תורת משה - אלשיך, בראשית כו:י
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 26:10
Open in the reader →1ויאמר אבימלך כו'. אמר הנה חשבת שהתנכלת עלינו ונהפוך הוא כי מה זאת עשית לנו כלומר כי חשבת עשות לנו. ומה זאת עשית לנו כלומר כי לך עשית היזק וחרפה ולא לנו. כי הלא כמעט שכב אחד העם את אשתך לא היינו אשמים בעדותך זו שאחותך היא. וזולת חרפתך היה העון תלוי על צוארך והיית צריך להביא עלינו קרבן אשם שהחטאת אותנו וזהו הבאת עלינו אשם. וע"פ דרכו רמז לו שאינה ראויה אלא לאחד העם הוא המיוחד שבעם הוא המלך ולא לזולתו. וא"כ אנשי המקום לא ישיתו לבם לכך וגם המלך לא יעשה נבלה זאת. וש"ת מי יוכיח שלא היו הורגים אותך אם ידעו שאשתך היא. או לבלתי שפוך דם על חשק זמה. או ליודעם כי אינה ראויה רק למלך. לכן מה עשה ויצו המלך את כל העם לאמר הנוגע באיש הזה ובאשתו כו' למען יודע לכל כי א"א היא. ויראה כי אין נוגע בו ואלו היו להוטים אחרי זמה. מי היה מעכב שלא יהרגוהו במסתרים. שאם על עונש המיתה גם מבלי מצות המלך הוא בן מות השופך דם האדם. ומוראו הראשון במקומו עומד:
2או יאמר בשום לב אל מלת לאמר כי העם למי יאמרו ואם הוא שצוה ע"י שליח לאמר לעם כל הנוגע כו' היל"ל אל בלמ"ד ולא את. שמורה כי העם הם האומרים. אך יהיה כי לא היה פחד תלקח רבקה רק למלך כי לא היתה ראויה לזולתו. ומי יערב אל לבו לקחתה והנה אם המלך היה שולח יד ביצחק לקחתה לו. מי יאמר למלך דבר בליעל. ע"כ ויצו אבימלך את כל העם לאמר כל הנוגע באיש כו' ואם כל העם אומרים. על מי תהיה האזהרה. הלא כל העם מזהירים. אך אין זה אלא לרמוז כי אל המלך נוגע הדבר שגם אליו יצוה לאמר לו להודיע שהוא מעתה מעניש על עצמו מיתה: