תורת משה - אלשיך, בראשית מט:כ

1מאשר כו'. הנה מ"ם של מאשר יתירה. אך אמר כי גם שא"י זבת חלב ודבש חלקו שמן מהשאר אינו כי טבע חלקו דשן מהשאר כי לא כן הוא כ"א שמאשר נמשך ששמנה לחמו מזכותו היא וזכותו כי והוא יתן לצדקה מעדני מלך כי לעצמו לא היה אוכל למעדנים רק סיפוק הכרחי ולעניים בעין יפה היה נותן מעדני מלך ובאומרו יתן לשון עתיד כיוון כי הקדים הוא ית' להשמין לחמו מקודם על זכות מה שהוא יתן אחר כן מעדני מלך כי מחשבה טובה צירפה למעשה:

2ובמסרה ג' פסוקים שבכל א' שבע תיבות. והתיבה האמצעיות שבכל פסוק היא והוא הא' מאשר שמינה לחמו וכו'. והב' ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום. והג' אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה ואחשוב יהיה הענין כי הנה יש שלש הדרגות בצדקה א' שיתן משובח על מה שהוא אוכל כי הוא שמנה לחמו לעצמו ולא מעדנים אך לעני יתן מעדני מלך למעלה מזה הוא שיהיה עושה ומעשה שיתן ויתנו אחרים וזהו נדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום עדיין אין זו שלמות הצדקה בעצם כי אם שתהיה ג"כ מתן בסתר משני צדדין כי היא העולה על כל הדרגות הצדקה שהנותן לא ידע מי המקבלה והמקבל לא ידע מי הנותנה וזהו אלהים הבין דרכה שבאה למקבל ולא המקבל וגם והוא ית' ידע את מקומה הוא את המקבלה ולא הנותן:

3או דרך אחרת כי יש מרבה ליתן יותר מחבירו אך לא מעצמו כי אם שרואה את חבירו שבעין יפה הוא נותן ומתברך והוא מוסיף עליו הרבה וזהו מאשר שמנה לחמו שהוא מאשר רואה זה את מי ששמנה לחמו שהוא מחמת היותו נותן צדקה כענין עשר בשביל שתתעשר. נמשך כי להתעשר הוא יוסיף ויתן את מעדני מלך אך טוב ממנו אשר היא מתחיל ונדיבת יעץ שילמדו ממנו וגם נותן יותר שהוא על נדיבות יקום וטוב משניהם הנותן מתן בסתר שאלהים הבין דרכה כדלעיל:

4או יאמר מאשר מטיב לעני שמנה לחמו בעה"ז. והוא ית' יתן לו בעולם הבא מעדני מלך אך לא טוב תת פעמים מועטות ותת הוא לבדו כי אם נדיבות רבות יעץ ועל נדיבות רבות יקום והטעם כי אין האדם יודע איזה מקום הראוי וצריך לתת פעמים רבות לרבים כדי שיפגע פעם א' בראוי כי הלא אלהים לבדו הבין דרכה והוא ידע את מקומה: