תורת משה - אלשיך, בראשית ל:ו

1דנני אלהים כו'. הנה אומרו בבלהה ויבא אליה יעקב הוא מיותר אך יהיה כי מיד שבא אליה יעקב מיד ותהר. אז אמרה הנה יראה כי ה' מצליח על ידי ואיך לעומת זה היה לי הסתר פנים מלדת. אך הוא כי מה שעד כה לא הריתי הוא כי דנני אלהים הוא מדת הדין בשמים. על שמנעתי עצמי מבעלי שבוע אחד ומאשר ה' מצליחני בבלהה. אני מכרת שני דברים. אחד שכבר דנני וקבלתי עונשי וגם המדת הדין הנזכר נהפך לי לרחמים כי וגם שמע בקולי באומרי אבנה ממנה וכבר ידעתי כי ויתן לי בן כי כבר גזר למעלה לתת לי בן. בזכות שנתתי לאישי כי מאשר מיד ילדה בלהה בן ידעתי שאבנה אני ממנה בן א'. ובראותה כי ינתן לבלהה בן שני אז אמרה אין הדבר כאשר חשבתי כי לעון נחשב לי מה שעשיתי בערמת חליפי לאה ודנני אלהים. ואח"כ דרך מתנה ויתן לי בן שאם כן היה די בבן אחד. אך זה יורה כי אדרבה לזכות נחשב לי כי אשר נתעקשתי ברמאות ההוא. מאת האלהים היה לי הדבר שראה את דמעתה כי מאת האלהים מה שנפתלתי שנתעקשתי לרמות שלא כטבעי עם אחותי. גם יכולתי לסבול קנאה כזאת הפך טבע ב"ו. וע"כ על זכות זה שנים ילדה לי שפחתי שהוא סימן לי שאבנה משנים והנה ארז"ל (ב"ר פ' ע') כי בעת החרבן לא נתפייס הוא ית' להשיב בנים לגבולם בכל תחנוני האבות ומרע"ה עד שדברה רחל ותאמר אנכי אשה וסבלתי הכנס אחותי במקומי ואתה לא תסבול מה שעשו בניך ותמאסם. אז אמר הוא ית' מנעי קולך מבכי כו' כי יש שכר לפעולתך כו' ושבו מארץ אויב. והנה אין ספק כי אלהינו מרחם החושב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח. ומתקן מראשית אחרית נסה את רחל ותעמוד בנסיון. למען זכות את ישרה במענה פיה בעת החרבן. כי תזכיר סבלנות' לרחם על ישראל. וזה יתכן אמרה רחל כי הכירה כי אשר עשתה ונפתלה היה ברמאות ההוא מאת האלהים יצא לנסות' וזה נפתולי אלהים נפתלתי. וגם מאתו ית' היה שגם יכולתי לסבול שעזרני שאוכל עמוד בנסיון. ועם שאפשר שלא ידעה מעתה ענין החרבן לפחות הבינה כי מאת האלהים שהיה עתיד לעשות דין ורוגז. יצא הדבר הזה למען יהיה זה לה לזכות להשיב חימה. וזה אומרה מאשר נתן לי גם את זה שמורה כי שנים יתן לי ה'. כי על כן שנים ילדה לי שפחתי שנתתי לאישי להורות שככה אבנה ממנה דנתי כי נפתולי אלהים נפתלתי:

2ואם אומרו נפתולי כו' הוא לשון חיבור. יאמר הלא חששתי שחטאתי בדבר אך אדרבה בתת ה' לי גם את זה אני אומר' כי אדרבה חבורי אלהים ודבקות עמו היה מה שנתחברתי עם אחותי. על ידי שים אותה במקומי שאם לא כן לא היה נושאה ולא היה לי חיבור עמה וראיה כי מה' היה במה שגם יכולתי לסבול:

3או יאמר הנה כמו המתחבר אל ה' נתחברתי עם אחותי כי כאשר המתחבר אל ה' ישליך את נפשו מנגד כבוד ה' כי בזה מתחבר אליו כן נתחברתי עם אחותי שהשלכתי את עצמי מנגד. בסכנה שיגעל בי יעקב כי אין התחברות זה נמצא בבשר ודם רק בין איש לאלהים. גם יכולתי שלא התעוררתי ללבוש קנאה טרם כלות הדבר כי אם גם יכולתי עד כלות הדבר. ע"כ ותקרא כו'. ועל דרך האמת שידוע היות התחברות לשכינה הנקראת אלהים עם מדה המייחסת לאחות לשם זה. שהוא שם הויה בנקודת אלהים רמזה לזה מה שנתחברתי עם אחותי ולא יחשב לי עון להיות ב' אחיות. גם שלא נתנה התורה כי בזה שאני רואה כי ה' עמי ויש לי סימן כי אבנה משפחתי בב'. אני אומר כי אני עם אחותי דוגמת חבור עליון היתה מאת ה' כי חבורי אלהים שמתחבר שם זה בדוגמתו. שהיה מה שנפתלתי ונחברתי עם אחותי כי אני והיא דוגמת השתי בחינות אלהים שעי"כ נתחברו. וע"י החיבור היה זכות ועזר שגם יכולתי לסבול שהוא שלא בדרך טבע באופן כי טובה אני בעיניו ית' גם בזה על כן ותקרא כו':