת אם נודה אם אין כי בטלה בחירתינו כי לא יבצר מהעשות:

2ובמדרש רבה וז"ל (שם פ' ב') ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר מהיכן יצא רבי יהושע בר נחמני בשם רבי חנינא בר יצחק אמר מהר המוריה יצא. ורבנן אמרין מהיכן יצא ותהי אשה לבן אדוניך כאשר דבר ה' ע"כ וראוי לשים לב מה זו שאלה מהיכן יצא הלא הכתוב או' מה' יצא. ועוד או' מהר המוריה יצא איך יצא מההר ההוא. ועוד לרבנן גם אם דעתם הוא כי מה' יצא למה הביאו מפסוק שאחר זה שאינו מפורש בו היציאה מהיכן. ולא הביאו מפסוק מה' יצא הדבר שמפרש כי מה' יצא:

3ועוד למה רבנן חזרו לומר מהיכן יצא ולא סמכו אל האמור מתחלה מהיכן יצא. ויאמר ורבנן אמרי ותהי אשה כו':

4ולבא אל הענין נשית לב. למה תפסו מויען לבן ובתואל לשאול מהיכן יצא ולא תפסו מאומרו מה' יצא הדבר אך הנה הוקשה להם כי הנה פשט הכתוב הוא שאמר על פי דבריך בנסיוניך יראה כי מה' יצא הדבר ולכן לא נוכל כו'. והוקשה להם אחד שהל"ל מה' הדבר. או מה' הוא. כאשר נאמר בשמשון כי במה שנענה בנסיון אינו אלא הוראה כי מה' הוא. כי אלו היה הוא יתברך מדבר דבר תצדק ל' יצא כד"א יצא מפי צדקה כן יהיה דברי אשר יצא מפי אך מאומרו מה' יצא הדבר יורה על דבור שיצא באיזה מקום מה' יצא. ועוד או' לא נוכל וכו', מי יעכב ביד בחירת' שלא יאמרו רע או טוב ע"כ בא לתרץ ותפס מאומרו ויען לבן כו'. והוא שע"פ דרכו הוקשה לו על מה זה הקדים הבן לאב. באומרו לבן ובתואל שעל זה יש מרז"ל אמרו (מ"ק דף י"ח) שהורה לבן רוע מוסר שקפץ בראש קודם לאביו על כן להשיב על הכל אמר מהיכן יצא כלו' שאם הוא מהוראת הנסיון לא הל"ל יצא אך הוא כי מהר המוריה יצא שהוא ממה שאמר לו הוא ית' שם כי כבר נולד' בת זוגו של יצחק או כמו שכתבנו מאמרם ז"ל (ב"ר פ' נ"ז) על ויהי אחר הדברים. האלה ויוגד כו' ובתואל ילד את רבקה וכו'. ועכ"א יצא. כי מההר ההוא יצא הדבר מפיו ית' ע"כ אמר יצא וע"כ אמרו לא נוכל דבר אליך רע או טוב כי גם שידיעתו ית' אינה מכרחת לאדם אמירתו מכרחת כשיוצא מפיו ית' וזהו מה' יצא וע"כ לא נוכל. משא"כ אם היא על יד הוראה הנסיון שהיא ידיעה ולא אמירה. וע"כ התחכם לתפוס מאומ' ויען לבן כו'. כי בזה נתיישב אומרו ויען לבן קודם לבתואל והוא כי למה שבתיאל מי הגיד לו מה שהיה בהר המוריה. אך לבן כי נביא הוא לא יבצר ממנו. ע"כ הוא היחל ואביו סייע אחריו. אך רבנן הוקשה להם איך יתכן יאמר מה' יצא ולא יפורש בכתוב מהיכן יצא. ע"כ בחרו לו' כי הכל הוא בדברי לבן ובתואל. והוא כתני והדר מפרש וזהו מהיכן יצא ותהי אשה וכו' והוא פירוש דבריהם שאמרו מה' יצא הדבר וע"כ לא נוכל. והם עצמם אומרים מה שאמרנו מה' יצא הדבר תדע מהיכן יצא. הלא הוא ותהי אשה לבן אדוניך שהוא בת פלוני לפלוני כאשר דבר ה' מאז ארבעים יום קודם יצירת הולד שאומרים פלונית תהיה אשה לפלוני. ואז דבר בפירוש וע"כ לא נוכל דבר אליך כו'. כי אינה ידיעה בלבד כ"א אמירה ממש ולרבנן יהיה הזכירו את לבן תחילה. כי גם בתואל לא היה בקי במה שמכריז' בת פלוני לפלוני כ"א לבן. אך אם היה חוזר על הנסיון גם בתואל שמע את דברי אליעזר:

5או תהיה מחלקותם בדרך אחרת והוא כי הדרך הנכון אצלנו בענין כאן בזווג ראשון כו' הוא דעת חכמי האמת כי קודם יצירת הולד יכריז הזווג המתייחס אל נפשו והוא הזווג הא'. אך אחרי בואו לעולם והגיע עת נשוא. ידינוהו כפי מעשיו ואם יזכה יטלנה ואם לאו יעבירוה ממנו. ותנתן לאחר הטוב ממנו והוא זווג ב' לפי מעשיו. ובזה יחיה דעת החולקים האלה בכוונת לבן ובתואל. כי לדעת ר' יהושע כי אמרו קרוביה. כי לולא זכות עקידת יצחק בהר המוריה לא נתנה לו רבקה לאשה כי כשדנו אותם כאן בזווג שני לפי מעשיו בעקידה היא נתנה לו כי אולי מעת זוג ראשון לא היה שוה כשרונו אליה נמצא שהיה זה לו לפי מעשיו של הר המוריה וזהו מהר המוריה יצא וידוקדק כל אשר דקדקנו לדעתו בכתוב. ודעת רבנן שלא אמרו שהיה לפי מעשיו כ"א לפי זוג א' שאמר הוא ית' ותהי אשה וכו' שהיא בת פלוני לפלוני כי מאז לא היה שנוי לבלתי היותו ראוי אליה.