תורת משה - אלשיך, בראשית לג:ט

1ויאמר עשו כו'. יש להקשות (א) הנה אומרו יש לי רב אינו טעם מספיק כי כל מלך רב ושליט עם שיש לולא ישיב אחור מנחה. (ב) אומרו יהי לך אשר לך אם כבר הוא לו מה אמר שיהים לו ואם הוא שנותן ומוחל לו ברכותיו. היל"ל יהי לך אשר לי. (ג) אומר אל נא אם נא הם תיבות משוללות הבנה. (ד) אומרו ולקחת שהיל"ל קח מנחתי אך לא קח שיראה שמוסיף על ד"א שאומר וגם תקח מנחתי מידי. (ה) אומר כי עלי כן כו' אינו נתינת טעם לשבח. וכן אומרו ותרצני בלתי מתיישב. (ו) מה מוסיף על הקודם באומרו קח נא כו' וגם שנותו את טעמו ממנחה לברכה וגם אומרו הובאת לך מה חידש לו (ז) אומרו כי חנני כו' יראה כנותן קוץ בעיניו. אך אמנם הנה עשו אמר אליו לא ימנע או מנחתך היא למלא חסרוני או לפייסני על הברכות. אם להעשירני הנה יש לי רב ואיני צריך מתנותיך ואם הוא לפייסני על הברכות יהי לך אשר לך. והוא כי הנה שני סוגי ברכות יש חלוקים זה מזה ראשיתה עושר הוא ויתן לך האלהים והנה לך עושר וכן יעבדוך עמים גם זה לך כי יש לך עבדים כאומרו ויתן ביד עבדיו וכן שלח אליו לאמר ויהי לי שור כו' עבד ושפחה. אמנם בסוף הברכות שהוא הוי גביר לאחיך כו' אין לך כי אדרבה אתה משתחוה לי ומחשבני לגביר ואדון לך. ע"כ אני אומר על הברכות יהי לך מהם אך לא הכל כי אם דווקא אשר לך שהוא שתי בבות הברכות. אך אשר איננו לך כעת שהוא הוי גביר זה לא יהיה לך כי לא ארצה שתמשול עלי ואיני מוחל לך חלוקה זו והשיב לו יעקב אל יתחמץ לבבך על זאת וגם לא יעלה על רוחך כי להפיס דעתך על שנתקיימו בי הברכות הבאתי המנחה כי הנה אל נא כלו' לא שאהי' גביר לך עם כל יתר הברכות לא עתה הוא כי אם לעתיד לבא:

2והוא הנודע מרבותינו ז"ל (ב"ר פ' ס"ו) שאין אותן ברכות מתקיימות רק לעתיד לבא. וז"א אל נא כלומר ועל מה שאינו עתה לא תקפיד כי אין לך חלק רק בעוה"ז ולא לעתיד לבא כי זה היה נודע ביניהם כמפורש פרשת תולדות ועל אשר חשבת כי אולי למלא חסרונך שאלתי מנחה שעל כן אמרת יש לי רב. גם זה אינו אך המנחה הוא למען דעת אם רציתני כי בזאת יבחן אם נא מצאתי חן בעיניך במה שולקח' מנחתי מידי כי הלא על כן ראיתי כו' והוא כי האלהים האמור פה הוא שרו של עשו שעליו אמר כי ראיתי אלהים פנים כו' והוא כי הנה כאשר ראה יעקב את שרו ראהו בפנים של זעם נלחם. והנה כתבנו למעלה כי כאשר רץ עשו לקראתו בזעם אף הוא היה בא. לולא אלהי יעקב הגין בעדו ובהתקרבו תשש כח ודבר טובות. וז"א כי הלא ראיתי פניך כראות פני אלהים כי כן היית בפנים של זעם עלי ואח"כ ותרצני על כן לגלות לבך כי רציתני תקח לי מנחתי מידי וזה הוא משמעות אמתי של כי על כן. כד"א כי על כן באו בצל קורתי כאלו יאמר על כי באו כמוסכ' לכל המפרשי'. וכן רמזו ז"ל (שם פ' ע"ח) שאומרו פה אלהים על שרו אמר וע"ד זה יתכן גם אם נאמר שאלהים האמור כאן הוא קדש לומר ראויה הנחתי אליך כי על כן ראיתי פניך ונבהלתי ממך פן אמות בידך כמי שרואה פני אלהים כלומר כיום המות שאין אדם מתעד ראות פני אלהים ומאז אינו ניצול ממנו כד"א (שמות ל״ג:כ׳) כי לא יראני האדם וחי ועם כל זה נהפכת לי ותרצני:

3או יאמר אינו מנמת פיוסין רק מנחת ידידות בלבותם שנותנים דורון זה לזה בהתראותם פנים. וז"א אם נא מצאתי חן בעיניך שאהבתני ראוי הוא שתקח מנחתי ומי אמר לי שאהבתני הלא הוא כי על כן שמחתי בך כמי שרואה פני אלהים. ומזה אני מכיר כי גם אתה ותרצני. כי הלבבות כמראות שאם לא רציתני לא היית בעיני כרואה פני אלהים כי כמים הפנים כו'. והוא כמאמרם ז"ל בפר"א (פרק ל"ח) מותר להחניף את הרשעים מפני השלום: