תורת משה - אלשיך, בראשית כט:יב

1ויגד יעקב כו'. הנה לא אחי אביה היה. ועוד שהיה לו לקצר ולומר כי אחי אביה בן רבקה הוא. ולא אחי אביה הוא וכי בן רבקה. וגם למה הגידה לאביה ולא לאמה כדרך נשים ורז"ל (שם פ' ע') דחקו שמתה אמם. ועוד אומרו ויהי כשמוע לבן את שמע כו' לא היל"ל רק את דברי אחותו. וגם ויחבק לו וינשק לו הל"ל ויחבקהו וינשקהו. ועוד אומרו ויספר ללבן את כל הדברים האלה. כי באומרו האלה לא יצדק רק על דברים שלפניו ואם הוא שהודיע לו כי ברח על שברכו אביו ושנטלו ממונו ממנו לא יצדק אומר האלה בזה:

2אך אין ספק כי בראות כי בא ריק מכל טוב כאיש נדח ומה גם שיוכר בהיותו בורח יחשבהו כאנשי און. הבורחים מהמייסרים אותם באופן כי הלא יחשבוהו לאיש צר ופוחז. ומה גם במ"ש ז"ל (שם) שעיני לאה רכות בל תפול בגורל עשו. נראה כי ביניהם היה נודע כי היו לרבקה בן צדיק ובן רשע. ובראותם את זה הולך כמשולח לא יבצר מהם להרהר אולי זה הוא הבלתי צדיק. על כן בפתח דברו חל עליו חובת תת התנצלות על ענייניו ואמר כי אחי אביה הוא כו' והוא בשום לב אל משמעות הגדה באו' ויגד. שהוא סיפור באורך והמשך הדברים יפה עם שהכתוב מקצר המכוון והוא לומר שאל תתמה בראותו אותו נס ברגליו ריק מכל טוב כמשולח. כי הלא אחי אביה הוא לומר כי בהיותו אח לעשו הוא בהיותו אח ללבן. שהיה כמשז"ל מלובן ברשע כלומר כי על כן אני בורח מעשו שהוא דומה ללבן כי רוב הבנים דומה לאחי האם. ושמא תאמר אולי גם אני אדמה לו. כי אח אמי גם הוא על כן אמר וכי בן רבקה הוא לומר אין התייחסות קורבתי מאמי והלאה. להדמות לאחיה כי אם אל עצמה לבד וזהו וכי בן רבקה הוא באופן שהכשר משנינו תני הוא ולא אחר אשר תתן דאגה בל תפול בגורלו.

3או יאמר כי הנה אין ספק הוצרך להגיד. כי אינו גורע מעבד אברהם שבא בעושר וכבוד והוא עיקר הבית בא כאחד הריקים אך הוא כי בורח הוא. על שרימה את אחיו ויקח ברכתו והנה לרמאי יחשבוהו כאשר לא טוב עשה. וגוזל את אחיו ועובר על רצון אביו על כן אמר אם עשיתי רמאות לאחי בברכות. הלא אחי אביה הרמאי אני אך הפרש יש ביני ובינו כי הלא בן רבקה אני כי הרמאות לטובה. וזהו וכי בן רבקה הוא הצדקת מתדמה אליה. ולשם שמים היה רמאותי בברכות:

4גם יתכן לפי זה יאמר אם תאשימני שנסתי. על שנטלתי הברכה ברמאות. להיותי בן רבקה עשיתי שאמרה לי ועתה בני שמע בקולי לאשר אני מצוה אותך כו' ותאלצני שלמה שאני בנה אעשה הרמאות בברכות. אז ותרץ ותגד לאביה ובאה להקביל פניו ולא לאמה כרבקה כי אם לאביה והוא כי רבקה בנזם על אפה והצמידים על ידיה לא ערבה אל לבה אל אביה פן יקצוף מיד עליה טרם יחקר בדבר באמור מאין ולאין באו אליך נזם האף וצמידי הידים. וע"כ פן יחשדנה הלכה אל בית אמה. מליץ בעדה אל אביה כי תמתיק אמריה לו כי תשמע ממנה לאט. אך רחל לא היה דבר בידה כי אם קול דברים על כן הלכה אל אביה כי הוא הקרוב ולא אשתו. והוא איש לבא להקביל פני יעקב. והנה אין ספק כי ע"פ הדרך הראשון שכתבנו כי אחי אביה הוא אמר על היותו אח לעשו הדומה ללבן שזה לא אמרה רחל לאביה. כ"א אומרו כי בן רבקה הוא וז"א ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו. כלו' שלא שמע ממנה רק היותו בן אחותו שהוא כי בן רבקה הוא. אך לא היות אחי אביה הוא ע"כ אז רץ לקראתו שאם היה שומע כי אחי אביה הוא לא היה רץ לפניו:

5או יאמר על פי הדרך השני והיא כי הלא לא ימיש מתוך לבו שיש לו רב ק"ו מאליעזר. ולכן יאות לי לרוץ לקראתו אך כשמוע לבן את דברי רחל כי אין נכסים עמו כאליעזר שבא בעשרה גמלים טעונים. וגם לא ראה בידם לא נזם ולא צמיד. ועל כן נשאו לבו לומר גנבים באו לו. ולא השאירו את כל מאומה בידו. ורפו ידיו מלרוץ להקביל פניו אך בשומעו מהמון קריה את שמע יעקב שגלה האבן גדולה שהיו צריכים כל רועי העיר לגלגלם כמגל' פי צלוחית נטלה. ומה גם לאומר שגם עלו המים והשקה הצאן אז אמר בלבו אין ספק שעיקר לא יצא ריקן ק"ו מהעבד. ואין לומר ששלו אותו לסטים בדרך. שהרי מי שיש לאל ידו לגלול אבן כזאת. מי יעמיד לפניו ואשר המים עולים לקראתו גם מן השמים יעזרוהו לכן אין ספק כי אם יש זהב בחיקו או אבני נזר מתנוססות בתוך חכו. על כן אמר ארדוף אשיג אחפש חיקו ואם אין אראה מה בפיו גם הוא. אולי בפיו הוא מביא על כן וירץ ויחבק לו לראות מה בחיקו. וינשק לו לראות מה בפיו כמאמרם ז"ל (שם). וזהו ויהי כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו מענין האבן שעל פי הבאר אז וירץ כו'. והכריחם לרז"ל שתבקו לראות מה בחיקו. וינשק לו על אבנים יקרות ממה שלא אמר ויחבקהו וינשקהו אך אומרו לו הוא בשבילו שהוא בשביל עצמו וינשק לו בשבילו של לבן להנאתו:

6והנה דרך המביא לביתו אורח חביב הוא כי גם בדרך שמלוה אותו עד ביתו. משתעשע אתו עמו ומדבר בו ושואלו מעניניו ושלו' מולדתו ומי הביאו הלום אמר כי זה על כי לא ראה את כל מאומה בידו לא דבר לו כי אם ויביאהו אל ביתו וגם אח"כ לא דבר על קורותיו ועל דבריו כדרך אנשים כי אם יעקב מעצמו סיפר לו את כל אשר קרהו פן יחשב לרע מעללים באו' איכה באת בדד. בלא כסף כרש ונקלה ואתה בן איש עשיר מאוד אין זה אם אשר לא טוב עשית ותברח ע"כ קידם ויספר ללבן את כל הדברים האלה אשר אמר לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא שהוא ענין רמאות הברכות ושהיה לטובה. ובעצת רבקה אשר אמרה בקוצר ורמז עתה ויספר ללבן כלומר סיפור שלם את כל הדברים האלה הנאמרים בסמוך וז"א האלה: