תורת משה - אלשיך, בראשית לה:כט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 35:29
Open in the reader →1ויגוע יצחק וכו'. ראוי לשים לב למה כופל ויגוע וימת וגם מפסיק בשמו בין שניהם וגם מה ענין אסיפה אל עמיו ועוד אומרו שבע ימים כי כמה חיו יותר ממנו ולא נאמר בו שבע ימים. וגם אומרו ויקברו אותו עשו ויעקב למה מזכיר את עשו וכוללו עם יעקב בתואר בן. אמנם תואר גויעה הוכרח כי הוא מיתת צדיקים. ולבא אל הענין נזכיר מאמר ספר הזוהר פרשת ויחי (דף רי"ח) כי כשהצדיק נפטר יוצא כרוז שיצאו לקראתו כל בני מחיצתו והאסף אתם במחיצתם אחשוב תקרא אסיפה אל עמיו ואין ספק כי לא כל אדם זוכה ללכת מיד אל מחיצתו עם בני גילו כי יש יעכבוהו חוץ ממחיצתו קצת זמן על איזה חטא שבידו. וע"ז לא יאמר (אצל שאר צדיקי') וימת ויאסף אל עמיו כי לא מיד נאסף אל עמו בני מחיצתו. רק בהולך מיד אל מחיצתו כיצחק שאין צריך למרק תחלה שום דבר. וזהו ויגוע ויאסף אל עמיו. וזה אחשוב בכונת מז"ל כשהצדיק נפטר ג' כתות של מלאה"ש יוצאין לקראתו. אחת אומרת יבא שלום. וא' או' הולך נכוחו. וא' אומרת ינוחו וכו'. כי הנה מלבד שית לב מה ענין מספר הכתות ולא אמרה הכל כת אחת וחלוקי מאמרם ומי הכריח דרשה זו בכתוב. גם ראוי לשים לב אל הפכם ז"ל סדר הכתוב. כי שם נאמר הולך נכוחו באחרונה. אך הוקשה לו בכתוב כי באומרו יבא שלום הראוי יאמר ינוח על משכבו. ואחר אומר לשון רבים. אומר הולך נכוחו לשון יחיד וגם שנותו את טעמו מלשון ביאה לל' הליכה. על כן אמר שלש כיתות כו' והוא כי הנה יש שלשה דברים. (א) כבוד ה' ההולך להקביל את הצדיק. ועל חילוק הבחינות היו שלש כתות. כד"א כבוד ה' יאספך. (ב) המתייחסים למחיצתו הבאים להקביל פניו. (ג) הצדיק שנפטר עצמו. והענין כי רז"ל דברו על הצדיק שמיד הולך ביושר אל שורשו. ואמר כי כת א' מבשרת לצדיק ואומרה בל תצר שעדיין לא באה שכינה להקבילך כי הנה יבא שלום הוא הקדוש ברוך הוא, והשנית או' ומבשרת הנה הצדיק הולך מידו נוכחת שורשו הוא בנקוד' מחיצתו ואין צריך להתעכב תחלה על שום מירוק. משיבה כת השלישית ואומרת אם כן הנשמות שקמו ממשכבותם בני מחיצתו להקבילו הוא והם ינוחו על משכבותם ולנוסח אחר שהשלישית אומרת יבא שלום ינוחו על משכבותם הוא הדבר בעצמו שאומרת. כיון שכבר הוא הולך נכוחו מיד יבא בשלום ובכן ינוחו המקבילים והוא על משכבותם אך הכתוב היפך הסדר. להיות כי רוב הצדיקים אין הולכים מיד נוכח שורשם. ועל כן אחר שהצדיקים יוצאים להקבילו לא יחויבו להמתן חוץ ממחיצתם עד יטהר מאיזה חטא. כי אם שאחר הקבלתה יניחו הם לבדו כעת. ואח"כ הוא הולך נכוחו שאם יתמהמה אינו יורד שאול מטה רק מאחר בעלייתו ולנוכח הולך ועל כן נאמר ינוחו על משכבותם קודם הולך. נכוחו להורות שאינו בכלל הנוחים בעת על משכבותם. אך רז"ל דברו בפרטי ההולך מיד נכחו. ומביאים מהפסוק על מציאות הג' כתות. ונבא אל ענין הכתוב. והוא כי עמיו של נפטר הם הצדיקים בני מחיצתו. וזה יאמר ביצחק כי מיד כאשר וימת נאסף אל עמיו המקבילים אותו כי הולך נכחו מיד. ומה שלא נאמר בשיבה טובה כמו באברהם. מפני שויקברו אותו עשו כו' שהוא רשע. משא"כ באברהם שעשה ישמעאל תשובה. ורמז שלא עשה עשו תשובה כישמעאל במה שמזכיר את עשו ויעקב ולא אמר יעקב ועשו כמו בישמעאל שאומר ויקברו אותו יצחק וישמעאל. כי שם כיון שעשה ישמעאל תשובה שעל כן היה חולק כבוד ליצחק. משא"כ בעשו שלא חלק כבוד ליעקב שעל כן נאמר עשו ויעקב. והוא מאמרם ז"ל בגמרא (ב"ב דף י"ד) שמזה נלמד ואומרו שבע ימים מפורש ענינו סוף פ' חיי שרה בסייעתא דשמיא: