תורת משה - אלשיך, בראשית לה:א

1ויאמר אלהים כו'. ראוי לשים לב למה שלחו ית' ללכת לבית אל ולא יעשה שם המזבח ולמה יחויב יהיה במקם שנראה אליו האלהים בברחו מפני עשו. וגם אומרו שב שם שהוא מיותר ואם הוא שלא יעשה שם מזבח עד יקבע ישיבה שם הלא טוב טוב הוא ימהר יחיש לעשות המזבח לה'. וגם למה לא עשה מזבח כמצותו יתברך. רק גם מצבת אבן. וגם אומרו הסירו את אלהי הנכר כו' ונקומה כו' שנראה שאם לא להיותם חפצים לעלות בית אל לא היה מצוה אותם יסירו את אלהי הנכר וגם למה שינה בהם באומר לאל העונה כו' ולא אמר לאל הנראה אלי בברחי כמאמרו ית'. וגם אומרו ויסעו ויהי חתת כו' למה לא ייחס אל חתת אלהים מה שלא קמו עליו שם טרם יסעו. וגם אומר לו זה היא בית אל. מה צורך הזכרת ב' שחותי'. וגם אומרו ויקרא למקום כו'. מה ענין אומרו אל בית אל שהוא כמשולל הבנה. והיל"ל ויקרא למקום בית אל. וגם למה נקרא מקום זה שלשה פעמים בית אל. (ח) בפרשת ויצא. (ב) בפסוק זה. (ג) לפנים ויקרא למקום אשר דבר כו' בית אל. וגם למה מודיענו מיתת דבורה ושקרא למקום אלון בכות. וגם אומרו וירא כו' עוד כי מלת עוד מיותרת:

2אמנם הנה למעלה כתבנו על פסוק ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו כי אברהם להחזיק טובה אליו ית' על שנגלה אליו בנה המזבח כי למעלה נאמר ויאמר ה' אל אברם לך לך כו' ולא נאמר וירא אליו ה' כי שמע דבור בלי גלוי שכינה להיותו בחוצה לארץ עד שויעבור אברם בארץ כו' אז וירא אליו ה' ולהחזיק טובה ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. שהוא על שנראה אליו:

3ונבא אל הענין והוא כי הנה יעקב היה באימה גדולה פן יאספו עליו ויכוהו וישמד הוא וביתו אמר לו הוא יתברך עשה לך ג' דברים ולא תירא. (א) קום עלה בית אל ושב שם כי בקבוע דירתך שם זכות המקום תסכון לך כי שם היה ה' נצב עליך ומאז נשארה שם קדושה יתירה כנודע. כי בכל מקום ששורה בו שכינה גם בהסתלקה נשאר ממציאותה שם. (ב) עשה לך שתי מדות שנמצאו באברהם. האחד הנזכר שהחזיק טובה על שבמראה אליו ה' התודע. ובנה מזבח לפניו הנראה אליו. (ג) שהיה קובע מקום לתפלתו לפניו ית'. כד"א וישכם אברהם כו' אל המקום אשר עמד שם כו'. וכמו שאמרו ז"ל (ברכות דף ו') כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו שנא' וישכם אברהם כו' ועל ידי כן אהיה בעזרך ועל הב' אלה אמר על הא' ועשה שם מזבח שהוא במקום שעשית מזבח בראשונה על כיוצא בזה והשני לבל תהיה כפוי טובה כ"א להחזיק טובה לאל הנראה אליך כו':

4והענין כי הוא ית' נראה לו פעם א' והיה בלוז שנא' והנה ה' נצב עליו והיה בגילוי שכינה במראות הלילה שעל כן אמר אכן יש ה' במקום הזה. ובח"ל לא נראה אליו ה' כ"א מלאך האלהים במראות הלילה. ועתה שנכנס לארץ רצה הקב"ה להגלות אליו. והנה זה דרכו ית' כי הבלתי מחזיק לו טובה על הטבה שהטיב לו. לא יחזור להטיב לו אותה הטבה. ועל כן על בלתי החזיקו טובה על מה שנראה אליו לא היה שב ומתראה לו. ע"כ צוהו לעשות שם מזבח על שנראה אליו. וזהו ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך. וע"י כן נראה אליו שם שנית. כאומר וירא ה' אליו עוד כו'. והנה יעקב במקום ההוא לא בנה מזבח רק הקים מצבת אבן אחד. והוא כמשז"ל (ב"ר פ' ס"ח) כי נתאחדו י"ב אבנים ונעשו א'. כשיצא להורות לו על אחדות וצדקות בניו. וכאשר ראה כי עתה צוה ית' לעשות מזבח במקום ההוא ולא תהיה מצבה כמאז. ע"כ נתן אל לבו לאמר אולי אין אחדות כשרון בבני. להיות דוגמא המצבה אליהם רק מזבח אברם רבות כי כן צויתי. אז אמר בלבו אין זה כי אם אלהי הנכר. כי משזרו בהם נעשו ע"ז של ישראל ואין לה ביטול ואסור ליהנות מהם ע"כ אמר הסירו כו'. ולמדנו דעת ה"ה כי תחלה ייסר איש את ביתו ואח"כ הקרובים לו וזהו אמר יעקב אל ביתו ואח"כ ואל כל אשר עמו הסירו כו' וה דיע' היותם אסורים בהנא' וע"כ נוס' על ההסרה צוה יטהרו עצמם ושמלותם ויטמון אותם תחת האלה ולא הטיל' לים המלח למה שהוא אשר עם שכם. ואין ים בכל סביבותיה כנודע וזהו אשר עם שכם. ועוד למדנו דעת והוא לבלתי התייהר כי על כן לא אמר לבניו ואעשה שם מזבח לאל הנראה אלי פן יראה כמתפא' שנראה אליו ה'. רק העונה אותי כו'. או יאמר קום עלה כו' לומר הנה עד כה לא נתראיתי לך מאז היית בבית אל כי אם בח"ל ע"י מלאך ובשם שקראתיך אל אך בלי מראה. והנני חפץ להתראות לך. אך אתה בטירדות במקום זה באימות מות נפלו עליך. על כן קום עלה בית אל ושב שם. כלו' תקנה שם יישוב. ותכונן דעת מטרדת טלטולך להיות מוכן לכך כי גדר נביאה ההוא בעיא צילותא ושם תשב וזה לשתי בחינות. (א) שאתה מרוחק ממקום שכם שאתה ירא משכניה וזהו ושב שם. (ב) כי המקום מוכן כי שם קדושה יתירה. כי כשנעתק הר המוריה ממקומו שם נתקע וראיה אל הכנת המקום שאפי' בהיותך בטירדא לא מנעתי ממך מהיותי נראה אליך וזהו ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך טירדה גדולה הימנה. ועם כל זה קדושת המקום היתה לך לעזר ולהועיל. וזהו ועשה שם וגו' בברחך וגו' כלומר כי ע"כ אראה אליך ולא יעצורך הטירדה. וכן היה והוא מאמר הכתוב וירא ה' אל יעקב עוד וגו'. שאומר עוד כלומר עוד נוסף אל הפעם הא'. שנראה לו שם באמצעות המקום:

5או יאמר קום וגו' והוא כי הנה אין ספק שנצטער יעקב בראותו הסתר פנים ממנו ית'. בין בענין עשו כי הגיע עד שערי מות והוצרך להכין עצמו זולת השלוח מלאכים. גם לדורון ולמלחמה ולתפלה ולא ענהו ה' על תפלתו. וגם אחרי כן שקרה לו מקרה בלתי טהור בדינה בתו וגם אחרי כן אחזתו רעד. פן יאספו עליו ויכוהו ועל כל אלה אין מענה אלהים להבטיחו. ודבר על לבו באופן שלא יבצר ממנו דאגה מדבר אולי לא לרצון לפניו ית' הוא. אמנם לפי האמת נהפוך הוא. וכי אדרבה על שלא בטח לבו על אשר הבטיחו בלוז כאו' הנה אנכי עמך וגו' והשיבותיך וגו'. קצף ה' עליו קצף כמאמרם ז"ל והביאו על זה פסוק ואת למדת אותם עליך אלופים לראש. ועל כן באה עליו הצרה ההיא גם זאת ועל כן בראותו ית' צרת נפשו באומרו ונאספו עלי והכוני וגו'. אז גלה לו ית' הענין באמור אליו קום עלה בית אל. וגם שלא יעקר הר המוריה ממקומו ויבא שם כמאז אל תחוש. כי ושב שם בבית אל הנזכר הוא לוז. גם שלא יהיה במקום הר המוריה. כי אין הכונה רק ועשה שם מזבח וגו' לאל הנראה אליך בברחך. לתת לו תודה על המראה ההיא. כלומר להחזיק לו טובה על הבטחתך מה שלא עשית עד כה כלומר כי על כן באו אליך הצרות האלה. והיה שם למען תזכור את יום המראה ההיא כי הוא שעמדה לך מה שלא בטחת עד כה. וזהו מאמרו לפניו באומרו ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי שהוא בלילה ההוא בברחו מפני אחיו. שע"י ההבטחה ההיא ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי. כלומר מה שלא הכרתי עד כה ויראתי ועל כן אעשה מזבח לרצותו:

6או יאמר הנה חפצי להראות אליך. וא"א כעת רק בלי מראה כ"א השמיעך את קולי כמו שכתבנו על ויאמר ה' אל אברם לך לך. ששמע קול אלהים בלי מראה והוא כי במקום זה אתה טרוד ואינך מוכן לגדר נבואה ההוא על כן קום עלה בית אל רחוק ממקום הפחד. ושב שם כלומר מיושב משולל טירדה. וגם ועשה שם מזבח הודאה לה' הנראה וגו' והוא מאמר יעקב באו' אם יהיה אלהים עמדי וגו' ושבתי בשלום וגו' והענין מה שהקשינו למעלה שלא אמר והשיבני כמאמרו ית' באומר והשיבותיך וגו'. כ"א ושבתי בשלום כשב מאליו אך הוא לומר מה שאני צריך תפלה הוא אם יהיה אלהים עמדי בדרך אשר אנכי הולך שהוא מהארץ לח"ל הטמא וע"כ אמרתי ושמרני וגו'. אך על החזרה איני אומר והשיבני כ"א ושבתי. כאלו מאלי אשוב בשלום. והטעם כי הלא שתי זכיות לפני. (א) בואי אל בית אבי לקיים כיבוד אב. (ב) כי אני בא לארץ ישראל מקום שיהיה ה' לי לאלהים משא"כ בח"ל שהדר בה דומה כו'. והנה זה בעצמו מאמרו ית'. ועשה שם מזבח להחזיק לי טובה. לא על החזרה ששבת לארץ כ"א לאל הנראה אליך בברחך שהיתה בהליכה. כלו' כי ע"כ עתה בארץ אינך אלא טועה מאשר פחדת מעשו ומיושב הארץ הכנעני והפריזי. באופן שאין לך כעת לירא. וזה מאמרו לבניו ואעשה שם מזבח לאל העונה אותי ביום צרתי שהוא בברחו מפני עשו ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי שהיה מארץ לח"ל. אך עתה אין לי פחד כי אין לי צרה. כלומר שע"כ לא ענני בהתפללי על דבר עשו בשובי שאמרתי הצילני נא מיד וגו' כי לא היתה עת צרתי. כי בשבתי לא היה פחד כמדובר: