תורת משה - אלשיך, בראשית כז:לט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 27:39
Open in the reader →1ויען יצחק כו' הנה משמני ארץ כו'. מלת הנה תראה מיותרת. ודי יאמר ויען כו' ויאמר אליו משמני כו'. אך לזה נשית לב מה היה ליצחק שעד פה לא ברכו לקול זעקתו ותלונתו זה שלש רגלים. עד שבכה לפניו. אמנם לזה נעיר גם על דברי רז"ל האומרים כי כל טוב אדום היה על ג' דמעות שתים ירדו וא' נשארת בעינו ולא ירדה. וראוי לשים לב למה תלו בדמעות ולא ברכת אביו. וגם אומרום שהאחת נשארה תלויה:
2אמנם אין ספק שברכות האבות לא היתה מהם אל המתברך רק מה' היה הדבר יוצא ובא שפע על ידיהם וחל על המתברך כמאמרם ז"ל (בתנחומ') על מנשה ואפרים שהיה בא יעקב לברכם ונסתלקה ממנו שכינה. אמר מי אלה שאינם זוכים לברכה כי הלא מבלתי היות הכנה במקבלה. תמנע השפעה מהמברך כן בזה לעדר הכנה בעשו להתברך לא היה מברכו. שעם שהיה רצון יצחק לברכו לא היה הקב"ה מסכים על ידו. ולכן כל צעקותיו לא עמדו לו. והוא בחשבו כי מאביו בא הדבר צעק והתרעם. ובראות שלא שוה לו אמר אפשר העיכוב הוא כי אין לך רק ברכה אחת. וזו היא שברכת את יעקב או הוא שאינן מסורות לך כי אם לה' אם היא מהטענה הא' הברכה אחת. וגם היות היא שהיא של יעקב כלומר והוא תימה. וגם אשאל לך אבי לומר אם לך מסורה ולא לה' לבדו ברכני כו' כי הלא אבי אתה. וז"א אבי זה פעמים ועדיין לא שוה לו כי לא מאביו היה העדר ולכן החריש יצחק. ואז בראותו כי כן הוא. אז בכה לפניו יתברך כי בידו הדבר תלוי וזהו וישא עשו קולו ויבך ולהיות כי שערי דמעות לא ננעלו אז נתרצה שכינה להשפיע לו ברכה. וזה ויען יצחק כו' הנה משמני כו' כלומר הנה מאשר נתהוה כעת משמני כו' כי כל לשון הנה הוא לשון הכנה והזמנה. והוא ע"י הדמעה וארז"ל שהדמעה השלישית לא ירדה לגמרי. הוא כי הל"ל בדמעות שלש מאי שליש הוא שלא נשתלשו לגמרי באופן כי השתים היו גמורות ולא השלישי. והיתה ברכתו יהיה מושבו משמני הארץ. והוא כי הלא אם היה מברכו ברוב דגן ותירוש כו' מה שקנה עבד קנה רבו. ע"כ לא ברכו רק במושב שיהיה במקום משמני הארץ ומטל השמים כו':