תורת משה - אלשיך, בראשית מד:א
תורת משה - אלשיך · Alshekh on Torah, Genesis 44:1
Open in the reader →1ויצו וכו'. והנה רצה יוסף לנסות את אחיו אם שבו מדרכם ובצרת בנימין להם צר בענין הגביע שנמצא באמתחתו. ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא וכו' לאמר לא' ממשרתי הבית למלא את אמתחות וכו' וז"א לאמר. אך שימת הגביע לא היה רק על ידו למען יהיה בסוד וזהו וישם כסף וכו' ואת גביעי וכו' תשים וכו' ויעש כדבר יוסף וחזר ואמר אשר דבר יהיה על מה שבפסוק שאחריו והוא הבקר אור כו'. והוא בשום לב אל אומרו וחמוריהם. היתכן שיניחום שם. ועוד יש תימא עליהם כי עדיין לא הטהרו מצער והכסף אשר מצאו בפי אמתחותיהם ולמה לא בדקו האמתחות טרם יצאו משם. אר הנה התחכם. כי אחר ששתו וישכרו עמו באהבה שם לא עלה על רוחם עליה' יערימו סוד. ונוסף גם השכרות שדעתם בלתי מיושב. להסתכל בעת המילוי. אז ויצו לאשר על ביתו וכו' מלא וכו' ואת גביעי וכו'. והמה וחמוריהם ואמתחותיהם היו אתם בית יוסף. והיתה העצה שלא מסרו נשואותיה' שיטענו הם על חמוריהם. פן אגב הטענה יכניסו יד בפי אמתחותיהם וימצאו הגביע. כי אם טענו את בעירם. ואחר היות נשואותיהם עמוסות. באור הבקר שלחום. באופן שהיו כאחד הולכים המה וחמוריהם מבלי הצטרך הם להוציא את חמוריהם לטעון אותם. רק מוכנים יחד שלחום באופן שלא ניתן למו פנאי ודרך לחפש. ואם נפרש אומר שלחו כמו (בראשית י״ח:ט״ז) הולך עמם לשלחם שתרגמו לאלויותהון. וכמו שפירשו ז"ל בתנחומא ויהי בשלח פרעה לשון לויה. יצדק יותר כי שלח עמהם מלוים אותם. וז"א שלחו שהלכו בני לויה אתם כי עודם מלוים אותם. בושו לחפש בפניהם. שירפה שחושדים אותם שכרו שוחה ללכדם. אמנם לא יבצר. שאפשר שבהתרחק מהעיר במקום שאין אנשים. על הארץ יריקו אמתחותיהם. ויחפשו עולות: ע"כ מדאגה מזה. צוה יוסף שבצאתם מהעיר טרם ירחקו לעשות כן ירדוף מהר אחריהם: