תורת משה - אלשיך, בראשית מב:ט
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 42:9
Open in the reader →1ויזכור יוסף כו'. הנה היה אפשר יעלה על רוח יוסף כי כאשר נתקיים חלום האלומים שקמה אלומתו ונתקיימה תבואתו. ועל ידי כן וישתחוו לאלומתו כן יתקיים החלום הב' והוא השמש וירח כו' כאשר היה כי כמה פעמים אמרו לו עבדך אבינו והיה לו לחוש פן על ידי עלילות דברים יתגלגל שישפילו מעלת אביהם לפניו על כן אמר ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם כו' לומר כי לא זכר רק מה שחלם להם ולא מה שחלם לאביו ועל ידי שלא זכר לא נתן אל לבו כי אם בחינת אחיו על כן ויאמר אליהם מרגלים אתם שנתגלגל הכנעת אביהם גם הוא אליו שאם היה שם על לב ענין אביו לא היה עושה. ויתכן היה במאמר אביו באומרו הבא נבא שאמרו רבינו ז"ל (ברכות דף ל"ד) שאמר לו כשם שאי אפשר באמך שכבר מתה כן אי אפשר בשאר ועל דרך זה אפשר חשב יוסף שענין השמש והירח היו דברים בטלים שבחלום ואשר באחיו קיים:
2והנה בכוונת ויכוח יוסף ואחיו בעלילת דבריו ותשובותיהם לפי פשוטו של מקרא רבו הדעות ואחשבה כי הנה טוב מאד לחתור היבשה לבקש מנוח לכף רגל מדרשי אגדה על פשטי הכתובים והוא כי הנה רבינו ז"ל במדרש (ב"ר פרשה צ"א) כמספרים אשר לא כתיב בספר ממעשה שהיה הם אמרו כי בהכנס בני יעקב במצרים בתוך הבאים נכנסו בי' פתחי שערים בעיר כל אחד בפתח אחד מפני העין והובאו פתקין משוערי העיר מכל באי שערי העיר ובכל פתקא של כל שער ושער מצא שם אחד מאחיו בו. ויצו לסגור כל אוצרות התבואה רק א' ובו הוא עצמו משביר לכל עם הארץ למען לא יבצר מהם עת מצא לפניו ובעוד ג' ימים לא בא מהם גם א' אז שלח לבקשם וימצאום בשוק של זונות. הנקיש בגביע ואמר אני רואה שמרגלים אתם אומרו לו כך צונו אבינו אל תכנסו בשער א' אמר להם בשוק של זונות מה טיבכם אמרו לו אבידה אבדה לנו. אמר להם אני רואה בגביע ששנים מכם החריבו כרך גדול של שכם ואח"כ מכרתם אחיכם לערבי אחד מיד נזדעזעו ואמרו שנים עשר כו' והשנים היכן הם אמרו לו האחד איננו והקטן את אבינו היום אמר להם הביאו אחיכם כו':
3והנה מכל ויכוח זה על ב' השאלות אין דבר כתוב בספר והן אמת כי לפי מה שאחשוב בכונת המסרה נמצאו דבריהם הלא היא כי נחנו ה' במקרא. (א) כלנו בני איש אחד נחנו. (ב) ונחנו מה כי תלינו עלינו (שמות י"ג). (ג) ונחנו מה לא עלינו תלונותיכם כי על ה' (שם). (ד) נחנו נעבור חלוצים (במדבר ל״ב:ל״ב). (ה) נחנו פשענו ומרינו כו' (איכה ג׳:מ״ב) והוא כי בה נסדרו כל טענות ויכוחם כי אמרו בני איש אחד נחנו. וע"כ נחנו מה כי תלינו עלינו לומר שאנו מרגלים אין תלונות בואנו בעברה פתחים עלינו כי אם על אבינו שצוונו כך מפני העין. והשיב יוסף גם שנודה זה הנוגע אלינו שלא הייתם מרגלים למה חטאתם לה' ללכת בשוק של זונות. וזהו ונחנו מה שעשה עיקר מהיותכם עלינו מרגלים כי הלא לא עלינו על שתצרו אלינו היא תלונותיכם שיש לנו עליכם כ"א על ה' שחטאתם לה' ללכת בשוק של זונות אז השיבו ואמרו נחנו נעבור חלוצים לבקש את אחינו וכמ"ש ז"ל (ב"ר פ' צ"א) שאמרו לאתקטלא. והטעם כי נחנו פשענו בו כדברך שנמכר לערבי אחד ועל כן באנו לשוק זה כי היה יפה מראה. הנה מצאנו להם סעד מהמסרה אך אשר לא כתוב בספר הוא והן אמת כי מה שהכריחם לומר כי נכנסו בעשר שערי העיר אפשר שאל"כ מאין לאין מצא תואנה ופתחון פה לומר להם מרגלים אתם אך לומר שמצאום בשוק של זונות נראים כמתנבאים על כן אומר כי אף גם זאת נמצא כתוב בספר:
4וע"י שתי הקדמותם אלה נתוך כל תיבות המקראות על נכון ויותרו הל הספקות עם שנצא ממרכז מאמרם בהמשך הענין למען יישב המקרא נינקוט מיהא תרתי ואומרה על פי שתי הקדמות רז"ל האחד שנכנסו בעשרה שערים והב' שהלכו לשוק של זונות ג' ימים כי הם אלה דברי יוסף אליהם על האחד מרגלים אתם כי על כן לרגל את הארץ בפעם אחד נכנס כל אחד בשער אחד והראיה כי לא כשרים אתם כי הלא את ערות הארץ הוא שוק של זונות כי שם מקו' זמה וערוה באתם לראות ומאן דעביד הא עביד הא והם על מאי דסליק מיניה השיבו ואמרו לא אדוני ועבדיך באו לשבור אוכל לומר אין צריך לזה ראיות עמוקות כי אם לדחות ולומר לא אדוני כי הלא ועבדיך באו מזי רעב לשבור אוכל ואשר נודד הוא ללחם איה לא ישוטט לבו להתאות תאות המשגל ליטמא בזמה. וזהו לא אדוני כי לא בכונה לראות ערות הארץ באנו כי הלא ועבדיך באו בטרדת רעב לשבור אוכל להשיב נפש ולא יעלה על לבך פנינו אל חמדת טומאת זמה. ועל האח' כי מרגלים אנחנו הנה כלנו בני איש נחנו ומפני העין נתחלקנו בשערים לבא בתוך הבאים וחיסרו האל"ף ולא אמרו אנחנו לרמוז אל חסרון האחד ומעתה כנים אנחנו לא היינו מרגלים ויען ויאמר לא כי ערות כו' לו' אם לא שנמצאתם בשוק של זונות היינו מקבל התנצלותכם על שנכנסתם בשערים רבים מפני העין. אך אני רואה שבר יד טענתכם זו במה שערות הארץ באתם לראות כי אשר אמרתם להשיב על זה כי עבדיך באו לשבור אוכל אינה טענה מספקת לבטל הערעור ההוא כי מאשר ערות הארץ באתם לראות אקח ראיה על זה וזהו או' לא כי ערות הארץ כו' לו' לא כדבריכם שלא מרגלים אתם כי הלא ערות הארץ באתם לראות כי היתכן שמרתם עצמכם מעיני הזולת ועינכם לא שמרתם מהביט בזונות ומזה ראיה כי מרגלים אתם ע"כ על זאת השיבו ואמרו י"ב עבדיך אחים כו' והא' איננו כלו' ואותו אנו מבקשים בשוק של זונות כדרך לבקש את נער משולח: