תורת משה - אלשיך, בראשית מג:יז

1ויראו האנשים וכו'. ראוי להבין מה זו היראה. (א) האם היום היחלו להיות בית יוסף. (ב) האם יחפוץ להתגולל עליהם מי יעכב בידו. גם שלא יבאו בית יוסף. (ג) מה הוא הכפל להתגולל ולהתנפל. (ד) שאחר בכייתם על עצמם. בוכים על חמוריהם. (ה) אומרו בתחלה כאלו הלכו שתי פעמים. ויערער על הראשונה:

2אמנם הנה בראותם כי לא דבר בם במקום קביעותו ששם משביר לכל עם הארץ ולא בית פרעה כ"א בית יוסף. אמרו אין זה כי אם לעשות משפט מעוקל. במקום שאין אנשים כאשר במקום הוועד. כי שם גדולים וטובים שיבוש מהם. והוא כ"א היה שם היו אומרים היתכן שהיו גוזלים ומשימים באמתחותם שיחפשו ויתפשו. ועוד האם בפעם הראשונה שבאו לשבור אוכל חמדו לגזול. שעוד לא ימכרו להם וימותו ברעב. אך בביתו אין מכלים. על הטענה הראשונה אמר על דבר הכסף השב באמתחותינו. ועל השנית אמר אנו מובאים במקום שאין דובר אליו דבר וגם כיון בהבאתו אותנו פה. והיא להתגולל עלינו לגלגל מזו אל הראשונה. לומר כי כאשר עשינו זאת. כן צדק בתביעת מרגלים. כי העושה זה עשה האחרת. מה שלא היה יכול לעשות בבית הועד. כי שם יעידון יגידון. כי נדרש אם יביאו את הקטן יאמנו דבריהם ולא יחקור עוד. וזהו להתגולל עלינו. וש"ת איך יביא ראיה מזו אל הראשונה. כיון שזו הוא עשה. כי שם כספנו באמתחותינו. לז"א ולהתנפל עלינו. כי עתה אשר עשה בכסף. יפיל עצמו עלינו בבית בכח גדול לומר כי אנו עשינו. ועוד סיבה אחרת שעליה התחכם להביאנו תוך ביתו הלא הוא ולקחת אותנו וכו'. והוא כי אם בבית מועדו במקום גדולי המלכות אשר לפניו. גם שנתחייבו לא יספיק לקחת גם חמורינו מפני האמת לאות. אך בביתו יעשה כרצונו לקחת גם חמורינו. ולא נוכל לשלחם באוכל להשיב נפש אבינו וכל ביתו. וימיתו ברעב יחד כלם. בזה נוחם יסתר: יח ויגשו וכו' ויאמרו וכו'. (א) ראוי לשום לב למה דברו פתח הבית. (ב) או' ל' בי. כי אינו ל' בקשה. וגם לא בקשו דבר רק מתנצלים לפניו. (ג) מהו כפל ירד ירדנו. כי הנה זה אפשר כיוונו רז"ל (שם פ' צ"ב) באומרם ירידה היא לנו שהוצרכנו לשבור אוכל. נמצאו כי הירידה ראשונה היא מעלה והשנית ירדה מצרימה. (ד) אומרו בתחלה שהוא מיותר וגם ידוע שהוא לשבור אוכל ולא היל"ל אלא ויהי כי שבנו בדרך במלון וכו'. (ה) כי טוב היה להם לשתוק כי אין תובע דבר. (ו) כי מיד באומרו והנה כסף איש בפי אמתחתו היל"ל לא ידענו מי שם כספנו באמתחותינו. (ז) מאן מוכח שכן הוא כי לא ידענו מי שם כספם וכו'. (ח) באומרו שלום לכם למה חזר ואמר אל תיראו. (ט) אומרו נתן לכם מטמון וכו' איך ישית לב לומר מה שהוא פליאה ויראה כפטומי מילי שישימוהו תוך האמתחות:

3אמנם הנה המה הובאו בית יוסף ויגשו בלבד אל פתח הבית לראות אם יקבל התנצלות כי הם חשדו כי זה עשה בערמה. ואם לא יקבל טוב לדבר בפתח שהוא קרוב לצאת וידונו בית הועד שהאנשים שם. ויאמרו כאיש א' בלשון יחיד בי אדוני לא דרך חניפות רק בי ובלבי אתה אדוני של כלנו אחד. עם היותך עבד לשר והתחילו ויאמרו ירוד ירדנו וכו'. לומר הלא מי שיגנוב מהשר לא יהיה בפעם הא' רק אחר פעמים שלש שהתנהג בחסידות כי לא יורגש. אך לא בתחלה:

4עוד טענה ב' כי לא יעשה כן מי שהולך לשבור בר בימי רעבון. כי עוד לא יתנו לו אוכל וימות ברעב. וב' טענות אלו ירוד ירדנו לומר דרך תימה האם ירוד ירדנו ב' פעמים לא כן היה רק בתחלה בפעם הא' והיתכן שבתחלה גנבנו. ועוד כי היה לשבור אוכל. שעוד לא יותן לנו אוכל להשיב נפש ולא החזרנו מיד. כי לא ראינו עד בדרך במלון. ואין לומר אולי היה כסף איש בשולי אמתחתו. ושכחתם ושמתם הבר עליו. כי הלא מצאנו בפי האמתחת ואין לומר שגנבנו והחזרנו. כי הלא ונשב אותו בידנו וגם אין לומר שלנסות אם תרגישו השבנו. שא"כ היה לנו להטמין עד ראות דבריכם אך זה וזה מוכן בידינו לתת. אך הושם בידים ואין הספק אלא שאנו לא ידענו מי שם כספנו אלא אתה: